איך קובעים פיצוי הולם בגין הפרת זכויות יוצרים באינטרנט שנעשתה בפרסום תמונה ללא אישור? סוגיה זו, העוסקת (שוב) במערכת היחסים המורכבת שבין חוק זכויות יוצרים לבין פרסום תכנים באינטרנט, עמדה במרכזו של פסק דין שניתן (14.3.18) בבית המשפט השלום בתל אביב.
התביעה הוגשה על-ידי סוכנות הצילום
פלאש 90 ובעליה, הצלם
נתי שוחט, נגד ארגון שופר בראשותו של
הרב אמנון יצחק, העוסק בהפצת יהדות. היא נגעה לתמונה שצולמה על-ידי שוחט עצמו, אשר מתארת בחורי ישיבה לומדים גמרא בחברותא, ושנלקחה ללא אישור וללא תשלום מאתר פלאש 90 היישר לאתר האינטרנט של ארגון שופר.
פסק הדין של השופט גיא הימן העלה מספר סוגיות מעניינות, בעיקר משום שהמחלוקת לא נגעה לחבות אלא להיקף הפיצוי. עוד לפני שההליך המשפטי נולד, ועם הפנייה הראשונה של פלאש 90 לאתר שופר, התמונה הוסרה ואף שולם פיצוי בסך 1,500 שקל. אולם מכיוון שפלאש 90 ושוחט סברו שלא מדובר בפיצוי הולם, הם תבעו 80,000 שקל - סכום שבית המשפט הגדיר כמופרז, למרות שקיבל את התביעה.
אחת הטענות העיקריות של ארגון שופר הייתה שהצילום איננו "כה ייחודי". הארגון הכיר אומנם בזכות התובעים לפיצוי ואף הכיר בכך שייתכן שהם זכאים לתשלום נוסף, אך לטענתו, לא היה מקום לתשלום פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים ויש להסתפק בסכום נמוך בהרבה.
הדבר הוליד הליך משפטי מסועף שכלל חוות דעת מצד מומחים, דיוני הוכחות, כתבי בי דין ומשאבים של זמן, טרחה ואנרגיה. בית המשפט הביע את מורת רוחו מהתנהלות הנתבעת: "נפלא ממני מדוע זה בחרה הנתבעת לנהל את הגנתה בפרשה זו - מראשית ועד סוף", תמה השופט הימן בפתיחת פסק הדין. "לא פחות נשגב הימני מפני מה סברה ההגנה כי זה הוא המקרה לשנות בו מאמת המידה שנקבעה בפסיקה, לגבי שיעורו ההולם של פיצוי".
בעוד ארגון שופר ניסה לגמד את ה"אמנות" שבתצלום, התובעים הציגו תמונה אחרת (תרתי משמע). לטענתם מדובר היה בצילום שמאחוריו יצירתיות, מאמץ, השקעה, דיוק ועוד. בית המשפט שמע את העדים והמומחים וקבע, כי הצדק עם שוחט. בניגוד לחוות הדעת של המומחה מטעם שופר, שהגדיר את הצילום כ"תמונה פשוטה וחסרת ייחוד", השופט הימן קבע: "בעשייתו של התצלום נדרש הנתבע 2 ליצירתיות ולמאמץ, שתכליתם קבלתה של הרשאה לצילום, תפיסתו של המעמד המבוקש בעדשת המצלמה; העמדתה של הקומפוזיציה המתאימה ובחירתם של תנאי הצילום ההולמים".
בית המשפט קבע, כי ארגון שופר הפר כלפי התובעים את זכויות היוצרים גם מבחינת זכות היוצרים וגם מבחינת הזכות המוסרית. חוק זכויות יוצרים שורה של שיקולים (אופציונאליים) בקביעת פיצוי של עד 100,000 שקל ללא הוכחת נזק, ביניהם היקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצעה, חומרתה, הנזק הממשי שנגרם לתובע לפי הערכת בית המשפט, הרווח שצמח לנתבע כתוצאה מההפרה להערכת בית המשפט, טיב היחסים בין הצדדים, מאפייני פעילות הנתבע ותום ליבו של הנתבע. במקרה זה קבע השופט הימן, כי שופר ישלם עוד 25,000 שקל - 17,000 שקל על הפרת זכויות יוצרים ו-8,000 שקל בשל אי-מתן קרדיט לשוחט. בגלל אורכו המיותר של ההליך, בית המשפט פסק לטובת התובעים גם הוצאות בסך 26,000 שקל.
בית המשפט דחה את טענתו של ארגון שופר לפיה שפסק הדין עלול לשמש כזרז להגשת תביעות רבות בגין הפרת זכויות יוצרים באינטרנט. קרי: יצירת הליכים שמטרתם האמיתית תהיה התעשרות לא הוגנת על-ידי איתור הפרות והגשת תביעות על סך עשרות אלפי שקלים. בית המשפט קבע, כי למרות שהוא בהחלט מבין את הטיעון, לא ניתן לומר שמדובר (נכון לזמננו) בחשש מבוסס.
נכון, ציין השופט הימן, הפרת זכויות יוצרים של תמונות באינטרנט איננה נמצאת בהכרח במודעותם של המשתמשים (וזאת בלשון המעטה). "מצב דברים נורמטיבי ובו שימוש, שאיננו מורשה, בתצלומים ברשת האינטרנט הוא אסור, טרם קנה לו, להתרשמותי, מושב בתודעתם של משתמשים". עם זאת, ייתכן שבמסגרת החדרת הדברים לתודעה יהיו גם נתבעים ש"ישלמו מחיר". יש לקוות שהמסר יחלחל ובמקביל "עם הרחבתה של האכיפה תצטמצמנה גם ההפרות וממילא יפחת היקפן של תביעות". הלקח - ברור.
