מכשירי ניווט - מי אחראי לטעויות

תקרית חמורה שניה בתוך שבועיים. לפני זמן קצר פורסם כי שני חיילי צה"ל נכנסו בעקבות טעות בניווט לעיר פלשתינית עם רכבם הצבאי. צעירים פלשתינים שגילו את הטעות החלו להסתער עליהם, ניפצו את חלון הרכב וגנבו את אחד הנשקים מהחיילים. במזל החיילים חולצו במצב קל ובסיוע כוחות הביטחון הפלשתינים.

לפני פחות משבועיים, דווח על אזרח ישראלי תושב ת"א שנכנס בטעות לכפר אבו דיס שליד מעלה אדומים בעקבות טעות בגי'.פי.אס - מערכת הניווט. המון פלשתיני שזיהה אותו החל להקיף את רכבו ולזרוק לעברו אבנים. במזל שוטרים פלשתינים חילצו אותו לבניין סמוך עד שכוחות צה"ל נכנסו לחלצו. מכוניתו נשרפה כליל ובאורח נס הוא ניצל מלינץ. עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, מסבירים כדלהלן:

מדובר במקרים חמורים שכבר אירעו בעבר כאשר שתי חיילות צה"ל ניצלו בנס מלינץ'. לפני כשנה, הגיעו החיילות לאזור הכפר הפלשתיני בית ליד שבשטחים, כאשר כתבו "בית ליד" בתוכנת ה"ווייז" והתכוונו לבית ליד שבאזור נתניה. פלשתינים זיהו אותן כשהגיעו לאזור טולכרם, והחלו ליידות אבנים על הרכב הצבאי שבו נסעו שתי החיילות. הרכב נפגע וניזוק, החיילות לקו בהלם, והמשטרה הפלשתינית חילצה אותן והעבירה אותן לתחנת משטרה פלשתינית, ומשם לידי קציני המנהל האזרחי.

מדיניות עידכונים

למרבה הצער, אין זו הפעם הראשונה בה טעות במכשיר ניווט גורמת לנוסעים "לככב" בסרט אימה. מקרה נוסף היה בפברואר 2017, כאשר שני חיילי צה"ל, שהשתמשו גם הם בתוכנת ה"ווייז", נקלעו בטעות למחנה הפליטים הפלשתיני העויין קלנדיה. החיילים הותקפו באבנים ובבקבוקי תבערה, אחד החיילים הגיע בכוחות עצמו להתנחלות סמוכה והשני חולץ בשלום על-ידי כוחות צה"ל, לאחר חילופי אש כבדים. בעקבות אותה תקרית בקלנדיה נאסר על חיילי צה"ל להסתמך על "ווייז" בלבד בעת נסיעות צבאיות, בעיקר בשטחי יהודה ושומרון. מקרה נוסף הוא של ניר נחשון, שניצל מלינץ' לאחר שנכנס לכפר עיסאווייה במזרח ירושלים בגלל טעות במכשיר הניווט ברשותו. נחשון ניצל וקיבל את חייו במתנה, אך האירוע שלו, כמו גם האירועים האחרים, עלול היה להסתיים אחרת לגמרי.

מה חלקה באחריות של רשת הניווט באירועים מסוג זה? בשוק הישראלי פועלות תוכנות ניווט של חברות וגופים שונים. כל אחת מהחברות מפרסמת את מדיניות העידכונים של המפות בהן נעשה שימוש. כך, עם תוכנת הניווט מקבל הרוכש חבילת מפות לאזור הרצוי או למספר אזורים (ישראל/חו"ל), והוראה בדבר תדירות פרסום עידכונים למפות. מי שסבר שניתן להתייחס למערכת הניווט הלווינית כ"אורים ותומים" של המבקשים להתמצא בשטח, נדון לאכזבה. גם המערכות המתוחכמות ביותר נוטות לעשות טעויות.

הטלת אחריות על חברות הניווט יכולה להיעשות בשתי דרכים: מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים ; ו/או מכוח עילות כלליות אחרות - נזיקיות (כדוגמת רשלנות) וחוזיות (כדוגמת הפרת חוזה). שתי האפשרויות מתקיימות זו לצד זו, ואינן נגרעות זו מרעותה. לעניין חוק האחריות למוצרים פגומים: אם יסתבר, כי אכן בשל פגם במכשיר הניווט טעו החיילות, ונקלעו למצב בלתי אפשרי בו ניתלו להם חייהם מנגד, יש לשקול הטלת אחריות על יצרן/יבואן מכשיר הניווט, ולחייבם לפצות את הנפגעים על הנזקים שנגרמו כתוצאה משימוש במוצר פגום. פגם במוצר יכול ויהא משלושה סוגים: פגם בתכנון, פגם בייצור או אף פגם בהעדר אזהרות מתאימות והוראות שימוש ראויות למוצר. מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם - 1980, ניתן לתבוע בגין נזקי גוף בלבד, ומדובר בתקרת פיצויים מוגדרת (הגבלה לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני - 50,000 שקל). על-פי חוק זה, כל שצריך להוכיח הוא הפגם במוצר אשר גרם לנזק, ואין צורך להוכיח רשלנות או אשם כלשהו מצד היצרן. יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן.

