|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

דוד בן-גוריון התנגד להקמת "סורוקה"

בבאר-שבע - (הפוליטיקה של הבריאות) "ההסתדרות" ו"הקופה" - לא נכנעו "לממלכתיות" נוסח בן-גוריון סורוקה לא מצא את הזמן המתאים לנהל מאבק נגד ראש הממשלה באשר האחרון היה נתון רובו ככולו בבעיות ביטחון
04/02/2018  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
שלנו, של הנגב [צילום: פלאש 90]

כולנו, תושבי הנגב נזקקים, כל אחד בתורו לבית החולים "סורוקה" בבאר-שבע. עיתים יש לנו ביקורת עליו ועיתים מרעיפים מחמאות על רופאים ואחיות מסורים אבל שוררת בו תמיד הרגשה שהוא "שלנו, של הנגב". שניים מילדי נולדו שם; נזקקתי לו יותר מפעם אחת להתערבות כירורגית מידית ולמזלי לא נדבקתי בחיידקים מזהמים ואף זכיתי למלוא תשומת הלב.

בזיכרוני נצרבו 3 תמונות: האחת, כשנפצע בן כיתתי אילון כהן ז"ל (שהיה בקורס קצינים) ושכב בקומה החמישית, היה עדיין בית החולים בבנייה ולא נתנו לנו להיכנס. מנה ובה מצאנו סרבלים לבנים וכובע פלסטיק צהוב וטיפסנו על הפיגומים שעמדו בחוץ וחדרנו דרך החלון כפועלי בניין לכל דבר, לחדרו של חברנו שהיה מופתע ומאושר.

השנייה, למדנו בעת צוק איתן, כדיירים בשכונת "רמות" כי ההליקופטר העובר מעלינו הוא סימן רע - הוא מביא פצועים מהחזית והתפללנו לרפואתם. והשלישית, בעת שכתבתי על עבודותיו של האדריכל והמתכנן אריה שרון טיילתי פעם בחוצות בית-החולים וחיפשתי את טביעות אצבעותיו, בעיקר בבניינים הישנים. משום המרחבים המטופחים ומשום הבנייה הרבה, לא צלח הדבר בידי. מכל מקום בשורות הבאות, בחרנו זווית אחת, פוליטית, דרכה ניתן לספר את סיפור הקמתו של "בית-החולים שלנו".

שפרה שורץ - תחנות בחייה
בשנת 2008 נבחרה לתפקיד סגן מזכ"ל החברה הבינלאומית להיסטוריה של הרפואה
▪ ▪ ▪

חלק גדול מכתבה זו מתבסס על מחקריה של הפרופסורית שפרה שורץ, חוקרת ההיסטוריה של הרפואה ופרופסור במרכז לחינוך רפואי בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון. מחקריה עוסקים בהיסטוריה והתפתחות של שירותי הבריאות בישראל וההיסטוריה של הרפואה הציבורית.

משנת 1995 היא חברת סגל בפקולטה למדעי הבריאות. בשנים 1998-1996 שימשה כיו"ר החברה הישראלית להיסטוריה של הרפואה. משנת 2004 שורץ הינה חברת סגל במרכז לחינוך רפואי שבפקולטה למדעי הבריאות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף היא גם חוקרת במכון גרטנר לאפידמיולוגיה וחקר מדיניות הבריאות שבמרכז הרפואי שיבא.

בשנת 2008 נבחרה לתפקיד סגן מזכ"ל החברה הבינלאומית להיסטוריה של הרפואה (International Society for the History of Medicine). ומשנת 2014 משמשת בתפקיד משנה למנכ"ל הארגון העולמי להיסטוריה של הרפואה ומרכזת המערכת של כתב העת המדעי של הארגון "ווזאליוס".

