השופט: אלעד שביון, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
המועד: יום ראשון, 12.11.2017, שעה 09:00
הנושא: קדם משפט
המשפטים הראשונים של השופט אלעד שביון מגלים שהוא בקיא היטב בפרטי התיק. שאלה מרכזית שלו: "לא ראיתי את התקנון של מגדל, שזה אחד הדברים החשובים שצריך לראות. ראיתי מה שכתב שם האקטואר על עמוד, שזה נחמד מאוד, אבל קצת חסר.
"אני רגע מחוץ לפרוטוקול. ככל הידוע לי, בדרך כלל זה 75% פנסיית נכות במידה שיש נכות. צריך לעשות בדיקה על-ידי רופא של כלל, כמדומני. זה ההליך הראשוני. יכול להיות שייקבע שיש נכות ואז כמה מגיע. צריך להביא בחשבון שהאדון מיולי 2017 עובד בשכר יותר גבוה. בחודש הראשון הוא קיבל 6,000 ואחר כך 7,000", ממשיך שביון להפגין בקיאות.
ההכנה הטובה מאפשרת לו להכניס את הצדדים - ובמיוחד את התובע - לפרופורציה: "התביעה היא לא 300,000 ולא 400,000 וגם לא 100,000. אם הוא עובד - היא אולי ארבע או חמש ספרות. פנסיית הנכות - לכל היותר משלימים ל-100% ממה שהוא קיבל ב-12 החודשים האחרונים. אישרו לו לחודשיים 100% ואחרי זה 50% לעוד שלושה חודשים כמדומני".
"אם אין טעם - אין טעם"
שביון מאפשר לעורכי הדין לשוחח ביניהם משום שהדבר מקדם את התיק, ואז מתערב: "אני לא בטוח שכלל צריכה להיות פה, אם זה עניין שלכם מול המעסיקים. גם אם הייתה פה מגדל - השאלה היא אם מגיעה קצבת נכות. הגשתם תביעה על 400,000 וזה לא יגיע לשם. נכון להיום הפערים אסטרונומיים". עורכי הדין ממשיכים לשוחח, שביון עובר לתפקיד פסיבי של שומר הסדר, ואז פונה לבא כוח התובע:
"זו לא פנסיית זיקנה, זו פנסיית נכות. יש כללים מסוימים שלפיהם מחשבים בקרן כזאת. הם אישרו לו מה שהם יכולים לאשר. לפי הבדיקה שהם ביצעו לו, הם אישרו 100% ואחרי זה 50%. אם אתם עומדים על התביעה - אני אנהל את התיק". בא-כוח התובע, שמדבריו של שביון עולה שהגיש תביעה מנופחת ביותר בשל חוסר ידע או כמהלך טקטי, מבקש שהות עד תחילת חודש דצמבר כדי לבדוק את עמדתו.
שביון משיב: "אם אין טעם בתיק - אין טעם בתיק. אני רק ארשום מפי חבריך, שאם התובע לא יעמוד על התביעה - הם לא יעמדו על הוצאות", הוא קובע בשבילם. בא-כוחו של המעסיק מבקש לקבל מסמכים, ובינתיים שביון נוטל על עצמו גם את תפקיד הקלדנית שיצאה מאולמו-לשכתו. "תקח לך 20 יום", הוא אומר לבא כוח התובע. "אם אתה יורד מהתביעה או שאתם מגיעים להסכמה אחרת - אין צורך בכלום [במסמכים]".
ליתר ביטחון, שביון פונה לתובע עצמו ושואל האם הוא עובד באותו מקום מאז פברואר 2017. בעקבות תשובתו החיובית, הוא אומר: "יכול להיות שהוא עבר צינתור ויכול להיות שהוא עבר התקף לב, אבל הוא כבר עשה בדיקה". שביון כותב שהתובע יודיע עד 20.12.17 אם הוא ממשיך לנהל את ההליכים, ואם כן - יעביר לנתבע העתק מהמסמכים המבוקשים. "תבדקו, כי לדעתי גם לפי התקנון של מגדל יש בעייתיות לא קטנה עם זה. זה תיק על סכום מאוד גבוה" - הוא שולח שוב רמז עבה לתובע ועורך דינו. שביון קורא בקול את ההחלטה לעצמו, משחרר את הצדדים ומתעניין בשלומה של הקלדנית שחזרה לחדר ונראית קצת חולה. לתיק הוקצבו 30 דקות ושביון סיים את הדיון ב-20.
לעומת החיסכון בזמן בתיק הראשון, הדיון בתיק השני מתחיל באיחור של 20 דקות, אך שביון אינו אומר דבר לצדדים ולעורכי דינם. הם מדווחים על פשרה, ושביון מבקש: "תגידו לי רק את הסכומים ואכניס אותם. איך אתם מגדירים את זה?". הוא מקפיד כיאות על כל פרט, שהרי עליו לתת תוקף של פסק דין להסכם. שביון משתמש בנוסח מוכן הקיים במחשב; הוא שואל את בא-כוח הנתבעים האם הם צריכים מסמכים, ומשנענה בשלילה - אומר לקלדנית להוריד סעיף זה.
הצדדים ועורכי הדין משוחחים ביניהם ברוח טובה, והמעסיק אפילו אומר שהוא מוכן לקלוט בחזרה את העובד, אבל הפעם בצורה מסודרת. שביון מתערב: "רבותי, תקראו אם זה בסדר. אם כן - לחתום בשלושה העתקים. מישהו צריך עט? רבותי, שיהיה לכם שבוע טוב ויום טוב".
השורה התחתונה: הציונים של שביון באים עם כוכבית, בשל הזמן הקצר בו ניתן היה לבקר באולמו. הפשרה שעליה דווח בתיק השני היא כנראה תוצאה של קדם משפט יעיל, בעוד התיק הראשון מראה כיצד שביון עושה זאת - עם בקיאות מושלמת בפרטים, ושילוב של סבלנות ודעתנות. היה ראוי שלפחות יעיר לצדדים על האיחור בתיק השני.
יעילות: 9
מזג שיפוטי: 9
