במלחמה הקרה החיים היו קלים: ממשלה נגד ממשלה, צבאות ומרגלים שלנו נגד שלהם. הגלובליזציה יצרה זן חדש: מאפיונרים ממומנים היטב ומקושרים היטב, בעלי יכולת דומה לזו של מדינות רבות. אפשר לחשוד שהמאפיה הרוסית פועלת בגיבוי הקרמלין, אך במלחמה הקרה המודרנית – הסוד הוא להכות בלי להותיר טביעות אצבעות: גם בסייבר וגם במעשי רצח.
הקרמלין הוא החשוד הסביר ביותר בהתנקשות בחייו של סרגיי סקירפל, רוסי שריגל לטובת בריטניה, הורעל בה בשבוע שעבר ומצבו אנוש – כותב פרייזר נלסון בדיילי טלגרף. אויביו של
ולדימיר פוטין נוטים למצוא את מותם בנסיבות מוזרות ואלימות, כך שעצם העובדה שסקריפל ובתו הותקפו בגז עצבים מספיקה כדי להוכיח את אשמתו של הנשיא הרוסי.
אלא שבמקרים כאלו רק לעיתים רחוקות יש הוכחות מוצקות, ובמקרה של סרקיפל יש עוד כמה הסברים אפשריים. הוא עלול היה להילכד בתוך מלחמות של העולם התחתון הרוסי; יש רק הבדלים קטנים בין שיטות הפעולה של המאפיה הרוסית לבין זו של המשטרה החשאית
(FSB), כך שמה שנראה כפעולה ממשלתית – בהחלט עשוי להיות פעולה פלילית. הם פועלים באותן שיטות ולפעמים אפילו מפעילים את אותם אנשים.
יכול להיות שזה לא היה פוטין אלא מישהו שביקש לרצות אותו, מוסיף נלסון, שכן ידוע שהנשיא הרוסי מאוד מרוצה ממותם של אויביו. הפוליטיקאי הליברלי בוריס נמסטוב נורה על גשר ליד הקרמלין, כאשר באופן מסתורי גם מצלמות האבטחה הרבות שבאזור וגם הסיורים המשטרתיים כנראה לא עבדו באותו לילה. העיתונאית אנה פוליטובסקיה נרצחה לאחר שפרסמה תחקירים על שחיתותו של פוטין. סרגיי מגניצקי, עורך דין שחקר את השחיתות, נמצא מת לאחר 11 חודשי מאסר.
בעיניים מערביות זה נראה מוזר: האם אין לפוטין מוניטין לשמר? כן, משיב נלסון: מוניטין של מישהו שלא כדאי להתעסק איתו, ושמוכן להמתין עשור ויותר עד שיתנקם. הבוחרים הרוסים יעניקו החודש לפוטין עוד קדנציה, וההבטחה שלו היא: אני מנהיג חזק, חסר רחמים כלפי אויבי ומשקם את הגאווה הלאומית. חיסולו של סרקיפל ייראה לתומכיו של פוטין כעוד אזהרה לאויביו. הציבור הרוסי מקבל בברכה חיסולים כאלו.
פוטין אינו צריך להורות על חיסולים; הוא יצר מצב בו לאויביו קורות "תאונות" וכולם יודעים מי אחראי להן. הוא העלה את יכולת ההכחשה לדרגה של אמנות. פוטין שלח את חייליו לחצי-האי קרים במדים בלתי מסומנים. פצחנים אנונימיים תקפו את מערכות המחשב של אסטוניה. וכך יש לבריטניה תירוץ מושלם לא לעשות כלום ולהעמיד פנים שלא ראתה דבר.
אלא שהפעם יש משהו שונה: שוטר בריטי כמעט ונהרג בעקבות ההתנקשות ב-סרקיפל, כאשר נחשף גם הוא לגז הקטלני. גירושם של דיפלומטים רוסיים אינו מספיק, שכן מוסקבה תגרש אותו מספר של דיפלומטים בריטים והכל יחזור למסלולו. זה מה שקרה אחרי שרוסיה התנקשה על אדמת בריטניה ב-סרגיי ליטביננקו, מתנגד משטר שערק מרוסיה. פוטין יכול היה להסיק, שהכסף הרוסי חשוב לבריטניה יותר מאשר זכויות אדם.
אבל זוהי בדיוק הנקודה בה בריטניה יכולה להכות בחזרה. היכולת להעביר כסף לחוף מבטחים בבריטניה היא בעלת חשיבות רבה לאילי ההון המקורבים לקרמלין. אחד הדברים הבודדים שעשתה בריטניה בשנים האחרונות ואשר מדאיגים אותם, הוא "הוראות העושר הבלתי-מוסבר" המאפשרות למשטרה לפתוח בחקירה על מקורותיהם של כספים כאלו. אם הוראות אלו יישומו כראוי, לונדון תפסיק להיות מגרש המשחקים לחבריו של פוטין.
כאשר מגניצקי נמצא מת בתאו, ארה"ב הגיבה בחוק הנושא את שמו, המאפשר להטיל עיצומים אישיים על כל מי שמפר זכויות אדם. הקונגרס לא חיכה להוכחות שהקרמלין רצח אותו, אלא פעל משום שזה היה הדבר הנכון לעשותו. בריטניה יכולה לעשות אותו הדבר, אבל היא תמיד מהססת. שרת הפנים, אמבר ראד, אמרה שתפעל ברגע שיהיו הוכחות – אבל כל העניין הוא שלהתנקשויות אלו אין הוכחות. מדובר בעימות מסוג חדש שמחייב תגובה מסוג חדש.