פעילות אקדמית מחקרית
ארגון מערכת הבריאות

ספרה "קופת חולים, הסתדרות ממשלה" (הוצאת המכון למורשת בן-גוריון, 2000) זכה בפרס איינהורן לספרות רפואית עברית
▪ ▪ ▪

בישראל נחשבת שורץ לחלוצה והמייסדת של תחום המחקר בנושא התפתחות מערכת הבריאות בישראל כאשר התזה המרכזית של מחקריה מתייחסת לחשיבות ההכרה בחקר שורשיה החברתיים, תרבותיים, היסטוריים וארגוניים של מערכת הבריאות בישראל כמפתח להבנת התנהלותה כיום.

הספרים שכתבה עוסקים בהיבטים שונים של ההיסטוריה של ארגון מערכות הבריאות בישראל. ספרה "קופת חולים, הסתדרות ממשלה" (הוצאת המכון למורשת בן-גוריון, 2000) זכה בפרס איינהורן לספרות רפואית עברית.

בספריה מציגה שורץ תמונה פנורמית של ההוויה הפוליטית והארגונית בארץ-ישראל של שנות העשרים והשלושים דרך האספקלריה של התמודדות היישוב וארגוניו השונים עם נושא ארגון שרותי הבריאות.

בנוסף למחקריה בתחום ההיסטוריה של שירותי הבריאות בישראל חקרה שורץ את התמורות במערכת הבריאות במדינת ישראל לאחר הקמתה - מחקר המשך המתמקד בגורמים והצרכים לשינויים במערכת הבריאות לאחר הקמת המדינה.

שירותי הבריאות המוקדמים
[צילום: ארכיון הצילומים של אוניברסיטת בן-גוריון]

השניים סיכמו על הקמת בית חולים גדול חדש ומודרני אך מיד קוממו עליהם את ראש הממשלה דוד בן-גוריון ואת שר הבריאות ומשרדו, יוסף סרלין
▪ ▪ ▪

עם תום מלחמת השחרור, בשלהי 1948, הציע בן-גוריון למשה סורוקה, המנהל האדמיניסטרטיבי של "קופת חולים", להקים את השירות הרפואי של צה"ל (לעתיד חר"פ) יחד עם ד"ר שיבא. סורוקה סירב להצעה "והקופה" נשארה מחוץ להתארגנות הרפואית החדשה בצה"ל.

יתר על כן, בשל כך, הניגודים בינו לבין בן-גוריון באשר לעיצוב מערכת הבריאות הציבורית בישראל הצעירה של שנות החמישים, הלכו והתחדדו. העיר המתחדשת בבאר-שבע הפכה לזירה בה התחרו הממשלה וההסתדרות על ההגמוניה של שירות הבריאות כולל בית חולים המסוגל לתת תשובה למצוקות האשפוז לעיר ההולכת וגדלה במהירות.

דוד טוביהו כראש העיר, סירב להסב צריפים לחדרי חולים שנועדו לפתור את בעיית האשפוז החמורה בנגב ולהקל על צפיפות האשפוז בבית החולים הקטן "הדסה". טוביהו חלם על רמת בריאות גבוהה יותר המגיעה לתושבי העיר אם כי לא העז עדיין לדבר במונחים של בית-חולים.

במקביל לבית החולים הקטן של "הדסה" נפתחה מרפאה ראשונה של "קופת חולים" שנתנה שירות לאלפי עולים חדשים שהחלו להגיע לעיר עם הפיכת העיר לרשות אזרחית בשנת 1952. בסוף אותה שנה מנתה העיר כ-15 אלף תושבים וכן כ 25 אלף ביישובי הסביבה ובית החולים "הדסה" שגדל בעוד 50 מיטות בלבד, לא הצליח לפתור את מצוקת האשפוז בעיר.

טוביהו החל במו"מ עם "הדסה" המקומית בדבר הרחבתה (תוספת קומה) אך נציגי "הדסה" הודיעו לו שסיום ההרחבה יתפרש על פני עשר שנים והם לא יוכלו להתפנות להקמת בית חולים חדש בעיר. בשלהי 1953 פנה איהפה ראש העיר למשה סורוקה המנהל האדמיניסטרטיבי של קופת חולים וביקש את עזרתו בגיבוש פתרון למצוקת האשפוז בבאר-שבע. השניים סיכמו על הקמת בית חולים גדול חדש ומודרני אך מיד קוממו עליהם את ראש הממשלה דוד בן-גוריון ואת שר הבריאות ומשרדו, יוסף סרלין.

