ללא כל תחושה של אירוניה, טורקיה העניקה את השם "ענף זית" למבצע שהיא מנהלת נגד הכורדים בגבול עם סוריה. דיווחים מהשטח מוסרים שמטוסים טורקיים פגעו בכפרים והרגו אזרחים, בנוסף לעשרות לוחמים כורדים. "צעד אחר צעד, ננקה את כל הגבול שלנו" – הבטיח הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. אלא שבפועל, כותב אישאן ת'רור בוושינגטון פוסט (יום ד', 31.1.18), המבצע הטורקי יצר בלגן בינלאומי.

המבצע בא לאחר ששר החוץ האמריקני, רקס טילרסון, אמר שארה"ב תומכת ביצירת גבול בשליטה כורדית בצפון-מזרח סוריה; הטורקים מגדיר כוח כורדי שכזה במילים "ישות טרוריסטית". הן ממשל אובמה והן ממשל טראמפ הסתמכו בצורה נרחבת על הכוחות הכורדיים במאבקם נגד דאעש, למרות ההסתייגות הטורקית הנובעת מהתנגדותה המוחלטת לעצמאות כורדיסטן.

בעוד ארה"ב אומרת שאינה תומכת בכוחות הכורדיים בגבול טורקיה, היא הרבה יותר מעורבת מזרחית – שם סייעה לכורדים הסורים להפוך לחלק מהכוחות הדמוקרטיים הסוריים הנלחמים במשטר אסד, ואף נלחמה לצידם. כוחות מיוחדים אמריקניים מבצעים סיורים באיזורים המתוחים ביותר כדי למנוע התנגשות בין הטורקים לבין הכורדים, אבל בקרוב המשימה עלולה להיות קשה יותר.

ארדואן מאיים להרחיב את המתקפה מזרחה, לאיזורים בהם פרוסים החיילים האמריקנים – ובכך יציב את וושינגטון בפני התלבטות לא פשוטה אל מול טורקיה החברה בנאטו. יחסי שתי המדינות נמצאים בצניחה חופשית מאז החלה מלחמת האזרחים בסוריה, מציין ת'רור, ושיחת טלפון בין ארדואן לבין הנשיא דונלד טראמפ בשבוע שעבר לא סייעה להפיג את המתיחות.

בטורקיה עצמה עוררה המתקפה גל חדש של רגשות לאומיים. ארדואן מציב את עצמו כאויב חסר רחמים של הבדלנות הכורדית, ומגייס אל דגלו את הטורקים שמימין. העיתונות, הנמצאת במידה רבה בהשפעתו של המשטר, בנתה בקפידה את רגשות הציבור נגד הכורדים והציגה אותם כבובות של המערב, והמשטר עצמו דיכא את האופוזיציה בכלל ואת ההתנגדות למבצע בפרט. על-פי דיווח מטורקיה, לפחות 300 איש נעצרו משום שהעלו למדיה החברתית פוסטים נגד המתקפה. אתמול (30.1.18) הורה תובע טורקי לעצור 11 חברים בכירים באיגוד הרפואי הטורקי, כולל היו"ר, לאחר שהארגון גינה את המתקפה וקרא להפסיק אותה.

זהו הביטוי האחרון לסמכותנות הגוברת של ארדואן, מציין ת'רור, המתפשטת אל מעבר לגבולותיה של טורקיה. משטרו הצליח להביא לגירושם של מאות אזרחים טורקים מ-16 מדינות בעקבות נסיון ההפיכה הכושל בקיץ 2016, ואלפי טורקים עודם כלואים בשל אותו אירוע.

סונר קגאפטיי, מומחה לענייני המזרח התיכון, כתב לאחרונה בוושינגטון פוסט: "למרות מאמציו לבנות רוב יציב כבסיס למשטרו, מדיניותו לדמוניזציה של האופוזיציה יצרה חברה מקוטבת בצורה קיצונית. חצי מטורקיה מתעבת אותו ולעולם לא תקבל אותו כמנהיג שלה. אבל ארדואן לא מבין זאת, והוא נעשה עוד יותר סמכותני מאז שמשאל העם אשתקד נתן לו סמכויות גורפות. המסלול הנוכחי של ארדואן יעמיק עוד יותר את המשבר, אולי עד כדי מלחמת אזרחים".

קגאפטיי סבור שבעלות בריתה של טורקיה בנאטו, ובראשן ארה"ב, צריכות להרגיע את ההיסטריה של אדרואן על-ידי הפחתה הדרגתית של הסיוע לכורדים בסוריה, והתייצבות לצד האינטרסים הטורקיים במדינה אל מול אלו של רוסיה ואירן. אבל זה לא יהיה קל, אומר ת'רור. לבכירי מדיניות החוץ והביטחון הלאומי בוושינגטון יש בטן מלאה על ארדואן, בעוד הכורדים זוכים לאהדה רבה. דומה שלממשל טראמפ אין ברירה אלא להיאבק בסתירות ההולכות ומתרבות במדיניותו בסוריה.