יש הבדל

מי שנמצא בחקירה יישפט, לשבט חלילה או לחסד אם יזכה, על-ידי שלטונות החוק, הפרקליטות, היועץ המשפטי, בתי הדין. יהיו סעיפי עברה, עדויות, סניגוריה, קטגוריה, זיכויים, הרשעות. לכן, חרף האוויר של ארץ ישראל שקשה לנשום אותו בימים אלה, ראוי להתברך שיש בו חמצן טוב. קטון כגדול שווים בישראל של היום לפני החוק. החקירות מוכיחות כי המדינה אינה מושחתת. היא רודפת את החשודים בהשחתה. היא שוקדת על טיהור האווירה.

אבל ראשי הקואליציה, אינם עוברים על שום חוק כאשר הם אומרים חזור ואמור לציבור הסובל ממחנק כי הם לא ייוותרו על השלטון רק מפני שהנורמות הציבוריות מצפות לכך. אין סעיף, אין עברה, אין צורך בעדויות כי הם אומרים את הכל קול גדול, אין קטגורים ואין להם צורך בסנגורים כי הם מסנגרים על עצמם, אין להם מה לפחד מהרשעות ולא להתפלל על זיכויים. המדינה לא חוקרת אותם. אי-אפשר להתנחם כי היא אינה מושחתת כי היא באה חשבון עם החשודים בעברות. ראשי הקואליציה הם מחוץ למרחב המנדט של שלטונות החוק. אין להם לפני מי לתת את הדין.

יש הבדל אפוא, הנחקרים, כפופים לחוק.

ראשי הקואליציה רק לחמדת השלטון.

הנחקרים חפים מן הדין עד שדינם ייחרץ.

ראשי הקואליציה ממה הם חפים?

הנחקרים הם חשודים היום. הציבור, מודאג, נפחד, נרעש, ממתין לדעת אם הם נושאי עוון, או נקיים מעוון משפטי בו הואשמו, מחר. ראשי הקואליציה? אין מה להמתין. עכשיו.

הנורמות הציבוריות אינן מצפות מהם להפיל את השלטון. הנורמות הציבוריות אינן דורשות מהם להקדים לגזור דין לפני שלטונות האמונים על גזיר דין. הנורמות הציבוריות אינן עומדות על כך כי הם ימהרו להביא את הקלפיות מן המחסנים. יש יותר מדרך אחת לפני ראשי הקואליציה להוכיח לציבור כי הם לא מושבעים ועומדים רק על ערך השליטה על השלטון, כי יש בהם קשב לרחשי הדאגה הנוראה הממלאת לב רבים בציבור לנוכח הגלריה של בכירים העוברים בסך בפרוזדורי החקירות. אבל לא. בלי כל היסוס, בלי כל רתיעה, בלי כל בושה הם אומרים רק אחת. בציניות. כאילו אינם אלא שומרי חוק "השלטון הוא ערך עליון. אולי לא כל שלטון. רק השלטון שלנו".

ואי-אפשר להעמיד אותם לשום חקירה על העוון הזה...! זה ההבדל.

נ.ב אבל בכל זאת, אפשר להזכיר להם לטוענים האלה כי הם שומרים על השלטון לא מתוך חמדה חלילה אלא אך ורק מפני שמירה אדוקה על החוק המבטיח להם שלטון, "לא חרבה ירושלים אל מפני שהעמידו דברים על הדין".