עמדת הממשלה
מקורות מימון [צילום: עבד ראחים חטיב/פלאש 90]

כמה חודשים לפני מינוי ברזילי כשר הבריאות, פנה משה סורוקה לנציג ההסתדרות בארה"ב דב ביגון בבקשה למצוא מקורות מימון עבור בניית בית-החולים בנגב
▪ ▪ ▪

בן-גוריון התנגד לתוכנית טוביהו-סורוקה ("תוכנית באר-שבע") וברצותו להציג תדמית ממלכתית קבע כי את בית החולים החדש בעיר יקים משרד הבריאות, לכשיתפנה ולא "קופת חולים". שר הבריאות, י' סרלין, איש "הציונים הכלליים", לכאורה נציג הבורגנות הליבראלית, ודאי שהתנגד לכניסת "קופת חולים" לעיר במיוחד שבאותה תקופה זוהתה "הקופה" לחלוטין עם ההסתדרות הכללית ועם מפא"י.

בנובמבר 1955, עם מינויו של ישראל ברזילי, איש נגבה וחבר מפ"ם לשר הבריאות, עלתה שוב האפשרות שמשרד הבריאות יאשר הקמת בית-חולים חדש של קופת חולים כללית בבאר-שבע. כמה חודשים לפני מינוי ברזילי כשר הבריאות, פנה משה סורוקה לנציג ההסתדרות בארה"ב דב ביגון בבקשה למצוא מקורות מימון עבור בניית בית-החולים בנגב.

סורוקה עשה זאת בהנחה שבעתיד, תשתנה עמדת הממשלה ויש להכין מראש תקציב גדול לבנייה. סורקה טען שיש למהר ולבנות משום שלחץ תושבי הדרום על בית החולים "קפלן" (ברחובות) של ההסתדרות היה ללא נשוא וכן מתוך החשש שממשלות ישראל מעדיפות מגמות ממלכתיות הפוסחות על "קופת חולים". בקיץ 1955 הושגה תרומה של כמיליון דולר מאיגוד תופרי בגדי הנשים בארה"ב שהתנה תנאי כי בית החולים יישא את שם הארגון ונשיאו.

ההסתדרות עוקפת את המשרדים
אריה שרון [צילום: לע"מ]

סורוקה פנה לאדריכל אריה שרון (הזכור מהתכנית הפיסית הראשונה לישראל) בבקשה שיכין טיוטת תכנית לבית החולים מבלי לקבוע היכן ימוקם
▪ ▪ ▪

לא כולם הסכימו עם סורוקה ופעילותו. כך למשל סבר מזכיר ההסתדרות מרדכי נמיר כי את בית החולים החדש יש למקם דרומה לבאר-שבע, סמוך לדימונה, ירוחם ואפילו שדב-בוקר, מקום מושבו של בן-גוריון. סורוקה התעלם מנהלי ההסתדרות וגייס כספים תחת הכותרת הלא מחייבת של "הקמת בית חולים חדש בנגב".

נציגות ההסתדרות בארה"ב וסורוקה הסכימו כי כך יש להציג זאת בפני דוד דובינסקי נשיא ארגון התופרים. באותה שנה עמדה להתקיים ועידת ההסתדרות וסורוקה תכנן שהתרומה מארה"ב תגיע לוועידה וכך מוסדות ההסתדרות וממשלת ישראל לא יתנגדו למהלך.

סורוקה ניהל משא-ומתן עם מנהל משרד האוצר פנחס ספיר על הלוואה משלימה לתרומה מארה"ב ועל סמך הסכמתו של ספיר כי יש להקים בית חולים חדש לאזור ההתיישבותי הגדל והולך בנגב - הכין טיוטת הסכם ראשוני בין "קופת חולים" לבין עיריית באר-שבע בדבר הקמת בית החולים.

