|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

מבט לביהמ"ש העליון של ארה"ב

יותר מדי פוליטי, יותר מדי שנים

ההליך בו הנשיא ממנה והסנאט מאשר, הפך את בחירת שופטי ביהמ"ש העליון של ארה"ב לפוליטי לחלוטין. ואילו העובדה שהמינוי הוא לכל החיים, מביאה לכך שלעיתים שופטים כבר אינם מתפקדים
01/02/2018  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   משמר המשפט   |   תגובות
ויליאם ברנן. פוליטיקה של הנשיא

68. זהו הגיל הממוצע של תשעת שופטי בית המשפט העליון בארה"ב. הגיל הממוצע של 15 השופטים שלנו: 62. הוותק הממוצע בוושינגטון הוא 16 שנים; בירושלים - 5.5. אנתוני קנדי בן ה-81 יושב על כס השיפוט מול הקונגרס כבר 30 שנה; אסתר חיות מכהנת מול הכנסת מזה 13 שנים, ועד פרישתה תגיע ל-19 שנים.

הסיבה לפערים הללו פשוטה: שופטי בית המשפט העליון בארה"ב מתמנים לכל החיים, או עד שהם מחליטים לפרוש; כל שופטי ישראל מחויבים לפרוש בגיל 70. אומנם בבתי משפט השלום והמחוזי ניתן לתת כהונה של עוד ארבע שנים כ"שופט עמית", אך זה לא קיים בעליון. להפך: צבי זילברטל ויורם דנציגר בחרו לפרוש מוקדם מהגיל הקבוע בחוק.

זה לא ההבדל המהותי היחיד בין שני בתי המשפט במה שנוגע לכהונה בהם. כידוע, הבחירה בארה"ב היא פוליטית לחלוטין: הנשיא ממנה והסנאט מאשר. אצלנו יש ועדה בת תשעה חברים - ארבעה פוליטיקאים, שלושה שופטי עליון, שני עורכי דין - וצריך שבעה קולות כדי למנות שופט לעליון. התוצאה היא, שההליך האמריקני מביא לכך שלא נבחרים בהכרח השופטים הטובים ביותר, אלא אלו שהמערכת הפוליטית מוכנה לבלוע.

"אולי אין דרך חזרה"

"ההליך הפך להרבה יותר מדי פוליטי", אומר פרופ' סטיבן וורמיל מבית הספר למשפטים באוניברסיטה האמריקנית בוושינגטון. הוא כתב את הביוגרפיה של ויליאם ברנן, אשר כיהן בבית המשפט העליון בשנים 1990-1956, ומביא אותו כדוגמא: "כאשר ברנן מונה, השאלות היו האם הוא אדם ישר ועורך דין חכם, האם יש לו מספיק ניסיון, האם הוא מבין את מהות השפיטה, והאם הוא יהיה הוגן ובעל ראש פתוח. השאלה לא הייתה האם הוא יהיה שמרן או ליברל.

"הליך הבחירה הפך להיות ניסיון לצפות מה יפסוק אותו מועמד במקרים מסוימים. אולי כעת אין דרך חזרה, אבל היו לנו שופטים טובים יותר כאשר ההליך עסק ביכולות שלהם ולא בהשפעתם העתידית על בית המשפט. נכון שהוא תמיד היה פוליטי במידת מה: הנשיא דווייט אייזנהאואר הרפובליקני מינה את ברנן הדמוקרט כאשר התמודד לקדנציה שנייה, והשתמש בו כדי להשיג את תמיכתם של דמוקרטים וליברלים. אבל הפוליטיקה הייתה של הנשיא, לא של בית המשפט".

השופטים היום פחות טובים מאשר בעבר?

"הם לא בהכרח פחות טובים; הם נבחרים מסיבות אחרות. הם כבר מתויגים כשמרנים או ליברלים, והשפעתם על בית המשפט נבחנת בדרכים שאינן טובות להליך הבחירה. יש שופטים שלא יתמנו משום שההליך פוליטי מדי. קשה לחשוב על מועמד טוב יותר לעליון מאשר מריק גרלנד, שהנשיא ברק אובמה הציג את מועמדותו כאשר מת השופט אנטונין סקאליה. אבל הסנאט הרפובליקני סירב לדון במינוי, ואז דונלד טראמפ מינה את ניל גורסוץ' - שהוא מוכשר, אבל איננו מנוסה כמו גרלנד ואין לו את המעלות שצבר גרלנד לאורך שנותיו".

