ממשלת פולין עושה טעות איומה, היא מנסה לנקות את המצפון הלאומי שלה כאשר יש עדיין בנמצא עדים חיים, מאוד חיים לזוועות הפולניות במהלך השואה. אימא שלי היא אחת האחרונות שבהם. בת 91, עם גוף במצב לא הכי הכי, אך עם ראש אייזן, עם זיכרון לפרטי הפרטים, וגם עם נכונות לספר.
היא סיפרה לאורך השנים. עדות מדויקת על עברה מופקדת ב"יד ושם", מזה כ-40 שנה. בעת האחרונה, היא הסכימה לתעד את עברה, בעזרת מתנדבת מעמותת
יד שרה, על-מנת שעל המדפים של בני המשפחה יהיה מונח ספר, ספר על העבר, למען העתיד.
אימא שלי רואה את הרוצחים הנאצים מבעד לרשעות והסאדיזם הפולני, היא ודאי יודעת מי חולל את כל הרוע הזה, היטלר וחבורתו חולי הנפש, אך מנקודת ראותה כעובדת כפיה במפעל נשק גרמני על אדמת פולין, ללא הסיוע שנתנו מיליוני פולנים לרוצחים הגרמנים, כל התוכנית השטנית הגרמנית הזו לא הייתה יוצאת אל הפועל, לפחות לא באותה רמה של "יעילות".
היכן היו מחנות ההשמדה? על אדמת גרמניה? לא ולא, הם היו על אדמת פולין, ויהודים הוסעו אליהם ברכבות מכל רחבי אירופה, היכן היו מחנות הכפייה? מי ניהל את העובדים היהודים במחנות הכפייה? מי הכה אותם על בסיס יומי? מי התעלל בהם על בסיס יומי? היו אלה הפולנים, הפולנים אשר האנטישמיות זרמה בדמם, הרבה לפני שהגרמני הראשון דרך על אדמת פולין.
מיליוני היהודים שחיו על אדמת פולין עד לפרוץ המלחמה היו מקור לקנאה ושנאה, מכות והתעללות. היהודים לא היו יותר מבוססים מהפולנים, אך הילדים שלהם היו תמיד לבושים, ותמיד למדו, ואילו ילדי הפולנים, ברובם היו חסרי כל, כי ההורים הוציאו את השכר השבועי על חביות הבירה. והפתרון של הפולנים היה מכות ועלבונות על בסיס יומי.
איש לא מסיר את האחריות מהגרמנים, אימא שלי מספרת על היום הראשון שהגרמנים נכנסו לעיירה, דבר ראשון הם שרפו את בית הכנסת על יושביו, מאוחר יותר הם פינו למחנות כפיה את כל מי שהיה כשיר לעבודה, ובכללם את אמי תבדל"א אחותה ז"ל ואחד האחים ז"ל (אשר הופרד מהן ומת מטיפוס במחנה מאוחר יותר). לאחר מכן קראו הצוררים לכל היהודים להתרכז בכיכר העיר ל"אקציה" וקולם של האח והאחות של אמי לא נשמע מאז, האב והאם אשר סירבו לעזוב את הבית נורו בחצר על-ידי החיילים הגרמנים. היינו שם, לפני כמה שנים, כל המשפחה, כולל אמא, שמענו את כל הסיפור לפרטיו מבן השכנים אשר צפה ברצח מגג הבית. שכן אשר הוריו חמסו את בית משפחתה של אמי מיד לאחר הרצח.
איש לא מסיר מילימטר מהאחריות הגרמנית למה שקרה שם בשנים השחורות האלה. אבל ללא שיתוף פעולה כמעט מלא של הפולנים עם הרשעות הנאצית, ללא הלימה כל כך גדולה בין האנטישמיות הפולנית ובין המחלה הממארת הנאצית, היקפי האסון היו הרבה הרבה יותר קטנים.
ואין זאת אומרת שלא היו חריגים, פולנים רבים סיכנו חייהם והצילו יהודים, ואלה היו מיעוט שבמיעוט.
על-מנת להדגיש את ההבדל בין הפולנים בהם נתקלה אמי במהלך העבודה במחנות הכפייה ובין אנשי הצבא הגרמנים שהיו מעליהם: הגרמנים היו חדורי משימה, ניצחון גרמניה במלחמה, ולכן הם טיפחו את כוח העבודה (במגבלות המחסור באוכל שהיה אז נחלת הכלל) וחיסלו את מי שלא היה כשיר לעבודה, לעומתם, הפולנים היו סתם סדיסטים, והתעללו מכל הבא ליד, ללא שום מטרה, להנאתם.
היה מקרה אחד בו הקצין הגרמני, הציב את הממונה הפולני על קבוצת היהודים במרכז אולם העבודה, בנוכחות כל העובדים, והכה אותו במקל מכות נמרצות על כי הרים ידו על אמי, ופגע בכך בכוחות הייצור של המכונה המלחמתית הגרמנית.
ממשלת פולין לא ישבה והחליטה על חיסול היהודים, אך פולניה הייתה גורם מרכזי במכונת ההשמדה הגרמנית, פולניה כולה הייתה משרפה אחת גדולה של העם היהודי, מחנה כפייה אחד גדול לעם היהודי, פולניה אחראית לשואה ובעיקר לתוצאותיה לא פחות מגרמניה, שמח אני וטוב לב שדחיתי בגועל נפש הצעות לקבל אזרחות פולנית, אין לי כל קשר ולא יהיה לי כל קשר לחלאות שכאלה, בייחוד כאשר הם מתכחשים לאחריותם הישירה והמלאה לכל מה שקרה באותן שנים שחורות על אדמת פולין.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