בלא לבזבז זמן פנה סורוקה לאדריכל אריה שרון (הזכור מהתוכנית הפיסית הראשונה לישראל) בבקשה שיכין טיוטת תוכנית לבית החולים מבלי לקבוע היכן ימוקם. שרון החל בעבודה לאור הניסיון שצבר בעבודה משותפת עם האוצר. מכאן שנותרה עתה המשימה הקשה - הסרת התנגדותו של בן-גוריון ומשרד הבריאות.

שת"פ עם השר ממפ"ם
מחסור במיטות [צילום: פלאש 90]

"...מצב האשפוז באזור הנגב הינו חמור ביותר וגובל בקטסטרופה... "קופת חולים" הנושאת באחריות לאשפוז חבריה בנגב המונים 98% מהיישוב שם, לא יכולה להישאר אדישה לנוכח המצב החמור..."
▪ ▪ ▪

בראשית 1956, פנתה "קופת חולים" באופן רשמי לראשונה, לשר הבריאות בעניין בית החולים החדש. מפ"ם כמפלגה הסתדרותית חייבה את המהלך והשר השיב לקופה שהוא תומך ברעיון. הוא הסביר שבאמצעות בית החולים הנבנה עתה על-ידי המשרד באשקלון ובאמצעות בית החולים החדש האמור לקום בבאר-שבע תיפתר מצוקת האשפוז של אזורי ההתיישבות והפיתוח.

סורוקה לא מצא את הזמן המתאים לנהל מאבק נגד ראש הממשלה באשר האחרון היה נתון רובו ככולו בבעיות ביטחון (עצירת המסתננים ופעולות התגמול) וטוביהו והוא סיימו במהירות את הכנת כל הצעדים הנדרשים. לבסוף, בראשית יוני 1956 פנתה "קופת חולים" ישירות לראש הממשלה.

יש חשיבות לצטט כמה שורות ממכתב זה: "...מצב האשפוז באזור הנגב הינו חמור ביותר וגובל בקטסטרופה... "קופת חולים" הנושאת באחריות לאשפוז חבריה בנגב המונים 98% מהיישוב שם, לא יכולה להישאר אדישה לנוכח המצב החמור... מצבת המיטות לאשפוז בנגב היא הנמוכה ביותר בארץ (מיטה אחת לכל אלף תושבים לעומת 5 מיטות לאף בירושלים ו-3.3 מיטות בתל אביב").

בן גוריון השהה את תשובתו וביקש לבצע את המהלך כצעד ממלכתי. כחודש לאחר מכן פנה גם שר הבריאות ברזילי אל ראש הממשלה וטען בפניו שאין בידי המשרד התקציב הדרוש לבית חולים בבאר-שבע ועל הממשלה לגייסו ממקורות אחרים.

בן גוריון עדיין לא השתכנע ובשלהי יוני פנה סורוקה למרדכי נמיר ודיווח לו שטדי קולק התבקש לבדוק (בחשאי) את התוכנית ובאם בעקבות כך היא תדחה - מי שיפגע יותר מכל היא ההסתדרות בארה"ב שתפסיד תרומה כספית משמעותית ושמה הטוב יפגע.

המאבק להלאמת הקופה - נכשל
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]

ביולי 1956, הייתה ההנהגה עסוקה בהכנות למבצע "קדש" ובתוך כך נכנע בן-גוריון ומסר לסורוקה שהוא קיבל את "תוכנית באר-שבע" "והקופה" רשאית להתחיל בבניית בית החולים.

ביולי 1956, הייתה ההנהגה עסוקה בהכנות למבצע "קדש" ובתוך כך נכנע בן-גוריון ומסר לסורוקה שהוא קיבל את "תוכנית באר-שבע" "והקופה" רשאית להתחיל בבניית בית החולים
▪ ▪ ▪

סורוקה חשש כי כוונת בן-גוריון הייתה להלאים את שירותי הבריאות כולל "קופת חולים". ראש הממשלה ביקש את ד"ר ר' בקי להכין סקר סודי על עלויות האשפוז בקופה וזאת כדי להוכיח שהן גבוהות משירותי הבריאות הממשלתיים.

