בשונה מרצועת עזה, בה אין כל נוכחות ישראלית והיא יישות מדינתית עצמאית בראשות חמאס, הנוכחות ההתיישבותית, הביטחונית והכלכלית הישראלית בחבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן היא מאסיבית ומתעצמת עוד ועוד. במלאת שבעים שנה לעצמאות המדינה חבלי ארץ אלה מהווים את מזרח ישראל, ונהר הירדן הוא הגבול המזרחי, הביטחוני, הכלכלי והמדיני של ישראל עם ממלכת ירדן.
פריסה של מעל 150 ישובים ישראלים, המאכלסים כחצי מיליון אזרחים ישראלים, שליטה ביטחונית ישראלית, אחדות אקולוגית, התלות הכלכלית והתעסוקתית של הפלשתינים ביהודה ושומרון בישראל ותלותם בישראל באספקה ומימון צרכיהם בחשמל, במים ובשירותים נוספים, הן עובדות מוגמרות. פועל יוצא מעובדות מוגמרות ומתעצמות אלה, הוא כי כל יזמה מדינית, גם זו שצפוי להציג בקרוב
דונלד טראמפ נשיא ארה"ב, שתתיימר לחלק את הארץ, תחולל זעזועים קשים בישראל, ותערער את יציבותה הפוליטית והכלכלית.
אין מנוס מהפנמה והשלמה עם כך שישראל וחבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן מחוברים עד צוואר. בראייה זו, ישראל חצתה את קו האל חזור. הפנמת קביעה זו מאפשרת גיבוש מתווה מדיני יצירתי חדש לפתרון הסכסוך.
קביעה זו מציבה את ישראל כ"מבוגר" המדינתי האחראי, שנגזר עליו לקחת אחריות. הווה אומר: לגבש ולקדם מתווה מדיני מושתת על המציאות בשטח והפנמה שמדינה אחת, היא מדינת ישראל, כבר כאן. גיבוש ומימוש מתווה זה, ייעשה בדרך של חקיקת חוק יסוד להחלת ריבונות ישראל בחבלי מזרח ישראל. חקיקה זו צריכה להיעשות מתוך דבקות בעקרונות מגילת העצמאות.
נזכיר, לפי נשיא בית המשפט העליון לשעבר,
אהרן ברק, מגילת העצמאות היא מסמך משפטי מכונן של מדינת ישראל "כמדינה יהודית בארץ ישראל". מחד-גיסא, מגילת העצמאות קובעת ש"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". מאידך-גיסא, היא מתחייבת שמדינת ישראל "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה".
זאת ועוד, "מדינת ישראל קוראת לאזרחי ותושבי ישראל הערבים, "ליטול חלק בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה". אימוץ מבנה ממשל פדרלי מתוך לימוד הדגם הפדרלי השוויצי ודגמים פדליים נוספים, מאפשר עמידה בעקרונות אלה ומימושם המלא.
במאמר מוסגר, הרשות המבצעת בכל ממשל פדרלי מושתתת על שלוש רמות של ממשל דמוקרטי: דרג ממשל מרכזי, דרג ממשל אזורי המושתת על קנטונים ודרג ממשל מקומי. הרשות המחוקקת כוללת בית נבחרים נוסף, מועצת הקנטונים (סנט), בו מכהנים 2 נציגים נבחרים מכל קנטון, יהא גודלו אשר יהא.
יותר מכך, מהלך החלת ריבונות ישראל וחוקיה בירושלים רבתי, יהודה, שומרון ובקעת הירדן, מציב בפני ישראל אתגרים אסטרטגיים אקוטיים לצביונה כמדינה יהודית בארץ ישראל וכמדינת העם היהודי, דמותה המוסרית, חוסנה החברתי-כלכלי וכושר עמידתה במישור הביטחוני-מדיני. אימוץ מבנה של ממשל פדרלי אמור להקנות לישראל יכולות חדשות כדי להתמודד עם אתגרים אלה. הממשל האזורי ומועצת הקנטונים הם כלי ממשל דמוקרטיים נוספים, שותפים וחוברים לממשל המרכזי והמקומי בהעצמתה של ישראל במתן מענה ישראלי הולם ומקיף לאתגרים אלה. הדבר מקנה לה גם עמידה בדין הבינלאומי.
אתגר ראשון, הבטחת הרוב היהודי והצביון היהודי ושוויון זכויות לפלשתינים
אימוץ מבנה ממשל פדרלי כולל הטמעת עקרון פדרלי הנוהג בכל המדינות הפדרליות. לפי העקרון הפדרלי, כל הצעה ויוזמה לשינויים במגילת העצמאות, סמלי המדינה, המנון ודגל המדינה, טקסים ואירועים ממלכתיים, דתות ולשונות ועוד, מחייבת:
- רוב של רוב מועצות הקנטונים. קרי, רוב של 16 קנטונים ויותר.
במצב בו שני שלישים מהקנטונים הנם קנטונים של ישובים יהודים, 20 קנטונים יהודים וקנטון דרוזי לעומת 9 קנטונים של ישובים ערבים ישראלים ופלשתינים, הסיכויים שקנטונים יהודים יחברו לקנטונים פלשתינים וערבים ויתמכו בשינויים אלה, מזעריים. חשוב לא פחות: עקרון פדרלי זה הוא המבטיח גם שוויון זכויות ואזרחות ישראלית לפלשתינים.
אתגר שני, האתגר הכלכלי-חברתי
האתגר הכלכלי-חברתי שאפתני לא פחות: שדרוג רמת החיים ואיכות החיים של כ 3,5 מיליון פלשתינים וערביי ישראל לרמת החיים הממוצעת הרווחת בישראל מחייב שדרוג רמת החיים גם של אוכלוסיות יהודיות חלשות.
ממשל פדרלי, המושתת על קנטונים, מאפשר עמידה גם באתגר כלכלי-חברתי זה. הקנטונים הנם כלי ממשל הממוקד בפיתוח כלכלי-חברתי ברמה אזורית. ולכן הוא מאפשר הקצאות ישירות מוגדלות מתקציב המדינה לקידום תוכניות פיתוח כלכליות-חברתיות אזוריות בחבלי הארץ ומגזרי האוכלוסייה החלשים.
אתגר שלישי, אתגר ביטחוני-מדיני
בהיבט זה: הקנטונים ומועצת הקנטונים ממלאים גם תפקיד מדיני-ביטחוני.
הצפי: בגין החלת ריבונות ביהודה ושומרון, הרשות הפלשתינית תמשיך לפעול ממדינה ערבית שכנה או אחת מבירות אירופה כממשלה פלשתינית גולה. בשיתוף עם חמאס בעזה או ללא שיתופו, היא תמשיך במערכה לשיחרור פלשתין. הם יעשו הכל להתסיס ולהמריד את ערביי ישראל והפלשתינים ביהודה ושומרון. אלה ימצאו עצמם חייבים לבחור בין אזרחות ישראלית והזדהות עם מדינת ישראל או השתתפות ומעורבות במערכה לשחרור פלשתין נגד ישראל. סביר להניח, שככל שרמת חייהם תהיה גבוהה יותר, תהיה להם רמה גבוהה של אוטונומיה, והם יהיו שותפים בפיתוח ועיצוב המדינה והחברה. כך יקטן מספר ערביי הארץ שיבחרו בדרך השנייה. הדבר אקוטי גם לביסוס תמיכה רחבה בישראל ותמיכה בינלאומית במהלך החלת הריבונות.
