|
|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
[צילום: שמחה שירמן]
|
|
|
סיפורו של "אי הזבובים"
|
|
הצלם שמחה שירמן, ממנסחיו הבולטים של הצילום המקומי כפרקטיקה אמנותית, מציג במוזאון אשדוד לאמנות תערוכת-יחיד של חשיפה אמיצה וכמעט מוחלטת של מנגנוני היצירה
|
|
תערוכת היחיד, "אי הזבובים", של הצלם שמחה שירמן, תיפתח במוצאי-שבת הקרובה (10 בפברואר) במוזאון אשדוד לאמנות, באוצרותה של יעל כץ בן שלום. לעבודתו של שירמן חשיבות גדולה ורבת-פנים, בהיותו אחד ממנסחיו הבולטים של הצילום המקומי כפרקטיקה אמנותית.
התערוכה חורגת מהפרשנות המוכרת, המקובעת במידה רבה, ליצירתו המונומנטלית של שירמן, הנודעת בעשייה עקבית ונחושה והמתפרשת על פני כמעט ארבע עשורים. התערוכה היא פרי של דיאלוג ממושך של שעות-מחקר רבות; של חשיפה אמיצה וכמעט מוחלטת של מנגנוני היצירה, בניסיון להגיע אל הגרעין המניע את יצירתו של שירמן ולפענח לראשונה את הדינמיקה המפעפעת והאינסופית שלה.
בכניסה לנמל עכו - העיר בה גדל שירמן, כמה מאות מטרים מהחוף, נטוע "אי הזבובים" - גן השעשועים הנסתר של הילדות. על האי הסלעי ניצב בית-אבן עותומאני מבודד. בילדות היה האתגר שחייה ממושכת מהחוף אל האי, טיפוס וקפיצת-ראש אל המים שבין הסלעים, קפיצת "אקסטרים" לבור ימי, הימור וסכנה.
אבל "אי הזבובים" היה גם "בור-ספיגה, ומכאן שמו. האי הוא מקום שספג את נוזלי הגוף, הצורך, הדחף והפחד; מקום של פעולה סקסית ושל חציית-גבול, מבחן והישג. הוא מתפקד כמקום מחוץ לזמן, כחדר-מראות המעמיד את הקונקרטי מול השתקפויותיו, כקיפול של חוץ ופנים, כשאיפה אל ה"גבוה" המתערבב במעמד ה"נמוך" של הגוף, או כערבוב של קודש וחול. "אי הזבובים" הוא המקום המחבר את הטריטוריות של שירמן עם הנפש הצילומית שלו, עם מה שהיא מושכת אליה ודוחה ממנה.
זיכרון אישי
התערוכה ערוכה מדגימות שחולצו מארכיון התצלומים של שמחה שירמן - ארכיון המכיל אלפי סדרות של "פרופים" - הדפסות-מבחן המודבקות על קרטון לבן - מעין פספרטו. הארכיון מאורגן לפי קטגוריות, נושאי-ליבה אישיים וצילומיים שקבע האמן - סדר המכתיב במידה רבה את הפרקטיקה הצילומית שלו. שיטת הארכיון פולטת את מה שאינו ניתן לקטלוג, למה שמורד בקטגוריות. לשארית זו מבקשת התערוכה להיצמד.
התערוכה מציגה מבט מקוטע על מסע צלייני. זהו מסע המדגיש את מה שמבקיע מתוך אירוע הצילום והעושה אותו אינסופי. המסע של שירמן פורץ מתוך סיפור משפחתי וקולקטיבי של טראומה בלתי ניתנת לייצוג, שנמהלה באתוס ציוני-חילוני, תמהיל הזולג אל חווייה חושית, הנחווית כזיכרון תותב, המעמיד את המוחשי כמה שלא נחווה בעבר, ובכל זאת נוכס כזיכרון אישי.
