חרדות למשפט
חווי טוקר לא לבד. זה לא סוד שלא אחת ישראל צועדת בעקבות אמריקה הגדולה. כמה סמלי הדבר שרק לפני כשנה רחל פרייאר (בהחלט לא פרייארית) עשתה היסטוריה כשלראשונה, כאישה חרדית, מונתה לשופטת בניו-יורק.
לאחרונה התבשרנו שטוקר, אישה חרדית, עשתה היסטוריה ישראלית, כשלראשונה מונתה לשופטת שלום בת"א. אז מה היה לנו? גם אישה וגם חרדית. ניפוץ סטיגמה כפולה. דומה כי שתי השופטות החרדיות, פורצות הדרך בארץ וּבתפוח הגדול, הן הוכחה מובהקת לכך שאין כל סתירה בין שמירת מצוות קפדנית לקידמה.
יש לקוות שעִם הרחבת המכללות לנשים חרדיות, נשים נוספות ילכו בעקבות שתי השופטות החלוצות, המשמשות כמודל, וישתלבו אף הן במערכת המשפטית. כל ה
כבוד!
משפט שדה
פוליטיקאים יפי נפש מתריעים בלי הרף, בשם המוסר ושלטון החוק (והס מלהזכיר אינטרסים פוליטיים), שעל נתניהו להתפטר בעקבות סדרת החקירות המאסיביות נגדו. הם רק שוכחים, משום מה, שדווקא החוק מותיר את ראש הממשלה על כיסאו כל עוד לא הורשע.
אבל מה כן? הם, ואיך לא מחנה השמאל הרעשני, שאוהבים לשנוא את נתניהו, וכלי התקשורת, וכל אישיות ציבורית החפצה בהפלתו של האיש, לא חדלים מלשטוף את דעת הקהל נגדו, ועורכים לו משפט שדה ולינץ' תקשורתי וּמספידים אותו בטרם עת. וּמה לעשות, גם היועמ"ש וגם השופטים קוראים עיתונים, וחשופים היטב למסע העלייהום שנערך נגד ביבי, ואם ירצו או לא, מושפעים מהאווירה הציבורית העכורה כל כך שכבר חרצה מזמן את דינו כעבריין.
וזוהי הסכנה האמיתית לטוהר שלטון החוק. וּלוואי שהסוביודיצה, האוסר על פרסום דעות במהלך ניהול המשפט, היה חל כבר משלב החקירות, כדי למנוע משפטיזציה ציבורית והשלכותיה השליליות. אלא שבעידן העיתונות הדיגיטלית והרשתות החברתיות, ברור שזו גזירה בלתי ריאלית.
הטיפה המרה
הגמרא מספרת על רבה שהסב לסעודת פורים עם רבי זירא, ותוך התמכרותו לטיפה המרה, רצח אותו. כשהתפכח משיכרונו, הצליח באורח ניסי להחיות את עמיתו.
ממקרה טראגי זה הסיקו חז"ל עד כמה השיכרות - השוללת מהאדם (גם מתלמיד חכם ענק ברמתו של רבה) כליל את השליטה במעשיו - עלולה להיות קטלנית ומסוכנת ביותר. על סמך אנקדוטה עגומה זו נפסקה הלכה שאסור להשתכר באופן מלא, אלא השתכרות חלקית בלבד.
לפי זה לדעתי ניתן להסביר את הכתוב במגילה "עד לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", כמיטב המסורת הלשונית, שהכוונה היא
ולא עד בכלל. כלומר, ההשתכרות מותרת כל עוד ברמה הקוגניטיבית השיכור יודע להבחין בין הרע בדמות "ארור המן" לטוב המגולם בדמות "ברוך מרדכי" ומנגנוני הבקרה העצמית עדיין פועלים בו. מעֵבר לקו אדום זה השיכרות אסורה.
הליצן העצוב
לכבוד כל הליצנים המצחיקים, המקצועיים או החובבים, מוקדשת הבדיחה הבאה, ולא רק לפורים:
איש אחד היה שרוי בדיכאון עמוק. הלך לפסיכיאטר וביקש עזרה. "דוקטור, תעזור לי, אני מדוכא מאוד". "יש לי בשבילך תרופה מצויינת", השיב הפסיכיאטר, ו"אותה לא תקבל בבית מרקחת". "היתכן"? חשב לעצמו הפונה הנואש. אך אז הטיל הרופא את פצצת הצחוק. "שם בפינת הרחוב, ישנו ליצן מוכשר ביותר", הצביע הרופא, "אין אדם שהוא לא הצליח להעלות חיוך על שפתיו ולהצחיק אותו. לֵך אליו ותמצא מזור לנפשך".
"דוקטור", הפתיע האיש, "אבל הליצן הזה הוא אני"!
