הימור מסוכן ורעיון גרוע – מכנה ניקולס כריסטוף בניו-יורק טיימס את הפסגה הצפויה. כריסטוף מציין, שהוא עצמו קרא במשך שנים לקיים מו"מ בין ארה"ב לקוריאה הצפונית, ובוודאי שזו חלופה עדיפה על פני עימות צבאי. אבל הדרך הנכונה לקיים פסגה היא אחרי הכנה דקדקנית כדי להבטיח שהיא תקדם את השלום ותשיג תוצאות טובות יותר מאשר סתם מתן לגיטימציה למשטר קים.

טראמפ וקים הם אנשי ראווה האוהבים את הדרמטי והבלתי צפוי, וזה אומר שהפסגה תהיה מסעירה – וגם בעלת סכנה ניכרת להשתבש לחלוטין. מנהיגי קוריאה הצפונית כמהים מזה שנים לכבוד ואמינות בינלאומיים, הם רוצים יחס שווה לזה שניתן לארה"ב. תמונה בה טראמפ וקים ניצבים זה לצידו של זה, נותנים להם בדיוק את מה שרצו. הם גם רצו זמן רב קשר ישיר עם האמריקנים – וכעת מקבלים אותו בדרג הגבוה ביותר.

לכן, טוען כריסטוף, ביקור בפיונגיאנג יהיה מתנה ענקית ל-קים, ומדהים לראות כיצד "עושה העסקות הגדול" נותן כל כך הרבה על ההתחלה. מדהים גם לראות כיצד טראמפ עובר בתוך חצי שנה מאיום בהשמדה מוחלטת של קוריאה הצפונית, לתכנון פסגה כה חמימה. ההליך הנורמלי הוא לנהל תחילה מו"מ ולוודא שארה"ב משיגה כל ויתור אפשרי, ולהבטיח שהפסגה תשרת את המטרה ארוכת הטווח של פתרון משבר הגרעין.

המשמעות היא שיש לשלוח לפיונגיאנג נציגים בכירים כדי להניח את היסודות ולראות לאיזו עסקה ניתן להגיע, וכמובן להשיג את שחרורם של שלושה אמריקנים הכלואים בצפון. גם כעת תיעשה עבודת הכנה בחודשיים הקרובים, אבל עצם הסכמתו של טראמפ לנסוע לפיונגיאנג בחודש מאי מעניקה יתרון מוקדם ל-קים. ארה"ב גם חייבת להבטיח לבעלות בריתה – ובראשן קוריאה הדרומית ויפן – שהיא לא תנטוש אותם כחלק מעסקה עם הצפון; טראמפ צריך לכלול אותם בשיחות ובהכנות.


כריסטוף מודאג שמא טראמפ יסכים בשליפה לעסקה גרועה: "להוציא את הכוחות האמריקניים מקוריאה הדרומית ואוקינאווה? אין בעיה, אתם תבנו עבורי את החומה בגבול מקסיקו", הוא מדגים בציניות. בעבר נכנס טראמפ לכל מיני התחייבויות ועוזריו נאלצו לומר שהוא לא התכוון לדבריו, אבל זה יהיה הרבה יותר מסובך בפסגה עם קים. רק השבוע הטיל טראמפ מכסים על ייבוא פלדה ואלומיניום בניגוד לעצת עוזריו, וקוריאה הצפונית היא עניין הרבה יותר מסובך ורגיש.

בצד החיובי, כריסטוף סבור שעצם ההזמנה של קים היא צעד מעודד, שכן הוא לא התנה את קיום הפסגה בהפסקת התרגילים המשותפים לארה"ב וקוריאה הדרומית, ובמיוחד משום הוא מוכן לדבר על תוכניות הגרעין והטילים. על סמך צעדים אלו, ניתן לתאר את קווי המתאר של עסקה אפשרית: קוריאה הצפונית תוותר על תוכניתה הגרעינית בתמורה להסרת העיצומים ולנירמול היחסים, לצד התחייבויות מסוימות של הצפון בתחום זכויות האדם.

כריסטוף גם מעניק לטראמפ קרדיט על הוויתורים של קים. הוא הגביר את העיצומים על הצפון על-ידי הוספת צעדים והשגת שיתוף פעולה סיני, וההשלכות נראות לעין – כפי שמעיד כריסטוף בעקבות ביקורו במדינה בספטמבר שעבר. איומיו של טראמפ לפעול בכוח הרתיעו את קים והביאו אותו לפתוח בשיחות עם הדרום, שהובילו לפסגה המתוכננת.