"מפחיד מדי לתקן אותה"

וורמיל מסכים שגם המינויים לכל החיים הם בעייתיים. המטרה המקורית הייתה להבטיח את עצמאות השופטים על-ידי מניעת הצורך שיתמודדו שוב, אבל אפשר כמובן להשיג אותה בדרך שלנו - מינוי פעם אחת, עד גיל הפרישה. סיבה נוספת הייתה הרצון ליהנות מנסיונם של השופטים, אך זה לא היה כאשר תוחלת החיים הגיעה ל-80 ורבים עוברים גם גיל זה. "איש לא דמיין שהם יישארו בבית המשפט עד גיל 90. הרעיון היה שיתמנו בגיל 55 ויכהנו עד גיל 75 או 80".

אין ספק שהיו שופטים שכיהנו יותר מדי, מציין וורמיל. ברנן לא היה מעורב בצורה מלאה בנעשה בבית המשפט בשנותיו האחרונות בו; ויליאם רנקוויסט גסס מסרטן והמשיך לכהן עד מותו ב-2005; ת'ורגוד מרשל, האפרו-אמריקני הראשון בבית המשפט העליון, כיהן עד שנפטר בגיל 84 וגם הוא לא ממש היה במיטבו.

אז מה הבעיה? ששינוי המצב מצריך תיקון בחוקה, ויש סיבה לכך שבמשך כמעט 250 שנה הוכנסו בה רק 27 תיקונים (כולל העשרה שהוצמדו לה עם אישורה). תיקון החוקה הוא הליך מורכב ביותר. כדי לתקן את החוקה רוב של שני שלישים בכל אחד מבתי הקונגרס, ובנוסף נדרש אשרור התיקון על-ידי בתי המחוקקים של 75% מהמדינות. הליך חלופי הוא כינוס ועידה מיוחדת, לפי דרישתן של שני שלישים מן המדינות, שתאשר תיקונים אשר יציעו חברי הוועידה, ולאחר מכן - אשרור התיקון על-ידי בתי המחוקקים של 75% מהמדינות. בקיצור: ארוך מאוד, פוליטי מאוד, וכמעט בלתי אפשרי.

אבל אולי בכל זאת שווה לנסות, אם מדובר במשהו הגיוני ומתבקש כמו הגבלת כהונת שופטי העליון - נניח ל-25-20 שנה? "איש אינו רוצה לתקן את החוקה", משיב וורמיל. "אנשים חוששים, כי הם לא יודעים כיצד התיקונים יטופלו, כי כאשר מכנסים ועידה שכזאת - מי יודע מה עוד יעלה שם וכיצד זה יסתיים. מפחיד מדי לתקן אותה".

תאריך:  01/02/2018   |   עודכן:  01/02/2018
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יותר מדי פוליטי, יותר מדי שנים
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  משמר המשפט
114 שופטים כיהנו עד היום בבית המשפט העליון של ארה"ב, כאשר תקופת הכהונה הממוצעת עומדת על 16 שנים. הסיבה למיעוט השופטים היא כפולה: לכל היותר מכהנים תשעה שופטים, והמינוי הוא לכל החיים.
01/02/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
בדיוק בשעה 10:00 בבוקר נשמעת שריקה, מהסוג ששומעים בספינות של חיל-הים. הכל קמים. הנשיא ג'ון רוברטס נכנס לאולם בית המשפט העליון של ארה"ב ואחריו - יתר שמונת השופטים. בית המשפט החשוב ביותר בעולם מתחיל את יום הדיונים ב-9 בינואר 2018.
01/02/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, מזהיר (יום ג', 30.1.18) מפני פריצת גבולות הדין המהותי בהליכי תביעות קטנות. לדבריו, גם ערכאה זו אינה מוסמכת לפסוק פיצוי על נזק שכלל לא הוכח.
31/01/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
בית המשפט העליון מבהיר (יום ג', 30.1.18), כי יתן גיבוי לשופטים שישתמשו בכלים שבידיהם כדי להבטיח שהדיונים יתנהלו כסדרם.
30/01/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
השופטת: שרה מאירי, בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב
30/01/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il