סורוקה החליט להעיז ולהיפגש פנים אל פנים עם בן-גוריון וזאת באמצעות טדי קולק שדחה את הפגישה הלוך ודחה. במהלך הזמן פנה בן-גוריון ללא ידיעת הקופה לארגון "הדסה" בבקשה לשכנעה לחזור בה מכוונתה שלא לבנות בית חולים חדש בבאר-שבע. נציגי "הדסה" הבהירו שאין ביכולתם התקציבית (הם בנו באותה עת את מרכז עין-כרם) ולכן בית חולים של ההסתדרות היה לאופציה היחידה.

ביולי 1956, הייתה ההנהגה עסוקה בהכנות למבצע "קדש" ובתוך כך נכנע בן-גוריון ומסר לסורוקה שהוא קיבל את "תוכנית באר-שבע" "והקופה" רשאית להתחיל בבניית בית החולים. על-אף שסקר ד"ר בקי הוכיח כי אשפוז ממלכתי זול מאשפוז "בקופה", היו כבר ההכנות בעיצומן ובאוקטובר 1959 הושלם הבניין המרכזי.

בטקס הפתיחה בלט בהיעדרותו בן-גוריון שכנראה לא היה מרוצה "מתוכנית באר-שבע" וכן נמנע להתעמת בטקס עם יריבו פנחס לבון שהיה אז בשיא כוחו הפוליטי. סורוקה לא השלים עם ההיעדרות, ובשנת 1960 הוזמן בן-גוריון לביקור ממלכתי ראשון בבית החולים וכך הושב כבודו של בן-גוריון "כאבי הנגב המתחדש".

אפילוג
למרות תנאי התחלה גרועים, מומש חזון ענקי והוקם בית חולים מרכזי לנגב בבאר-שבע וזאת בניגוד לעמדת ראש הממשלה
▪ ▪ ▪

מהלך הקמת בית החולים בבאר-שבע מבליט שני היבטים ברורים: הראשון, הניסיון העקשני של בן-גוריון להכפיף את מוסדות ההסתדרות ל"ממלכתיות" (כפי שנהג לדוגמה עם הפלמ"ח כמה שנים קודם לכן וכפי שנהג עם מערכת החינוך כמה שנים לאחר מכן), גם במחיר איבוד ההגמוניה של מפא"י בגופים אלה וגם בהעמסה תקציבית על משרדי הממשלה.

היבט שני, הצלחתם של אנשי חזון ויכולת ביצוע, (טוביהו וסורוקה) למרות תנאי התחלה גרועים, לממש חזון ענקי ולהקים בית חולים מרכזי לנגב בבאר-שבע וזאת בניגוד לעמדת ראש הממשלה. ראש העיר טוביהו ומשה סורוקה ידעו במהלך מימוש החזון לנצל את הגופים הפוליטיים, האינטרסים והניגודים שהתקיימו גם בממשלה, גם בהסתדרות ואף הצליחו לגייס את יהדות ארה"ב לרעיון בתמיכה מוסרית וכספית.


הכתבה נסמכת על לוח הזמנים והאירועים כפי שמופיעים במאמרה של פרופ' שורץ (בקיצורים ההכרחיים ובתוספות מחוקרים אחרים) כפי שהתפרסם בקובץ הנגב, יובל של עשייה, ראה במקורות.

לעיון נוסף

ברנון ש', "מערכת שירותי הבריאות בנגב", בתוך ארץ הנגב ב', ירושלים 1979.

דורון ח', הרפואה בקהילה: משירות לעולים בנגב ועד לתחייתה של רפואת המשפחה, באר-שבע 2004.

זרטל ע', ימים ומעשים: סיפור חייו של משה סורוקה, תל אביב 1975.

טל ה', לתולדות שירותי הרפואה בנגב, אוניברסיטת בן-גוריון, 1993.

שורץ ש', "המאבק הפוליטי על הקמת בית חולים מרכזי בנגב", בתוך הנגב, יובל של עשייה (עורכים פורת ח' וי' גרדוס), ירושלים 2002.

