בשעה 10 בלילה ביום חמישי שעבר (18.1.18) עלה שדר הספורט ג'וני גוּלד על הבמה באולם הנשפים של מלון דורצ'סטר, המלון המפואר ביותר בלונדון, והכריז על שיאו של אחד מהאירועים הנוצצים של השנה בבירת בריטניה: Presidents Club Charity Dinner.

המטרה – ראויה ביותר: לאסוף תרומות לבתי חולים. האמצעי המרכזי – מכירה פומבית: ארוחת צהריים עם שר החוץ בוריס ג'ונסון, תה עם נגיד הבנק המרכזי מארק קארני. אבל תחקיר של פייננשל טיימס מעלה, כי מדובר גם באירוע עמוס הטרדות מיניות בוטות, שהן חלק בלתי נפרד ממנו. הארוחה מיועדת לגברים בלבד – 360 במספר – והצוות כלל 130 מארחות שנשכרו במיוחד. מה שהמארגנים לא ידעו הוא, ששתיים מהן נשלחו בידי העיתון.

המארחות הצטוו ללבוש שמלות שחורות קצרות והדוקות, עם תחתונים תואמים ונעליים גבוהות עקב. במהלך שש שעות האירוע ולאחריו היו רבות מהן יעד למישושים, הטרדות מיניות מילוליות ואף הצעות ישירות לקיים יחסי מין בחדרי המלון. אין פלא, אפוא, שמארגני הסעודה – המתקיימת מזה 33 שנה – בוחרים לשמור בקנאות על פרטיות, בניגוד לפרסום שהוא חלק חיוני מאירועים דומים.

בארוחה השתתפו כמה מבכירי עולם העסקים של לונדון: מנהל פעילות אירופה בענקית הפרסום WPP, אנדרו סקוט; אנשי חברת הנדל"ן Frogmore וחברת ההימורים CMC; פיליפ גרין מחברת ארקדיה; הנרי גבאי, מייסד קרן הגידור דואט; מקראם אנזר, מנהל פעילות ההשקעות של בנק ברקליס במזרח התיכון; נדים זוואי, תת-השר לענייני ילדים ומשפחה; ג'ונתן מנדלסון, מבכירי הלייבור.

מאז החלו הסעודות של Presidents Club Charity Dinner, הוא גייס 20 מיליון ליש"ט; באירוע האחרון לבדו גויסו 2 מיליון ליש"ט. בראש קרן הצדקה שמארגנת את הארוחה עומדים יזם הנדל"ן ברוס ריצ'י ואיש מוצרי היוקרה דייוויד מלר.

נעליים שחורות ותחתונים שחורים

כאמור, המכירה הפומבית היא מקור מרכזי להכנסות הערב – אך פייננשל טיימס אומר, שחלק מהפריטים מרמזים על אופיו הבעייתי של האירוע. למשל: "ניתוח פלסטי עבור..." – ואפשר להוסיף את שמה של האישה שתזכה בטיפול. קטלוג המכירה, שחולק רק באירוע עצמו, כלל תמונות חושפניות רבות של מרלין מונרו. התלווה אליו עמוד שלם של הוראות האוסרות הטרדה מינית מכל סוג שהוא – רמז ברור לכך שזה בדיוק מה שקורה בפועל.

גם אופן שכירת המארחות מדליק נורה אדומה. המשימה על מציאת הבחורות המתאימות הוטלה על קרוליין דאנדרידג', בעלת סוכנות המתמחה בהצבת מארחות ל"אירועים הנוצצים ביותר בבריטניה" כהגדרתה. בראיונות הקבלה נאמר להן במפורש, כי ייתכן שגברים יציקו להן. לאחת מהן הוצע לשקר לבן-זוגה ולא לומר לו שמדובר באירוע לגברים בלבד אלא ב"ארוחת צדקה".

יומיים לפני האירוע הודיעה להן דאנדרידג', כי הטלפונים הסלולריים יילקחו מהן למשך כל הסעודה וכי אינן רשאיות להביא את בני זוגן. ההודעה כללה גם הוראות לבוש מפורטות: "נעליים שחורות סקסיות", תחתונים שחורים ותסרוקת ואיפור המתאימים ל"מקום חכם וסקסי"; הסוכנות סיפקה שמלות וחגורות. אלו שעמדו בשלושת הקריטריונים לבחירת המאחרות – גבוהה, רזה ויפה – קיבלו 150 ליש"ט (ל-12-10 שעות עבודה, מ-4 אחרי הצהריים) ועוד 25 ליש"ט למונית.

