לקראת חצות הלילה ב-21 לחודש, מלון ריץ-קרלטון בריאד בקושי נראה כמו המקום בו מוחזקים במעצר מאז חודש נובמבר כמה מהנסיכים העשירים ביותר, שרים ואנשי עסקים סעודיים. עלא שאהין מרשת בלומברג לא ראתה שומרים בתוך המלון, ומחוצה לו ניצב שוטר אחד בלבד. פקידי ממשלה נאספים מסביב לשולחנות קפה, אבל לא כדי לאכול.

התובע הכללי, סעוד אל-מוג'ב, יושב על ספה ליד הקבלה ומונה את העצורים. עד כה שוחררו 90 מתוכם, לאחר שהגיעו להסדרים בעקבות טענות השחיתות שהועלו כלפיהם. 100 נותרו במעצר, כולל חמישה שבאותם ימים שקלו את ההצעות שהוגשו להם. אלו שלא יגיעו להסדרים יועברו לטיפול התביעה. "הפקודה המלכותית הייתה ברורה: האישומים יבוטלו כלפי מי שיביע חרטה ויגיע להסכם", אומר אל-מוג'ב. המטרה היא לפנות את המלון מהעצורים עד סוף ינואר.

הממשלה רואה את המהלך כהצלחה מסחררת. פקיד בכיר סבור, שהחשודים ששוחררו שילמו 100 מיליארד דולר בהסכמים עימם. סכום משמעותי אפילו בקנה מידה סעודי, שכן כלכלת הממלכה עודנה מנסה להתאושש מן הצניחה במחירי הנפט מאז 2014. התשלומים הם שילוב של מזומן, מניות, נדל"ן ועוד.

מסע הציד, אותו מוביל יורש העצר מוחמד בן סלמאן, החל בהפתעה גמורה ב-4 בנובמבר אשתקד, אשר רשויות האכיפה ביצעו פשיטות ומעצרים ברחבי הממלכה ונטלו עימם מאות חשודים. הבולט שבהם היה האדם העשיר ביותר בסעודיה, הנסיך וליד בן-טלאל; לצידו נעצרו שר האוצר לשעבר, איבראהים אל-אסאף, ושר הכלכלה המודח, עאדל אל-פקיח. הנסיך מייטב, בנו של המלך המנוח עבדאללה ומי שעמד בראש המשמר הלאומי, נעצר ושוחרר לאחר מספר שבועות תמורת תשלום של מיליארד דולר.

החדשות על המהלך נפוצו במהירות הבזק. שערי המניות של החברות אליהן קשורים העצורים צנחו. למרות שסעודיה מנסה להציג תדמית של מדינה פתוחה יותר, מסע המעצרים לא הצטיין בשקיפות יתרה: לא היו דיונים משפטיים, החשדות לא פורסמו, ולא ברור אם היו צווים תקפים. לכן, בעוד שבהחלט ייתכן שמדובר בצעד בכיוון הנכון של מאבק בשחיתות, הוא עשוי גם להיות צעד לעבר משטר סמכותני יותר.

פקידים סעודים המצוטטים בבלומברג מסבירים, כי למוחמד לא הייתה ברירה. הוא רוצה להקטין בצורה משמעותית את תלותה של כלכלת סעודיה בנפט, והשחיתות הנרחבת היא מכשול משמעותי בדרך להשגת יעד זה. "זה כאילו שהמדינה התעוררה ושמעה חדשות רעות וחדשות טובות. החדשות הרעות הן שיש לה סרטן; החדשות הטובות הן שאפשר לרפא אותו – אבל זה מצריך ניתוח, כימותרפיה, הקרנות וכריתה".

אחת התעלומות הגדולות היא גורלו של וליד בן טלאל. חלק מן המקורות אומרים שהוא עזב את ריץ-קרלטון ואיננו בכלא – כלומר, הוא מוחזק במקום אחר כלשהו בעודו נושא ונותן על הסדר. מקורות אחרים טוענים שהוא עודנו במלון המפואר. בחודש דצמבר נמסר, שהשלטונות דורשים ממנו לוותר על השליטה בחברת האחזקות שלו השווה 9 מיליארד דולר.

שאהין מציינת, כי לא הצליחה להיפגש עם איש מהעצורים ולוודא את אמיתות טענת התביעה לפיה כולם הורשו להתייעץ עם עורכי דין; שני מקורות ששוחחו עם חלקם אמרו שלחלקם לא ניתנה אפשרות זו. אל-מוג'ב מכחיש את הטענות בדבר פגיעה בזכויותיהם של העצורים, ואומר שהעדיפות הברורה היא להגיע להסדרים במקום לכתבי אישום. בכל מקרה, המסר שלו חד וברור: "אנחנו בעידן חדש. המסע נגד השחיתות לא ייפסק".