לצד זאת, יש מקום לדאגה מפני העתיד. איש לא הרוויח בעבר מהתערבות על התמתנות של קוריאה הצפונית, ול-קים יש ציפיות בלתי מציאותיות לגבי הסכמות אפשריות מצד ארה"ב. אם הוא סבור שטראמפ יסכים להוציא את הכוחות האמריקניים מקוריאה הדרומית – הפסגה תתפוצץ. פסגה כושלת עלולה להביא להסלמה נוספת ולמצב גרוע מאשר הנוכחי. השורה התחתונה: מדובר במסלול מרתק – העלול להסתיים במבוי סתום.

פרד פלייץ, שהיה אנליסט ב-CIA ומומחה לענייני קוריאה הצפונית, אומר בפוקס ניוז שהפסגה המתוכננת היא תוצאה ישירה של העיצומים שהטיל טראמפ על הצפון, ששינו בצורה משמעותית את הדינמיקה של המשבר. הרטוריקה החריפה של טראמפ הובילה את קים להכיר בכך שארה"ב באמת עלולה להשתמש בכוח ושלא ניתן לשטות בממשל הנוכחי, שלא כמו בקודמיו.

כאשר טראמפ איים באו"ם בספטמבר שעבר שהוא יהרוס לחלוטין את קוריאה הצפונית אם תאיים על ארה"ב או בעלות בריתה, הוא זכה לתשומת ליבם של מנהיגיה – וכנראה הפחיד אותם עד מוות. טראמפ המשיך באותו קו, ולאחרונה הזהיר שהוא יעבור ל"שלב השני" אם העיצומים המוגברים הנוכחיים לא ישיגו את מטרתם – אזהרה שגם היא נפלה על אוזניים קשובות בפיונגיאנג.

העיצומים שהטיל האו"ם בהנהגתה של ארה"ב מתחילים לפעול ולהכאיב. סין משנה את מדיניותה כלפי הצפון בעקבות לחץ שהפעיל עליה טראמפ, והיא סבורה כעת שהצפון מהווה איום ביטחוני גם מבחינתה. הסינים גם מודאגים מקרינה רדיואקטיבית שתגיע לשטחם מהניסויים הגרעיניים של קוריאה הצפונית.

חייבים להיות מציאותיים, מדגיש פלייץ. לאור ההיסטוריה של קוריאה הצפונית (הלקחים מהסכם הגרעין עם אירן), קרוב לוודאי שפיונגיאנג מקווה שהמו"מ איתה יפלג בין ארה"ב לבין בעלות בריתה, יעניק לה זמן להמשיך לפתח את תוכניתה הגרעינית וירפה את לחץ העיצומים. קים ודאי יבקש סיוע כלכלי ואנרגטי מבלי לבצע ויתורים ממשיים. הסכמת הצפון לפרק את נשקו הגרעיני עשויה להיקשר לדרישות בלתי קבילות בעליל, כגון הוצאת הכוחות האמריקניים מן הדרום.

קוריאה הצפונית צריכה לעשות דרך ארוכה כדי להוכיח את כנותה. לדעת פלייץ, ארה"ב לדרוש ממנה לבצע את הפעולות הבאות: להפסיק לחלוטין את הניסויים הגרעיניים והבליסטיים, להתיר בדיקות מקיפות באתרי הגרעין והטילים שלה, לסגור ולפרק את המתקנים הגרעיניים, לדווח על כלי הנשק הגרעיניים שברשותה ולפרק אותם, לשלוח את הדלק הגרעיני אל מחוץ לגבולותיה ולמסור את כל המידע על תוכניותיה הגרעיניות והבליסטיות.

טראמפ צריך להיפגש עם קים רק אם הצפון יסכים לכל הדרישות הללו ויתחיל בצעדים מעשיים לפירוק הנשק הגרעיני עוד לפני הפסגה, סבור פלייץ. ארה"ב צריכה לשמר את הלחץ והעיצומים על קוריאה הצפונית עד שתתחיל לנוע בכיוון הנכון. בעבר הייתה ארה"ב כה להוטה להשיג הסכם עם פיונגיאנג וטהרן, עד שהיא חתמה על עסקות גרועות והתעלמה מהרמאויות של הצד השני. שתי המדינות תוגמלו בוויתורים לאחר שסיפקו הצהרות כוזבות על תוכניותיהן הגרעיניות. הפעם, הממשל צריך לקוות שהקוריאנים באים לשיחות בתום לב – ולהיות מוכן לעזוב אותן אם יתברר שלא זה המצב.

בקרוב נדע האם קים באמת מוכן להתפרק מנשקו הגרעיני ולנרמל את היחסים עם ארה"ב. ייתכן שהוא באמת רועד, וצריך להמשיך להגביר את הלחץ עליו. אבל גם אם השיחות ייכשלו, מגיע לטראמפ קרדיט עצום על כך שבכלל יצר את ההזדמנות שאיש לא חשב שיצליח ליצור במשבר הקוריאני.