מכאן זה משתלב בחשיבה המעגלית המאפיינת את החלל האדריכלי של מוזאון אשדוד לאמנות, המכתיב הליכה בשלוש לולאות-קומות, שלושה מסלולי-מפה, המנווטים את הצופה אל מה שנפלט במהלכו הצלייני, המחזורי ןהמתפתל של שירמן - זה הקורא לו לשוב ולחזור אל אתרי הליבה, ובד בבד דוחה את ההשתקעות בהם. הליכתו מרובדת במשקעים של גלות, פליטות והישרדות שהתגלגלו בצבירה ארכיונית דחוסה, ומתווים עליה לרגל אל האוטוביוגרפיה הדמיונית שלו - אוטוביוגרפיה אוטופית.
|
|
[צילום: שמחה שירמן]
|
|
|
|
| תאריך:
|
05/02/2018
|
|
|
עודכן:
|
05/02/2018
|
|
ראובן לייב
|
|
אפרים קישון אחד מטובי המחזאים הישראלים, כל יצירה שלו בפרט אלו שהפכו לסרטים - היא פנינה. ליחה של ההצגה "הכתובה" העולה בתיאטרון הספריה לא נס גם כיום. הבעיות של מהי מהות חיי נישואין, והאם בכלל ראוי למסד אותם בחתונה ובכתב התחייבות של הכתובה - עולה כאן לטובת כל הדמויות במחזה ולטובת הצופים.
|
|
|
|
|
מעשה העז מאת ש"י עגנון הוא סיפור קצר שבמרכזו איש יהודי פולני חולה שרופאו המליץ לו לקנות עז ולשתות מהחלב שלה. הילת הבריאות סביב חלב עזים ומוצרי עזים בכלל, קיימת לאורך ההיסטוריה. אז מה יש במוצרים אלו שבריאים לנו?
|
|
|
|
|
המילה אסטרו = כוכבים ואילו לוגיה = תורה. לא ידוע בדיוק מניין הגיעה תורה זו ואולם אנו כיהודים יכולים לציין שהאסטרולוג הראשון היה אברהם אבינו. שהיה ידוע כ"חוזה בכוכבים". תורה זו עוזרת לנו להבין את עצמנו, לקבל את אופיינו ונותנת לנו הכוונה והנחייה לגבי מהי הדרך הנכונה בה עלינו לבחור.
|
|
|
|
|
בשנות ה-80 ואילך התגברה באופן עקבי ומתמשך הגירת אוכלוסייה דתית לאומית מבני ברק לישובים עוטפי בני ברק וגוש-דן, כמו, פתח תקוה, גבעת שמואל, שוהם, מודיעין ועוד, והאוכלוסייה הדתית לאומית בעיר שהיוותה כמחצית מתושבי העיר הלכה והידלדלה. לעומת זאת האוכלוסייה החרדית בבני ברק החלה בשנים אלה לגדול ולהתרחב. במקום ראש העיר ישראל גוטליב מהמפד"ל נבחר ראש עיר חרדי והחרדים עברו לשלוט בצורה מוחלטת בעירייה וברוב מוסדותיה. אחת מתוצאות תהליך זה הייתה סגירה, הריסה אם תירצו "מחיקה" של סמלים ומוסדות "ציוניים" או כאלה המזוהים עם הציבור הדתי לאומי. רחובות "ציוניים" כמו השומר, הרצל, ועוד הוסבו לשמות רבנים, מועדון התרבות "בית במברגר" שזוהה עם המפד"ל הפך לישיבה, בתי ספר ממלכתיים דתיים ובניהם "מעלות" "עוזיאל", נסגרו. ולא מכבר נהרס גם בית הספר התיכון דתי העירוני המיתולוגי ברחוב אבטליון. אחד מ"הקורבנות" הראשונים של "מחיקת" מוסדות ציוניים דתיים לאומיים בבני ברק, היה מגרש הכדורגל "אליצור" המיתולוגי, ששכן בצמוד לרחוב השומר בפאתיו המערביים של שיכון ה' בבני ברק.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה  האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
|
|
איתמר לוין
השופט ליאור גלברד שם לב לכל פרט בדיוני חדלות פרעון, גם כאשר יש הסכמות בין הצדדים, ודוחה בקשה חסרת בסיס לקיים דיון בדלתיים סגורות. חבל שהוא אינו מקפיד על עמידה בזמנים וכך נוצר על הב...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
