האם ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי, הוא בור מוחלט או אידיוט גמור? משום שהיום (17.2.18) הייתה לו התבטאות בנושא השואה שאפשר להסביר אותה רק באחת משתי דרכים אלו: או שאין לו מושג על מה הוא מדבר, או שיש לו אבל הוא מספיק מטומטם כדי להגיד בפומבי את ההפך הגמור.
העיתונאי
רונן ברגמן שאל את מורבייצקי, בכינוס בינלאומי במינכן, על החוק הפולני השנוי במחלוקת לגבי השואה. תשובתו הייתה: "כמובן שלא יהיה פלילי לומר שהיו פושעים פולנים, שהיו פושעים יהודים, שהיו פושעים רוסים, שהיו פושעים אוקראינים - לא רק גרמנים. אי-אפשר יהיה להעניש על זה". כלומר: לדעתו של מורבייצקי - היו יהודים פושעים כשם שהיו גרמנים פושעים ופולנים פושעים ואוקראינים פושעים ורוסים פושעים. ומאחר שבני העמים הללו השתתפו באופן פעיל בשואה - מי יותר ומי פחות - המסקנה היחידה מדבריו היא, שגם יהודים השתתפו באופן פעיל בשואה.
מאחר שאדון מורבייצקי וממשלתו טוענים שהם קנאים לאמת ורק לאמת, אז הנה האמת. גרמנים יזמו, הנהיגו וניהלו את השואה - לא יהודים. אוקראינים שמרו במחנות והפעילו תאי גזים - לא יהודים. פולנים רצחו יהודים בשואה ואחריה - לא יהודים. פרטיזנים רוסים רצחו ניצולים - לא יהודים.
נכון, היו יהודים - מועטים ביותר - שהסגירו יהודים אחרים. אבל יש הבדלים תהומיים בין "משתפי פעולה" יהודיים לבין משתפי פעולה מעמים אחרים, ואלו הם:
1. אף יהודי לא הזדהה עם המדיניות הנאצית ולא ייחל לנצחונה של גרמניה. בעמים אחרים היו מיליונים שהסכימו עם רצח היהודים ומאות אלפים שהתייצבו לצידם של הגרמנים במדינותיהם ובשדות הקרב. ממילא, היהודים המעטים ששיתפו פעולה עשו זאת מתוך כפייה, יאוש ונסיון שווא להציל את חייהם שלהם. ואילו אנשי המנהיגות היהודית (היודנראטים והמשטרות) עשו לרוב ככל יכולתם - בתנאים בלתי אפשריים - כדי להציל לפחות חלק מאחיהם. לא היה אף מנהיג ששיתף פעולה מתוך הזדהות ולא היה אף מנהיג שידע בוודאות שהוא שולח יהודים למוות.
2. כמעט אף יהודי לא מסר יהודי אחר מתוך ידיעה ברורה שיירצח. עד שלב מאוחר בשואה, לא ידעו היהודים על הרצח ההמוני אלא סברו שהמגורשים נשלחים לעבודת פרך. אולי לגבי הבודדים שהסגירו יהודים שהסתתרו במהלך מרד גטו ורשה, אפשר לטעון שידעו - בתוך התופת של הגטו הבוער והנשק הכימי בו השתמשו הגרמנים - שהנתפסים יירצחו; אבל אלו מקרים נקודתיים מעטים ביותר.
3. אף יהודי לא רצח יהודי אחר. כל מעשי הרצח, ללא יוצא מן הכלל, בוצעו בידי הגרמנים ומשתפי פעולה מעמים אחרים. אפילו אנשי הזונדרקומנדו בבירקנאו אולצו ליטול חלק במעשים שלפני ואחרי הרצח - אבל לא ברצח עצמו. במשפטים שנערכו לאחר המלחמה לבעלי תפקידים יהודיים, מעולם לא נקבע שמישהו מהם רצח אדם כלשהו.
4. מספרם של היהודים ששיתפו פעולה בצורה כלשהי עם הנאצים - וכאמור, מדובר על מעשים תחת כפייה שברובם המכריע היו רחוקים מלהיות פשעים - היה מזערי. למעט קבוצה אחת של כמה עשרות יהודים שפעלה בגטו ורשה לפני הגירושים לטרבלינקה (דהיינו לפני הרצח ההמוני), לא ידוע על-אף התארגנות של משתפי פעולה. מותר להעריך, שבין 8 מיליוני היהודים שהיו תחת השלטון הנאצי, אולי כמה רבבות פעלו בצורה כלשהי שהיה בה כדי לסייע לגרמנים. אבל המספר הזה כולל בעיקר את אנשי המנהיגות, שכאמור כמעט כולם (והמילה "כמעט" נאמרת רק לשם הזהירות) פעלו כמיטב יכולתם והבנתם לטובת היהודים, גם אם בדיעבד מתברר שלעיתים טעו ותמיד נכשלו. זאת, לעומת פשעים נרחבים שביצעו חלקים משמעותיים מתושבי המדינות הכבושות וגרמניה עצמה.
5. היהודים שהועמדו לדין בישראל אחרי המלחמה הורשעו בסופו של דבר לכל היותר במעשי אלימות בלתי מוצדקים. אף אחד מהם לא הורשע בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות, ואפילו לא במעשה רצח. זאת, בניגוד לרבבות משתפי פעולה מעמים אחרים שהורשעו בעבירות החמורות ביותר ונדונו למוות או למאסרים ממושכים.
6. היהודים הבודדים ששיתפו פעולה פגעו אך ורק ביהודים. משתפי פעולה מעמים אחרים נטלו חלק פעיל ברצח המוני יהודים, לצד לוחמה בחזית המזרחית נגד ברית המועצות.
ההשוואה המופרכת והמקוממת של מורבייצקי מעלה את החשד, שהחוק השנוי במחלוקת שיזמה ממשלתו אינו מיועד להגן על שמה הטוב של פולין ולהעמיד דברים על דיוקם - מטרות ראויות, גם אם הדרך אליהן היא בעייתית. כעת נוצר הרושם, שמדובר בניסיון מכוון לשכתב את ההיסטוריה ולגמד את חלקם של משתפי פעולה פולנים ברצח היהודים, כאשר כל האמצעים כשרים לכך - כולל הכפשת הקורבנות המתקרבת לכדי הכחשת שואה. על זה צריכה לבוא תגובה יהודית וישראלית גאה, תקיפה וחסרת פשרות.
