אפרים קישון אחד מטובי המחזאים הישראלים, כל יצירה שלו בפרט אלו שהפכו לסרטים - היא פנינה. ליחה של ההצגה "הכתובה" העולה בתיאטרון הספריה לא נס גם כיום. הבעיות של מהי מהות חיי נישואין, והאם בכלל ראוי למסד אותם בחתונה ובכתב התחייבות של הכתובה - עולה כאן לטובת כל הדמויות במחזה ולטובת הצופים.
הדרמה מתפתחת על בימה שעיצב
סלבה מלצב, המרוהטת ומעוצבת בשיא האותנטיות ובהקפדה על פרטי פרטים, קטנים כגדולים (כולל עותק של עיתון מעריב משנות החמישים). הבעיה מתעוררת כשהבת החמודה איילה (
דניאל היב היפה במשחק כנה ושופע לבביות) עומדת להינשא לבן זוגה האקדמאי רוברט (
גיא גבל בהופעה מדויקת וקומית להפליא של חנון צפונבוני, הילד של אמא, שקישון הפקיד בפיו שפה מליצית שעבר זמנה ולכן מעוררת גיחוך), ולפתע אמו של הלז מתעקשת לקבל את מסמך הכתובה של הורי הכלה.
אבי הכלה, הוא אלימלך (
ניר מנקי בהופעה מוקצנת של בעל גס רוח ובוטה. בעוד למנקי למעשה יש את החן הטבעי הנדרש לתפקיד, אך הוא בחר להקצין את ההיגוי ובכך להכהות את הטקסט הנפלא של קישון), הוא טוען שמעולם לא נישא לאשתו, ולכן אין כתובה. בעוד רעיתו שפרה (
ענת זמשטייגמן המקסימה, ההפך המושלם מבעלה ) טוענת שהיא זוכרת שיש כתובה. הפוך בה והפוך בה - מחפשים ועדיין כתובה אין.
לתוך חיי הזוג שמהותם מתתגלה לעיני הצופים - על כל הפגמים והסיבות לחוסר האושר - נכנסת השכנה הקוקטית יפה, (
יעל פרימר הסקסית) שלא בוחלת בניהול עגבים על בעל הבית, אלימלך, גם מול המשפחה. השטיקים שלה המיוחסים בשל המיבטא והחינחונים לרומניה או פולניה, מעניקים נופך קומי נפלא נוסף לקומדיה שהטקסט הסאטירי השנון של אפרים קישון כה מצטיין בו. לאחר טלפונים בהולים לקיבוץ בו חיו בני הזוג, שם נישאו ומשם עברו לעיר הגדולה, שלח מזכיר הקיבוץ לבית אלימלך ע"מ לפתור את הבעיה, קיבוצניק, עובד פלחה צעיר וחמוד, בוקי (
מיכאל גמליאל, שהופעתו היא כמשב רוח מרענן עוד יותר את התפתחות העלילה, הודות לשפת הגוף המשוחררת, בשימוש הנכון בטקסט הצברי וביכולת הקומית).
הופעת בוקי, הצעיר העסיסי ומשובב הנפש שמנוגדת לדמות החתן הנבחר, מעוררת תהיה האם הבחירה בחתן הייתה נבונה. ובכלל - מה יש לחפש בנישואים, ומהי מטרתם? והיכן מצוי האושר? הדיאלוגים בין אלימלך ושפרה מגלים את היתרונות והחסרונות שבחיי הנישואים, ולמה בדיוק דרושה כתובה. הבעיות שמתלוות לחיי נישואים ידועות לצופים, וכאן חושף אותן קישון בהרבה הומור מושחז, כשהבימאי הצעיר המוכשר ועתיר הניסיון וההצלחות
אבישי בן גל מנווט להפליא את צוות השחקנים, כולם בוגרי בית צבי בעברם, ובעלי ניסיון רב בתיאטרונים השונים. את התלבושות הססגוניות עיצבה
נטשה מנטל, אף היא בוגרת בית צבי בעבר, ועיצוב התאורה הוא של יאיר סגל. לסיכום:
לכל מי שרוצה לצחוק, לצאת עם מצב רוח מרומם, ליהנות ולרוות נחת מהצגה ברמה - שיגיע עד ה-12.2.18 לתיאטרון הספריה. 
