"אנחנו יודעים שאנחנו בסעודיה מהווים יעד מרכזי למשטר האירני. אירן רוצה להגיע לכיוון התפילה של המוסלמים, למכה. לא נחכה שהמערכה תגיע לתוך סעודיה. נפעל כדי שהמערכה תהיה אצלם, באירן" - הנסיך ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן.
בינואר 2016 הוצאו להורג בערב הסעודית 46 אנשים, ביניהם נימר א-נימר שייח' שיעי מהמחוז המזרחי של הממלכה. מלבד היותו של א-נימר בעל סמכות דתית, נתפס השייח' כמנהיג הפופולרי ביותר בקרב המיעוט השיעי בערב הסעודית הסונית. מנהיג שנודע בהתנגדות קיצונית ובהתבטאויות חריפות כלפי הממלכה הסעודית.
בחלק מהתבטאויותיו, קרא השייח' נימר להפלת בית סעוד ששולט בממלכה מאז היווסדה, לעצמאות המחוז בעל הרוב השיעי במזרח ובהצהרת נאמנות למשטר האייתולות באירן. באוקטובר 2014 לאחר "שחצה את הקווים האדומים" של הממלכה הסעודית, נידון השייח' נימר למוות בבית דין מיוחד באשמה של ניסיון הפיכה תוך כדי עירוב כוחות זרים בענייני הממלכה, אי-ציות והחזקת נשק כנגד השלטון הסעודי.
שנה לאחר גזר דינו, דחה בית המשפט העליון הסעודי את ערעורו. הוצאותו להורג של השייח' נימר הציתה גל של מחאות נרחב בקהילות השיעיות של המזרח התיכון.
באירן הציתו את השגרירות הסעודית הנמצאת בטהרן, התפרעויות היו בנציגות הסעודית במשהד שבצפון אירן ובעקבות אותן התפתחויות, החליטה הממלכה הסעודית על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם אירן וגירושם של הדיפלומטים האירניים מערב הסעודית. בעקבות ניתוק היחסים מאיאן, הצטרפו לסעודים בני בריתם וגם מדינות כמו בחריין, איחוד האמירויות וכווית, החליטו על ניתוק היחסים ממשטר האייתולות האירני והשיבו את השגרירים מטהרן. כך נוצר בנוסף למתיחות בין הסונה לשיעה, משבר יחסים כללי בין מדינות ערב שבראשות ערב הסעודית לאירן.
בעקבות הסכם הגרעין לאירן נוצרו אומנם הזדמנויות חדשות להרחיב את השפעתה במזרח התיכון, אך במקביל גם כך גם התעמק השבע השיעי-סוני והגביר את חשדנותם של מדינות ערב במשטר האייתולות.
ידוע שערב הסעודית הסונית מתמודדת מול אירן השיעית על ההגמוניה במזרח התיכון. השסעים בין המדינות ברורים - המתיחות העדתית של ערבים מול פרסים, ההבדלים התרבותיים ולזה נוסף שינוי משמעותי במעבר של הממלכה הסעודית ממדיניות פאסיבית למדיניות אקטיבית בקו נגד הציר האירני-שיעי.
בקו נגד הציר האירני נמצאת עוד מדינה במזרח התיכון שלערב הסעודית אין ומעולם לא הייתה נציגות דיפלומטית בה - ישראל. ערב הסעודית המוגדרת בישראל כמדינת אויב, פרסמה כבר בשנת 2002 את הצעת "היוזמה הסעודית" לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני שבמרכזה ישראל תיסוג לגבולות 1967 ובתמורה ערב הסעודית תוביל הכרה כוללת של מדינות ערב בישראל.
זכות השיבה שהיה חלק מההצעה, נדחה על-ידי ישראל. לקראת שנת 2010 התרבו דיווחים שנוגעים לשיתוף פעולה לא רשמי בין ערב הסעודית לישראל וזאת במטרה לסכל את תוכנית הגרעין של אירן. לאחר האביב הערבי בשנת 2011, הגדירה ישראל את ערב הסעודית כ"אי של יציבות" במזרח התיכון.
בשנת 2015 התפרסמו ידיעות שנוגעות לחימום היחסים בין ישראל לערב הסעודית, זאת בשל הצטלבות האינטרס כנגד אירן ותוכנית הגרעין. בשנת 2016 הגיע לישראל הגנרל הסעודי לשעבר אנוואר עסקי עם משלחת של אנשי עסקים ואקדמאים סעודים, תוך כדי שהביקור לווה בתגובות קיצוניות מצד אירן (למרות שמשרד החוץ הסעודי הוציא הודעה, כי הגנרל אינו מייצג את הממלכה).
בישראל גינו את הביקור מצד אנשי
חד"ש, בטענה שהברית בין ישראל לסעודיה גורמת לחיסול הגדרתו של העם הפלשתיני. באותה שנה, פורסמו בעיתונות הסעודית מאמרים כנגד אנטישמיות ובעד יחסים דיפלומטים בין ישראל לערב הסעודית.
ב-2017 דווחו בתקשורת הפלשתינית, הלבנונית, הסורית והירדנית כי בין ישראל לערב הסעודית מרקמים הסכמים לפיוס ונרמול היחסים. בתגובה לכך, הביע מזכ"ל חיזבאללה חסן נאסראללה חשש כי ערב הסעודית מסיתה את ישראל לתקוף את לבנון.
ההצהרה הרשמית האחרונה של ערב הסעודית בנוגע לישראל, נאמרה בראיון לערוץ מצרי כי לערב הסעודית אין יחסים דיפלומטים עם ישראל ושהיוזמה הערבית לשלום מהווה את הגורם הבלעדי לכינון יחסים ונורמליזציה בין מדינות ערב לישראל.
במילים אחרות, שיש אויב משותף - יש אינטרס משותף.