כאשר הגיעו לדורצ'סטר, מדווח פייננשל טיימס, המשימה הראשונה שלהן הייתה לחתום על טופס ויתור בן חמישה עמודים שאותו לא ניתן להן לקרוא ושלא יכלו לקבל עותק ממנו. כמה מן המנוסות יותר סיפרו על חוויותיהן למי שהגיעו בפעם הראשונה לאירוע כזה. חלקן היו נלהבות ותיארו ערב מהנה, כולל האפשרות לשתות במהלכו. אחרות היו מסויגות יותר, ואחת – שעבדה בארוחה לפני חמש שנים – הפטירה: "אני לא מאמינה שאני נמצאת כאן שוב". בארוחה מקדימה לצוות, נכנסה דאנדרידג' לחדר והבהירה, כי כל מארחת שתחוש שלא בנוח בשל התנהגות אחד האורחים – צריכה להתקשר אליה.

לאחר מכן חולקו השמלות: שחורות, קצרות והדוקות. המארחות חולקו לשתי שורות, נכנסו לבמה והוצגו בפני הסועדים לפני שהתפזרו ברחבי האולם. התדרוך שקיבלו היה פשוט: תדאגו שהאורחים יהיו מרוצים ותביאו להם משקאות כאשר יבקשו זאת. ליד שירותי הנשים הוצב שומר, שתפקידו היה לוודא שאף אחת מן המארחות אינה מבלה שם זמן רב מדי.

חשה ממש מפוחדת

חלק מהאורחים התעקשו להחזיק את ידיהן של המארחות שעמדו ליד שולחנותיהם – כהקדמה לניסיון למשוך אותן אליהם. בינתיים הוגשו וודקה, ויסקי ושמפניה. בדרנים עלו וירדו מהבמה. לאחר הופעה של רקדניות כמעט חשופות חזה, שאל אורח בשנות ה-70 לחייו את המארחת בת ה-19 האם היא זונה. מארחות רבות סיפרו, ששאלות דומות נשמעו ברחבי החדר. מארחת מנוסה בת 28 אמרה, כי באירועים אחרים גברים ניסו לפלרטט איתה; באירוע הזה היא חשה ממש מפוחדת, אחרי שספגה צביטות באחוריה, מותניה, בטנה ורגליה. אורח ניסה לנשק אותה, אחר הציע לה לעלות לחדרו.

בשעה 10 החלה המכירה הפומבית. השיא היה כאשר ריצ'רד קיירינג, שעשה את הון במסחר לפני שהקים רשת מסעדות, הציע 400,000 ליש"ט וזכה בהנצחת שמו באגף חדש של בית החולים Eveline לילדים. לרוב המארחות, המכירה הייתה פסק זמן בו הורשו לחזור לחדר בו התאספו לפני הארוחה. לאחר שעה הן חזרו לאולם הנשפים לארבע השעות האחרונות של הארוחה.

לרוב המארחות נמסר שיהיה עליהן להישאר עד השעה 2 לפנות בוקר. לאחת מהן נאמר, שבשעה האחרונה היא תוכל לשתות כאוות נפשה ול"התחבר עם הגברים שלדעתה הם הכי מושכים". לאחר סיום הסעודה נערכה אפטר-פארטי בחדר קטן בהרבה בדורצ'סטר, בו נדחקו אורחים ומארחות. בעוד כמה מן הנשים רקדו, קבוצה של צעירות יותר ישבו בפינת החדר; מארחת אחת תיארה אותן כ"המומות, מפוחדות ותשושות ממה שהתרחש".

במרכז החדר רקד בהתלהבות איש העסקים הלבנוני ג'ימי לחוד בן ה-67 עם שלוש צעירות לבושות בשמלות אדומות בוהקות. גבר אחר, שפייננשל טיימס טרם הצליח לזהות, תפס את אחת המארחות, אמר "את נראית הרבה יותר מדי פיכחת", מילא את כוסה בשמפניה והכריז: "אני רוצה שתרוקני את הכוס, תקרעי את התחתונים ותרקדי על השולחן הזה".