בשנת 1787 – אומר הסיפור הנודע – בנה ראש ממשלת רוסיה, גרגורי פוטיומקין, כפרי דמה כדי להרשים את הקיסרית קתרינה הגדולה. עד היום יש מחלוקת בדבר אמיתותו של הסיפור, אך ברור שביום ראשון הקרוב (18.3.18) הולכים אזרחי רוסיה לבחירות פוטיומקין. יהיו קלפיות, יהיו מתמודדים – והכל העמדת פנים. ולדימיר פוטין ינצח בגדול.

במאמר בעיתון אינדיפנדנט מציין סאשה קולווה, שאחרי בחירות אלו – ישלוט פוטין בקרמלין יותר מאשר ליאוניד ברז'נייב. וכמו בעידן ברז'נייב, פוטין מסתמך על אויבים כדי לשמור על מומנטום ולמנוע נסיגה. הפוטיניזם מונע כיום בצורה כמעט מלאה בידי עוינות. זה ברור לעין במדיניות החוץ, אבל זה נכון גם במדיניות הפנים.

לנאומו האחרון של פוטין על מצב האומה היה מגע של הנבל מסרטי ג'יימס בונד, כאשר הוא חשף את מה שתיאר כנשק-העל החדש של רוסיה שמסוגל לפגוע בכל מקום בלא להתגלות. אחרי יומיים, במפגש עם תומכיו באצטדיון ענק, הקדיש פוטין את נאומו ל"עשיית רוסיה זורחת יותר" והבטיח שהעשור הבא יהיה "מלא בנצחונות זורחים". זה מפחיד למדי, מציין קולווה, בהתחשב בכך שפוטין סבור ש-14 המדינות העצמאיות לא היו חלק מבריה"מ אלא חלק מרוסיה.

ברוסיה אין בחירות לא רק מבחינה זו שאין התמודדות, אלא גם מבחינה זו שפוטין אינו מנהל קמפיין. ההפך הוא הנכון. ממשלו עסוק מאוד בהעברת שורה של חוקים שמטרתם היחידה היא למנוע כל אפשרות של פעילות דמוקרטית אמיתית. על אזרחי רוסיה מופעל לחץ להימנע מקשר עם העולם התחתון. ב-6 במארס פרסמה ועדה של הפרלמנט דוח שכותרתו "ההשפעה השלילית של המערב על הנוער הרוסי" – המערב, כולו. על עובדי מדינה – החל מקציני צבא ועד כבאים – נאסר לנסוע לחו"ל, ומדובר במיליונים. בסתיו פרסמה הממשלה אזהרה הקוראת לאזרחים לשקול היטב האם לנסוע לחו"ל והזהירה שארה"ב צדה אזרחים רוסים ברחבי העולם.

הלחץ הכבד ביותר מופעל על פעילי החברה האזרחית ופעילי זכויות האדם. הטלוויזיה הממלכתית מפיקה "סרטים תיעודיים" מוזרים, שמציגים את הפעילים ואת התקשורת העצמאית כמושחתים וסוטים מסוכנים. במקביל, ארגונים בלתי ממשלתיים וקבוצות אזרחיות מגלים שכמעט ואינם יכולים לזכות במימון בלתי תלוי והם נלחמים על קיומם דרך עשרות חוקים שמטרתם להפוך את חייהם לבלתי אפשריים. במקרים קיצוניים משרדיהם מוצתים או שמנהיגים נעצרים בנימוקים מגוחכים. בכמה מקרים אבסורדיים יותר, שלטונות רוסיה מגלים לפתע עניין בבריאות ובבטיחות במקומות העבודה, וכך מתנכלים למלכ"רים קטנים שמתקשים לעמוד בכל הדרישות.

לרוסיה שאחרי בריה"מ היה תפקוד דמוקרטי; כעת הוא למעשה נהרס. המחשבה לפיה שלטון החוק והמוסדות הדמוקרטיים ינצחו, היא כעת יותר ויותר בלתי אופנתית. אין זה פלא שתומכיו של דונלד טראמפ מסתכלים על רוסיה כדוגמא. הדבר הגרוע ביותר שיכול המערב לעשות הוא לקבל את אחיזתו של פוטין ברוסיה כנורמה או פחות מסוכנת מכפי שהיא באמת, מזהיר קולווה. הקרמלין יודע את זה, ולכן הוא משקיע כל כך הרבה בתעמולה שמטרתה לחתור תחת עקרונות זכויות האדם והחופש האזרחי. אל תיפלו בפח שלו, קורא קולווה.