ברצועת עזה הייתה אתמול שביתת מסחר כללית על-פי קריאת המגזר הפרטי, הסוחרים והבנקים במחאה על המצב הכלכלי המתדרדר. קדמו לשביתה הזו בחודש האחרון שביתות של הסוחרים בישובים שונים ושביתה של נהגי המוניות בדרום הרצועה.
נראה כי הרחוב העזתי מתחיל להתעורר שוב בגלל הלחץ הכלכלי הגובר, האזרח העזתי מתקשה לספק לעצמו את צרכי המחייה הבסיסיים, האבטלה גוברת, הייצור במפעלים ובסדנאות הואט,יש מחסור בחשמל ובמי שתיה, מעבר רפיח סגור והמצור הימי והיבשתי נמשך.
הטענות של תושבי רצועת עזה אינן מופנות רק כלפי ישראל בגלל המצור הנמשך על הרצועה במשך 11 שנים, הם מופנות גם כלפי מצרים, כלפי שלטון חמאס ברצועת עזה וכלפי הרש"פ שהעומד בראשה הטיל בחודשים האחרונים סנקציות כלכליות על רצועת עזה כדי שהתושבים יתקוממו נגד שלטון חמאס.
לכך יש להוסיף את ההחלטה של הנשיא טראמפ לקצץ בתקציבה של אונרא, סוכנות הסעד והתעסוקה לטיפול בפליטים מטעם האו"ם, הנפגעים הראשונים מההחלטה הזו יהיו מיליון פליטים פלשתינים המתגוררים ברצועת עזה.
אי-אפשר להתעלם משתי התפתחויות חשובות שמגבירות את התסכול והחששות בקרב תושבי הרצועה, האחת, המבוי הסתום בתהליך הפיוס והשנייה, הכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל שהביאה להינתקות הרש"פ מהתהליך המדיני והכרזת אינתיפאדה חדשה ע"י תנועת חמאס.
ההחלטה של הנשיא המצרי א-סיסי לפטר את ראש המודיעין המצרי הגנרל ח'אלד פווזי שהוביל את תהליך הפיוס בין פתח לחמאס מסמלת יותר מכל את קריסתו של תהליך הפיוס שיזמה מצרים ביחד עם יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועה בתיווכו של
מוחמד דחלאן.
יחיא סינוואר התריע מפני המגמה הזו כבר לפני כחודש ימים והיא קיבלה גושפנקא רשמית בפיטוריו של ראש המודיעין המצרי,השבוע אמר בכיר פתח עזאם אלאחמד האחראי על תיק הפיוס את המשפט הבא: "הצב מהיר יותר מן הפיוס,אין לנו צורך להמשיך את תהליך הפיוס עם חמאס, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס החליט להפסיק את כל מאמצי הפיוס כדי להתפנות להחיאת תהליך השלום שיביא להצלחות גדולות יותר מן הפיוס".
ההכרזה של הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל התפרשה בשטחים כפגיעה ב"קווים האדומים" של העם הפלשתיני ובכבוד הלאומי שלו, צעדי ההינתקות של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מארה"ב שתיווכה בין ישראל לרש"פ והאינתיפאדה החדשה שעליה הכריזה תנועת חמאס סימנו את המבוי הסתום החדש הצפוי לרצועת עזה בחודשים הקרובים.
בקרב תושבי הרצועה הייתה ציפייה כי הפיוס בין פתח לחמאס יקל את המצור על הרצועה, מעבר רפיח היה אמור להיפתח באופן קבוע כולל למעבר סחורות.
הייתה גם תקווה, עד להכרזת טראמפ בעניין ירושלים, כי הממשל החדש יגבש את "עסקת המאה" שתיתן גם אופק מדיני לפלשתינים ברצועת עזה, גם התקווה הזו התנפצה אל קרקע המציאות.
ברצועת עזה אומרים כי מדובר רק בתחילתו של גל המחאה,כבר נקבעה הפגנה גדולה ברפיח ב-1 בפברואר במחאה על יוקר המחיה, האבטלה, הפסקות החשמל והפגיעה בזכויות האדם.
אי-אפשר לשלול על הסף אפשרות כי המחאה תלך ותגבר עד שתגיע להפגנות המונים בנוסח "האביב הערבי". זה הדבר שתנועת חמאס חששה ממנו מאוד, לכן היא קיבלה כבר לפני כמה חודשים את ההחלטה האסטרטגית ללכת למהלך הפיוס כדי להעביר את האחריות האזרחית על חיי התושבים לידי הרש"פ.
חמאס רצתה שהפיצוץ של המחאה החברתית יהיה בפניה של הרש"פ ולא בפניה שלה, היא תכננה ליישם את מודל חיזבאללה בלבנון ולשמור על נשקה מבלי שתהייה לה אחריות שלטונית, עכשיו היא תקועה באמצע.
מחמוד עבאס הטיל סנקציות כלכליות על תושבי הרצועה כדי להמרידם נגד חמאס, הוא השניא את עצמו ואת הרש"פ לא מעט בקרב תושבי הרצועה בגלל המהלך הזה אך בהחלט ייתכן שתוכניתו תגשים את עצמה.
התפוצצות של גל מחאה ברצועה בסגנון "האביב הערבי" איננה טובה לכל הצדדים, תנועת חמאס עלולה לחמם את גבול הרצועה כדי להסיט את הזעם לעבר ישראל וחוסר יציבות ברצועה משליך לרעה גם על היציבות במצרים ובירדן.
תנועת חמאס היא הריבון כעת ברצועה והיא תצטרך למצוא דרכים כדי להתמודד עם המחאה החברתית-כלכלית ולהכיל אותה,אולם גם ישראל צריכה לעשות את כל שבידה כדי להקל במהירות על המצב הכלכלי ברצועה בכל הדרכים האפשריות כדי לנסות ולמנוע את הפיצוץ, זה גם האינטרס שלה.
