ראש ממשלת איטליה לשעבר,
סילביו ברלוסקוני, מכיר היטב את בית המשפט במילאנו; בין היתר כאן הוא הורשע ב-2013 בתשלום לזונות קטינות, אך מאוחר יותר זוכה בערעור. מחרתיים (יום ג', 27.2.18) יחזור לשם ברלוסקוני, והפעם בתיק אזרחי ענק: חברת התקשורת מדיהסט שבבעלותו תובעת 3.4 מיליארד אירו מחברת התקשורת הצרפתית ויוואנדי שבשליטת וינסנט בולור, בעקבות עסקה בין השתיים שקרסה ביולי 2016.
העיתוי לא היה יכול להיות גרוע יותר בשביל בולור וטוב יותר בשביל ברלוסקוני, אומר פייננשל טיימס. בולור כבר מצוי בלחץ מצד השלטונות האיטלקיים בשל היותו בעל המניות הגדול ביותר בחברת טלקום איטליה, ואילו ברלוסקוני מתמודד בבחירות שיתקיימו ב-4.3.18 בתקווה לקבל טיהור פוליטי. למרות שלברלוסקוני עצמו אסור לכהן במשרה ממשלתית עד השנה הבאה, הוא עשוי להיות ממליך המלכים אחרי הבחירות – וכמובן בעמדה מעולה ללחוץ על בולור להגיע איתו להסדר.
העסקה בה דובר אמורה הייתה להוביל למיזוג בין מדיהסט לבין ויוונדי כדי להתמודד עם כוחות עולים כמו נטפליקס. ויוונדי הייתה אמורה לרכוש את שירותי הטלוויזיה בתשלום של מדיהסט במיליארד אירו ושתי החברות תכננו להחליף ביניהן 3.5% ממניותיהן. אבל העסקה קרסה כאשר שני הצדדים מאשימים זה את זה באחריות לכך. מדיהסט טענה שהנפילה של 18% בשער מניותיה בימים הבאים הייתה בשל נסיגתה של ויוונדי מהעסקה, וכאשר זו רכשה כמעט 30% ממניותיה – תיאר זאת ברלוסקוני כהשתלטות עוינת.
כאשר חתמו ברלוסקוני ובולור על זכרון הדברים באפריל 2016, מסביר פייננשל טיימס, הם ראו בו צעד ראשון לקראת יצירת קבוצת תקשורת אירופית דמויית סקיי של רופרט מרדוק ואפילו על הקמת "נטפליקס אירופית". באותה עת נראתה הקריירה הפוליטית של ברלוסקוני מחוסלת, ובולור ראה את העסקה כדרך להרחיב את עסקיו. אבל קריסתה פגעה קשות בשתי החברות וגם בבעלי מניות המיעוט שנלכדו באמצע. מדיהסט הפסידה 165 מיליון אירו בשנת 2016 והמחלוקת עם ויוונדי הקטינה במישרין את צמיחתה.
ויוונדי ביטלה את העסקה בטענה שמדיהסט סיפקה מידע מטעה על המצב הכספי של עסקי הטלוויזיה בתשלום. מדיהסט השיבה, שוויוונדי חתמה על העסקה אחרי חודש של בדיקת נאותות בידי רואי חשבון. מדיהסט ביקשה מבית המשפט במילאנו להקפיא את 3.5% שלה בוויוונדי, וזו הגיבה ביומיים של רכישות בחודש דצמבר בסיומם הגיעה ל-28.8% במדיהסט; אחזקה של 30% מאפשרת להגיש הצעת רכש כוללת.
משפחת ברלוסקוני רחתה. ראש המשפחה היה אז בבית חולים לניתוח לב ולא היה ברור האם יחזור לאיתנו. היא הגישה תלונה נגד ויוונדי בטענה למניפולציית שוק, אשר הכחישה והגיבה בתלונה משלה. משפחת ברלוסקוני העלתה את אחזקותיה במדיהסט ליותר מ-40%.
מדובר בשניים מאילי התקשורת החזקים ביותר באירופה. הונו האישי של ברלוסקוני נאמד ב-9 מיליארד אירו, וזה של בולור – ב-8.2 מיליארד אירו. ברלוסקוני מחזיק ב-41.3% במדיהסט, חברת הטלוויזיה הפרטית הגדולה ביותר באיטליה, שהיא גם הבעלים של טלסינקו בספרד, של הוצאת הספרים הגדולה ביותר באיטליה (ארנולדו מונדאדורי) ו-30% מענקית ניהול הנכסים מדיולאנום. בשנה שעברה הוא מכר את מועדון הכדורגל מילאן ב-800 מיליון אירו – הרבה מעבר לציפיותיו. בולור שולט בין היתר בערוץ קאנאל פלוס, יש לו אחזקות בבנק ההשקעות המילאנזי מדיובנקה ו-23.9% ממניות טלקום איטליה.
עד הסתיו שעבר דומה היה שזמנו של ברלוסקוני עבר – גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה עסקית. אבל הקאמבק הפוליטי שלו והתביעה נגד ויוונדי מלמדים עד כמה הפוליטיקה שלו והעסקים שלו קשורים זה בזה. ואילו בולור – לו יש עבר של השתלטות על חברות וניהולן – מסכן את מעמדו בכך שיתייצב בצד הלא-נכון של הסיפור.
מדיהסט הגישה את תביעתה נגד ויוונדי ביוני שעבר, ובמקביל נתקלה החברה הצרפתית בלחץ גובר מצידה של ממשלת איטליה. הממשלה החליטה להפעיל את מניית הזהב שלה באיטליה טלקום, אם כי טרם נקטה בצעד ממשי; ההערכה היא שתכריח אותה לפצל את שירותי האינטרנט שלה. הרשות להגבלים עסקיים באיטליה הורתה לוויוונדי למכור עד 18.4.18 את אחזקותיה במדיהסט או באיטליה טלקום.
מנהלים בשתי החברות אומרים, שהמצב נעשה עוד יותר מסובך בשל צעד בו נקט אשתקד נשיא צרפת,
עמנואל מקרון, כאשר מנע מחברה איטלקית לרכוש מספנה צרפתית. מקרון שינה לאחר מכן את עמדתו, אבל האירועים יצרו תחושה אנטי-צרפתית באיטליה ולאומנות עסקית הפכה לנושא פוליטי לקראת הבחירות – כולל מצידו של ברלוסקוני.
מנכ"ל ויוונדי, ארנד דה-פויפונטיין, אמר לפייננשל טיימס שהוא סבור שניתן ורצוי להגיע להסדר. מדיהסט, לעומת זאת, אומרת שאין סיכוי להסכם לפני תחילתו של המשפט, כאשר ברלוסקוני הבהיר אשתקד מה באמת עומד מאחורי התביעה: "מדיהסט תישאר לא רק איטלקית אלא גם בשליטת משפחתי".
מקורבים לצדדים העריכו באוזני פייננשל טיימס, כי למרות הכל – הסכסוך עשוי להסתיים מחוץ לכותלי בית המשפט, עם השפעה משמעותית לתוצאות הבחירות. התחזיות הנוכחיות מדברות על תיקו או על יתרון קל לגוש הימין-מרכז – שני מצבים בהם לברלוסקוני יהיה תפקיד מפתח בהקמת הממשלה הבאה. במצב כזה, יהיה לבולור אינטרס ברור להגיע להסכם.