שורץ ש', "המאבק הפוליטי בהקשר לבית החולים בבאר-שבע", עיונים בתקומת ישראל, 5, 1955
תאריך:  04/02/2018   |   עודכן:  04/02/2018
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דוד בן-גוריון התנגד להקמת "סורוקה"
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ב_שמואל
4/02/18 21:06
2
חנינא
23/03/18 20:50
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ספרי החדש "חילופי דורות בסיפורת הישראלית" הוא הכרך ה-22 של הסדרה המחקרית-ביקורתית "תולדות הסיפורת הישראלית". ייחודה של הסדרה הוא בכך שהיא מציעה ב-22 כרכיה פרקי פרשנות מפורטים לכ-200 כרכי סיפורת שפירסמו סופרי חמש המשמרות של "דור המדינה" משנת 1948 ועד שנת 2018. על השלמתו של מפעל מחקרי ופרשני ייחודי זה ששקדתי יותר מחמישים שנה, ולפיכך הוא משקף כיצד הבין אחד מבני התקופה את יצירותיהם של סופרי דורו, ובמיוחד את יצירותיהם של אלה מביניהם ששיקפו בהצלחה מאחרים את המציאות הסוערת ורבת התפניות שהייתה מנת חלקה של החברה הישראלית ב-70 שנותיה הראשונות של המדינה, מתש"ח ועד תשע"ח (2018-1948).
29/01/2018  |  יוסף אורן  |   יומני בלוגרים
זכורני, כי לפני היציאה לטיולים הגדולים בנגב במסגרת התנועה, ישבנו בלילות ללמוד את "הציר" על המפה והתגאינו לקרוא בשמות המקומות האקזוטיים בהם נעבור בשמם הערבי: "עוג'ה אל-חפיר", "מכתש חתירה" "ביר-הינדיס" ועוד. ככל שידעת יותר שמות בערבית, כך נחשבת לטייל מנוסה יותר ויוקרתך האישית עלתה. אמת, היו לפנינו מפות של 250,000 בה צוינו השמות החדשים אך גם מדריכנו, ברובם אלה שעברו את הצבא בצנחנים ובשריון, נהגו להשתמש בשמות הערביים. מבחינתנו, הטיול לנגב לא היה "יהוד הנגב" אלא מבחן אישי ליכולת הנשיאה של תרמיל עם 80 אחוז חפצים לא נחוצים ובעיקר הווי, בדיחות, אווירה, התמודדות עם הגבריות המתפרצת ואולי אף מעט רומנטיקה.
29/01/2018  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
מדי שנה מזמינה הקונסוליה הישראלית בלוס את מנהיגי הקהילה הלטינית, כמו גם השחורה, הפרסית, הקוריאנית ואחרים, יחד עם אנשי דת, דיפלומטים, פוליטיקאים ואנשי מעשה, לערב ששמו ״פיאסטה שלום״. הדגש, כפי שהשם מציין, הוא על הקהילה הלטינית, אך כולם כלולים, כולנו יחד כפי שנאמר בשיר המעלות לדוד (תהילים קל״ג:1): ״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד״.
29/01/2018  |  ארי בוסל  |   יומני בלוגרים
11 שירים כבר הולחנו ומועברים למבצעים במסגרת פרויקט "ששה מיליון אחים - הדור השלישי" במסגרתו מולחנים ומבוצעים שירים שנכתבו על-ידי נערות ונערים המבתאים את רגשותיהם במסעות במחנות ההשמדה והריכוז בפולין.
28/01/2018  |  יורם דורי  |   יומני בלוגרים
נחומי הר-ציון, מטובי החוקרים את הזמר העברי, כתב על הפזמונאים והמלחינים החל בתקופת הסער והפרץ עד לפרות מלחמת השחרור ב 1948. הוא הציג את הטקסטים, קישר אותם לאתרים גאוגרפיים וניתח את הלחנים ואת המסר העיקרי של הפזמון.
21/01/2018  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il