|
|
אמסלם. שפה של עבריינים [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
חבר הכנסת אמסלם מכיר היטב את סידור התפילה. מעל דוכן הכנסת השמיע חלק מהברכה, שנוספה לתפילת שמונה עשרה - "וּלַמַּלְשִׁינִים אַל תִּהְיִי תִּקְוָה", ברכה שבהמשכה ישנה קללה על המלשינים ועל "כָּל הַמִּינִים ... וְכָל אוֹיְבֵי יִשְׁרָאֵל" לכולם מבקשת הברכה
"יִכָּרְתוּ" ומוסיפה פנייה מיוחדת לבורא עולם, שיפעל לכך, שהמלשינים והאויבים הכרוכים יחדיו
"תְּכַלֵּם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ".
אני ציפיתי, שכל מה שנאמר על מלשינים בימי רבן גמליאל יהיה לו תוקף אחר, ממה שאומר חבר בכנסת
ישראל היום לגבי הזמנה של משטרת ישראל חבר בכנסת ישראל לתת עדות. אך מסתבר שטעיתי.
חבר בכנסת ישראל הוזמן על-ידי המשטרה לתת עדות. אותו חבר כנסת, שהתייצב לבקשת המשטרה לענות על שאלות של חוקרי המשטרה, זכה לאחת "הברכות" שהשתזרה לתפילה של כל יהודי. ו"המברך" הפעם הוא חבר הכנסת דודו אמסלם, יושב-ראש הקואליציה וחבר בכיר במפלגת השלטון.
מערכת שלטונית חייבת להיות דוגמה באורח חייה ובמסריה האזרחיים. אמירת חבר הכנסת אמסלם אינה מהווה דוגמה לאזרחות טובה. מעל דוכן הכנסת אמר במפורש, אם תתנו עדות בהתאם לבקשת המשטרה, אתם למעשה בחזקת מלשינים. צודק מי שאמר שזו שפה של עבריינים.
אמירת רבי גמליאל נגד נותני עדות בפני שלטונות רומא, הפכה כלי ניגוח של חבר הכנסת אמסלם נגד מי שמסר עדות במשטרת ישראל לפי בקשתה.
יחסה השלילי של היהדות לעדות, שניתנה לשלטונות רומא ביוזמת מוסר העדות, קיבל ביטוי בתוספת לתפילת שמונה עשרה. את הקללה על אותם מלשינים בימי השלטון הרומאי מעביר חבר הכנסת דודו אמסלם לעדות שניתנה בפני משטרת ישראל בשנת 2017.
כך עוסקים כולנו בראש הממשלה או בשרה׳לה זוגתו או ביאיר בנם 
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