אחריות חוזית

על-פי חוק האחריות למוצרים פגומים, ייחשב מוצר פגום אם בשל ליקוי בו, או כאשר בשל היעדר אזהרות או הוראות שימוש מתאימות, הוא עלול לגרום נזק גוף. בחוק אף נקבעה חזקה, שהמוצר ייחשב פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום, מאשר עם המסקנה שהיה תקין. החסרון בדרך זו הוא, שסכום הפיצוי מוגבל לתקרת החוק, וכן שניתן לתבוע רק בגין נזקי גוף (תקופת התיישנות 3 שנים בלבד).

לעניין תביעה מכוח פקודת הנזיקין או דיני החוזים הרגילים: לפי דיני מדינת ישראל, ניתן להטיל אחריות במקרים כאלה גם מכוח דיני הנזיקין והחוזים הכלליים. בכלל כך - אחריות נזיקית בגין רשלנות ואחריות חוזית (גילוי פגם במוצר מהווה מעין הפרת הבטחה של היצרן לצרכן). כאן אין הגבלה לתקרת הפיצויים הנתבעים, ואף לא לסוג הנזק בגינם הם נתבעים. מדיניות צרכנית נכונה תומכת בהטלת אחריות על יצרני/יבואני מכשירי הניווט. הטלת האחריות תרתיע יצרנים, למען יפעלו למניעת נזקים מיותרים ולהגברת רמת הבטיחות של מוצריהם.

למותר לציין, כי היצרנים הינם בעלי יתרון המידע והטכנולוגיה, ובכוחם לפעול לצורך הקטנת נזקים עתידיים, ולכל הפחות להגברת זהירות הצרכנים והרתעתם מפני שימוש במוצר באזורים מסוימים. הטלת האחריות אף תביא לפיזור הנזק. היצרן יכול וצריך לבטח את עצמו, בביטוח אחריות, על נזקים שעלולים להיגרם ממוצריו. ההנחה היא, שהיצרן (בנבדל מהצרכן) הוא המבטח היעיל ביותר, ואף בעל "הכיס העמוק", ולפיכך הוא שיעמוד בנזקים טוב יותר מאשר הצרכן. הטלת אחריות על יצרנים תעודד יצירת פשרות, תפחית הוצאות משפט ותחסוך משאבים רבים של כל הצדדים.

סכנת חיים

אף משיקולי צדק, יש להעדיף את "הצרכן הקטן" על פני היצרן החזק, ולחתור להשגת פיצוי נזקיו של הצרכן על פני אינטרסים כלכליים תעשייתיים של היצרן. קל וחומר משיקולי הגינות. זאת, כאשר היצרן ידע, או שומה היה עליו לדעת, על הסיכונים הטמונים במוצר, וגרף את רווחיו כתוצאה משיווק המוצר. הצרכן לעומת זאת נחשף על כורחו לסיכונים, ואין לו יכולת של ממש להתמקח על תקינות ובטיחות המוצר. תביעות בישראל: בישראל הוגשה תביעה על סך 150,000 שקל, לבית משפט השלום בירושלים, בעניין מכשיר GPS. התובעים טענו, שהמכשיר סיפק ניווט מוטעה. מדובר בתביעתם של מרדכי אריה לביא, מגיש "המהדורה המרכזית" של רדיו "קול חי", ורעייתו, שרה אריה, שתבעו את החברה שמכרה להם את מכשיר הניווט הלוויני.

בתביעה נטען, כי עת היו בני הזוג בדרכם מחתונה בבאר-שבע לביתם בירושלים, הוביל אותם מכשיר הניווט לעיבורה של העיר חברון. בני הזוג נקלעו לסכנת חיים ממשית, כאשר מצאו עצמם מול אספסוף פרוע - חבורת צעירים פלשתינים, אשר אף חסמו בפני בני הזוג את הדרך. לבסוף, עלה בידי בני הזוג להיחלץ בעור שיניהם מתוקפיהם, תחת מטר אבנים שהושלכו עליהם, לצאת מחברון ולהגיע לכוח צבאי ישראלי. בני הזוג טוענים, כי מכשיר הניווט הובילם לשטח הרשות הפלשתינית, ללא מתן כל אזהרה, והטעות במכשיר הניווט כמעט עלתה להם בחייהם. מנגד, טענה יצרנית תוכנת הניווט, שהתובעים הסכימו לתנאי השימוש בתוכנה, שם נאמר שהתוכנה היא אמצעי עזר בלבד ואינה חפה מטעויות. התביעה הסתיימה בפשרה, ובית המשפט בירושלים לא הכריע בתביעה לגופה. [ת.א. (ירושלים) 1010-09, אריה מרדכי לביא ואח' נ' GPS AND MORE ואח'].

במקרה שנדון באנגליה הובא עניינו של נהג שנסע בדרך הררית, תוך שימוש במכשיר ניווט, ורכבו נפל מצוק. לאחר שניצל הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת תנועה. הנהג טען, שנסע בהתאם להוראות מכשיר הניווט. בית המשפט באנגליה דחה את הטענה וקבע, שהיה עליו להפעיל שיקול דעת סביר, במיוחד משום שהנסיעה הייתה באזור הררי. ברור לכולם, שטכנולוגיית הניווט - מתקדמת ככל שתהא - אינה יכולה ליטול בחשבון את כל הנתונים בתנאי הדרך "בזמן אמת". לכן, אין לקבל את הוראות מכשיר הניווט כ"כזה ראה וקדש", ויש להפעיל שיקול דעת בהתאם לתנאי הדרך. עם זאת, ההחלטה בדבר הגשת תביעה ובאיזו עילה - תתקבל בכל מקרה לפי נסיבותיו.