|
חוגגים את שחרור רקה [צילום: אסמה ווגיוש, AP]
|
|
|
|
|
צפון-מזרח סוריה הוא אזור יוצא דופן במדינה קרועת הקרבות. תודות לכוחות הדמוקרטיים הסוריים, קואליציה של לוחמים בגיבוי אמריקני, זהו אזור בטוח לאחר סילוקם של אנשי דאעש. ניו-יורק טיימס יצא לפגוש כמה מהם.
נג'יב מוחמד, סגן מפקד. בגיל 38, מוחמד הוא אב לשבעה ילדים בני חצי שנה עד 15. חבריו טוענים, כי בכל פעם שהוא נפצע ויוצא הביתה להחלים – הוא מוליד עוד ילד. מוחמד, אחד מארבעת סגניו של מפקד הכוחות הדמוקרטיים, אומר שנלחם לצד האמריקנים ב-13 קרבות; בארבע מתוך חמש הפעמים שנפצע, היו אלו חובשים אמריקנים שפינו אותו.
אורחן קאמיסלו ופרחאם עביד, לוחמים כורדים. אורחאן נהרג בגיל 21 בקרבות נגד דאעש ואחיו עבד אל-רזאק, שהיה אז בן 17, מיהר להתגייס במקומו ונטל את שמו. אביהם, פרחאן עביד, גם הוא לוחם מיליציה כורדי וממשיך להילחם לצד בנו הצעיר.
שרוואן דרוויש, דובר. דרוויש בן ה-42 הוא כורדי ואב לחמישה ילדים, שנותרו בעורף כדי שיוכלו ללכת לבתי ספר כורדיים. "כאשר נסעתי לראות אותם בשבוע שעבר, הייתי צריך לשאול באיזו כיתה הם", הוא מודה. דרוויש היה ממייסדי הכוחות הדמוקרטיים, ואומר שפעמים רבות הניח את המצלמה ונטל רובה.
עומר מאסרלי, לוחם. מאסרלי, ערבי בן 38, נלחם נגד משטר אסד ודאעש מאז 2012 ואומר שקשה לו לזכור את כל הקרבות בהם השתתף. הוא פיתח מיומנות באיתור מלכודות שהותירו אחריהם אנשי דאעש הנסוגים, ואומר שעם כל הכבוד לחיילים האמריקניים – הוא וחבריו טובים יותר בלוחמה בשטח בנוי. האמריקנים נושאים המון ציוד בקרבות מבית לבית, הוא אומר – אבל חשוב להיות גמישים ומהירים, ואת זה אין להם.
מוחמד עבד אל-עדל, מפקד הכוחות במחוז מנביג'. לפני שהתמנה לתפקידו הנוכחי, השתתף עבד אל-עדל ב-13 קרבות לצידם של החיילים האמריקנים. כאשר הגיעו האמריקנים, בשנת 2014, היו הכישורים של הלוחמים המקומיים כה ירודים, עד שהם לא ידעו מהן קואורדיטנות ולא השתמשו באינטרנט – הוא מספר.
זינארין ענאס, מפקדת מיליציה. ענאס בת ה-36 היא מפקד המיליציה הכורדית "הכוחות להגנת הנשים" בעמק הפרת. "המפקדות שלנו מובילות בחזית", אומרת ענאס, שבעצמה נפצעה בקרב. היא נלחמה לצד האמריקנים בשורה של קרבות, כולל המרכזיים שבהם בערים רקה ודיר א-זור בשנה שעברה. הלוחמות התחברו במהירות רבה עם החיילות האמריקניות, שהופתעו לראות שבין הכורדיות יש מפקדות בעלות סמכות החלטה – תופעה שאינה קיימת בצד האמריקני. בחלק מן הקרבות יכלו הלוחמות לשמוע את התקשורת של דאעש: "זה שיגע אותם, שנשים נלחמות נגדם. הם אמרו: בו נביא ראש של אחת מהן". אבל זה לא קרה; לוחמות כורדיות העדיפו להתאבד מאשר ליפול בשבי דאעש.
אגיד אחמד, מפקד חטיבה. בגיל 29, אחמד הוא קצין בכיר בכוחות הדמוקרטיים, בשורותיהם נלחם מאז 2014. הוא נפצע ארבע פעמים בשמונה קרבות. "תחילה האמריקנים היו בעורף ומעולם לא ראינו אותם", מספר אחמד. "אחרי קובאני, הם תמיד היו איתנו בחזית. שמחנו לראות אותם שם וגם הם שמחו. ישנו באותם מקומות ואכלנו את אותו מזון".
חאקי קובאני, סגן מפקד הכוחות הדמוקרטיים. למרות שתפקידו של קובאני בן ה-45 מינהלי, הוא נפצע ארבע פעמים; באחת הפעמים הטיסו אותו האמריקנים במסוק לעירק, שם עבר ניתוח שהציל את עינו. זה אינו שמו האמיתי, אבל כמו רבים מחבריו – הוא נלחם זמן כה רב בשמו המחתרתי, עד שכבר אינו משתמש בשמו המקורי. הקרב הראשון שלו לצד האמריקנים היה בעיר קובאני – ממנה שאל את שמו – אותו הוא רואה כנקודת מפנה במלחמה נגד דאעש. הניצחון הזה, שהושג במחיר כבד של 1,300 הרוגים, שכנע את האמריקנים שיש להם בעלי ברית אמינים.