"האינטרנט מקולקל" – מכריז הגיליון החדש של Wired, כתב העת החשוב ביותר בענף ההיי-טק. בחודש שעבר כתב ריק ווב, מהמשקיעים הראשונים בדיגיטל: "טעיתי, כולנו טעינו"; הוא קרא למעצבי הרשת להודות שהיא מביאה יותר נזק מאשר תועלת.

ואולם, כותבת איילין גלייזר - חוקרת בריטית מובילה בתחום ההיי-טק- בעוד פוליטיקאים ואנשי היי-טק הולכים ומתפכחים לגבי ההשלכות של האינטרנט – בתי הספר הבריטיים תקועים בעידן שחלף. לא רק שהם אינם מעמידים את הילדים על הסכנות שברשת, אלא אף מעודדים אותם להשתמש בה כמעט מגיל אפס. "אני מתכווצת מפחד כאשר בתי בת החמש אומרת לי שהפרס על התנהגות יפה בגן היא משחקי מחשב במקום משהו מעשיר יותר; וכאשר בני בן השמונה אומר שהוא למד לשלוח דוא"ל, בעוד אני שלחתי את הראשון שלי כשהייתי בת 20. מאז הדוא"ל השתלט על חיי ועל חייו של כל מבוגר אחר שאני מכירה".

ילדיה של גלייזר אינם משתמשים במחשב בביתם. למשפחה יש טלוויזיה אבל לא טאבלט. בית הספר שלהם בהחלט אינו פריק של טכנולוגיה, אבל גלייזר חשה שהוא ממלא את תפקיד ה"פּוּשֶר" וילדיה הופכים למכורים. כאשר היו שקטים מדי, מצאה אותם אמם מתחת לשולחן המטבח מנסים לבדוק את הטלפון שלה; לרוע מזלם, הוא נעול.

בתחילת החודש הזהיר הממונה על ילדים באנגליה, כי ילדים העולים לחטיבת הביניים נחשפים לבריונות ברשתות החברתיות ולפורנוגרפיה ברשת. איגוד רפואי באנגליה מצא, כי עלייה בזמן המסך מביאה להגברת הלחץ הרגשי והדיכאון בקרב ילדים. איגוד רופאי הילדים האמריקני מקשר את השימוש במסכים לחוסר שינה, השמנת יתר, תוקפנות והערכה עצמית נמוכה.

במקביל, יש מעט ראיות לכך שהרשת והמחשבים משפרים את איכות הלימודים. מחקר של OECD בשנת 2015 מצא שהשפעת המיחשוב על הביצועים בלימודים היא "מעורבת במקרה הטוב" ושברוב המקרים המחשבים פוגעים בלמידה. כתב העת Frontiers in Psychology זיהה "חוסר במחקר שיתמוך בטענות הנלהבות לפיהם האייפד שינה בצורה מהפכנית את החינוך". חוקרים באוניברסיטת דורהאם מדווחים, כי התערבות מבוססת טכנולוגיה מביאה לשיפור שולי בלבד בהישגים הלימודיים בהשוואה לשיטות אחרות.

טכנולוגיה חינוכית מוצדקת לעיתים קרובות בטענה שהיא מקדמת ילדים משכבות נמוכות, אך גלייזר טוענת שבפועל היא למעשה מרחיבה את הפערים בין השכבות. פרויקט לחלוקת 25 מיליון מחשבים עם תוכנות למידה לילדים במדינות המתפתחות, לא הצליח לשפר את ההישגים בלשון ובמתמטיקה.

הממצאים הללו אינם מזיזים מדעתם את תומכי הטכנולוגיה, הטוענים שיש להכין את הילדים לעתיד. אבל מקומות עבודה אינם מחפשים מי שלמדו בגיל 10 להשתמש בפאואר-פוינט; הם רוצים עובדים שיודעים לחשוב. ועוד נקודה מרתקת: ככלל, מנהלים בעמק הסיליקון נוטים לאסור על ילדיהם להשתמש ברשתות החברתיות ושולחים אותם לבתי ספר נטולי היי-טק.

טכנולוגיה אינה מתפתחת באופן ניטראלי, מדגישה גלייזר, אלא בידי מי שרוצים לעשות כסף. מגזר הטכנולוגיה החינוכית צפוי להגיע ל-139 מיליארד ליש"ט בשנת 2020. בשבוע שעבר התקיימה בלונדון הוועידה הגדולה ביותר בעולם בתחום זה, כאשר גוגל, מיקרוסופט ופייסבוק מחלקות ערכות יקרות ערך לבתי ספר מעוטי מזומנים, תוך שימוש במילים נאות כמו "מעורבות" ו"אינטראקטיביות". לטענתן, צריך לעצב מחדש את ההיררכיה מורה-תלמיד ולאפשר לתלמידים "להתעצם" תוך הכוונה עצמית של לימודיהם.

בפועל, טוענת גלייזר, המכשירים הללו מסתוריים ומיסטיים לתלמידים והם מתייחסים אליהם כמו לכל אליל סמכותני, תוך שהם בוהים במסך האינטראקטיבי הענק. ייתכן בטווח הקצר הם יהיו מרותקים, אך בטווח הארוך – יכולת הריכוז שלהם תפחת. מה שבאמת עובד, מה שבאמת יכול לפתור בעיות של עוני, הוא הוראה בסגנון הישן: מורים טובים, הרבה אוויר צח, הרבה פעילות גופנית ולהרגיש בידיים את העולם האמיתי. מחקר קנדי מצא, כי סטודנטים שקיבלו הוראה מקוונת, העדיפו דיונים חיים ושיעמוד מולם בן אנוש.

גלייזר אינה רוצה שילדיה יהפכו לחלק ממערכת של סטנדרטיזציה ו"כלכלת מידע" ביורוקרטית. היא אינה רוצה שיהפכו למתחרים רובוטיים נגד הרובוטים שלכאורה אמורים למלא את מקומנו. "אין ספק שכבני אדם יש לנו בחירה בנוגע לכיוון שאליו הטכנולוגיה לוקחת אותנו, והחינוך הוא ההוכחה הטובה ביותר ליכולת הזאת. הילדים שלנו הם לוח חלק ולומדים לעצב את העתיד. הגיע הזמן שגם בתי הספר יקחו צעד לאחור ויחשבו מחדש", היא מסיימת.