"בוא נהיה רגע רציניים"

השופטת: אורנה סנדלר-איתן, בית משפט השלום בירושלים

המועד: יום שלישי, 6.2.2018, שעה 09:00

הנושא: קדם משפט


"קצת עניינים טכניים", פותחת אורנה סנדלר-איתן ופונה לבא כוח התובעים: "אדוני הגיש מאות מסמכים, ועד כמה שראיתי - כמעט כולם מהמועד הסמוך לתאונה. אני מבקשת שלהוכחות אדוני יביא עותק כרוך, כדי שלא נצטרך לבזבז זמן על זה. אני רוצה להיות פרקטית, לא להתחיל עם הוצאו. לפעמים ב'נט' המשך נתקע, זה לא זז כמו שצריך".

יש גם עניינים מהותיים, המלמדים על הכנה טובה של סנדלר-איתן לדיון. "אדוני ביקש לצרף את התיק מ-2007. אני לא מכירה דבר כזה. לאדוני מן הסתם יש את התיק במשרד, איפשהו במשרד. אם אדוני סבור שמשהו חסר בתיק במשרד שלו - אדוני יגש לארכיון. אני לא מוכנה שיהיו הפתעות בישיבת הוכחות. אין לי אפילו אפשרות תיאורטית לפתוח אותו ב'נט', תיק מ-2007 לא סרוק ב'נט'. אני לא מוכנה לעבוד ככה. אדוני יגש לאן שצריך לגשת ויבקש לצרף את התיק. אני לא מניחה שתהיה התנגדות מהצד השני", נאלצת סנדלר-איתן לבזבז זמן על התנהלות חובבנית של עורך הדין.

סנדלר-איתן מכניסה לפרוטוקול בשמו של בא-כוח התובעים: "אביא עותק כרוך של המסמכים. לגבי התיק השני: בהוראת בית המשפט, אעיין בתיק וככל שאמצא שיש שם מסמכים שאבקש להגישם - אגיש בקשה מסודרת בעניין. אינני מתנגד להגשת המסמכים שהתבקש להגישם על-ידי הנתבעת". היא מאפשרת לו להעיר, והוא טוען שחוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט בעייתית; סנדלר-איתן עירנית ומעירה מיד: "בעייתית מבחינת התובעים".

התיק הזה כבר עתיק, התביעה הוגשה ב-2014, וסנדלר-איתן מזכירה שהיא לא הייתה אז בבית המשפט בירושלים (היא כיהנה אז במחוז הדרום). בא-כוח התובעים: "היינו בקדם משפט לפני גבירתי". סנדלר-איתן: "ושמעתם את ההצעה שלי והיא לא נשאה חן בעיניכם, וגם זה נתון. מדוע אדוני לא ביקש את זה אז. אדוני ידע שיש הצעה [של הנתבעת] שלא מצאה חן בעיניו, ואחר כך הוא שמע את ההצעה שלי שלא מצאה חן בעיניו".

"אני לא מתכוונת להתווכח"

סנדלר-איתן מנסה להשתיק את עורכי הדין: "בוא נהיה רגע רציניים. אם זאת התשובה של אדוני, אז אני אכתיב כך: בכתב התביעה, וליתר דיוק כשנה וחצי לאחר שהוגש כתב התביעה במתכונת הנוכחית, ביקשה התובעת למנות מומחה בפסיכיאטריה. לא זו אף זו, במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט להורות על מינויו של ד"ר יואב כהן, שבדק את התובעת בהליך הקודם ונתן חוות דעת בעניינה, והוא אכן מונה. דא עקא, חוות דעתו אינה נושאת חן ככל הנראה בעיני התובעים, שזה לגיטימי. לאחר שניתנו הצעות בית המשפט, שאף הן לא נשאו חן בעיני התובעים, עומד בא-כוח התובעת בפִתְחָהּ של ישיבת קדם משפט מסכם, לאחר שהוגשו הראיות בתיק, ומבקש בעל-פה מינויו של מומחה נוסף בתחום האורולוגיה. המדובר בהליך שאינו מקובל.

"עם זאת, בשים לב לשלב בו אנו מצויים, ושהתובעים הם אלו שאמורים להיות מעוניינים בקידומו של ההליך, ובשים לב לכך שמדובר בתביעה שההליך בה חוּדש רק לאחר שבית המשפט המליץ לתובעים לעכב את ההליך עד שהתובעת תגיע לגיל בו ניתן יהיה להעריך האם נותרה נכות צמיתה ומהו שיעורה, איני רואה מקום למנוע מהתובעים להגיש בשלב זה את הבקשה.

"עם זאת, בקשה למינוי מומחים יש להגיש באופן מסודר, הכולל מסמכים רפואיים התומכים בבקשה, ואין מקום לצפות לכך שבית המשפט ידון בבקשה או שהנתבעת תשיב לה במעמד הדיון". היא פונה לבא כוח התובעים: "כמה זמן אדוני רוצה בשביל להגיש בקשה מסודרת? אדוני צריך לעשות את העבודה, אני לא הולכת לעשות את העבודה וללקט מתוך מאות המסמכים שאדוני הגיש את המסמכים בתחום האורולוגיה, עם כל הכבוד".

סנדלר-איתן נותנת לו חודש ומעירה: "הבקשה צריכה להיתמך בראשית ראיה, צריך להסביר אותה. אני לא אמנע מאדוני; אדוני רוצה לנסות לקדם את התביעה בצורה הזאת, התובעים רוצים לחכות מספר שנים, רוצים לחכות עוד - בבקשה. אחרי שראיתי את הראיות, אני לא חוזרת בי מההצעה שנתתי בדיון הקודם. אני לא מתכוונת להתווכח על זה עם אדוני".

סנדלר-איתן אולי לא מתכוונת להתווכח, אבל עורך הדין ועוד איך מתכוון, הוא מרים את הקול, היא אינה עוצרת אותו וברשימותי אני מוצא: "גובל בביזיון". סנדלר-איתן מאבדת את השליטה, כאשר אינה מעירה לתובע שאומר לבא כוח הנתבעת: "שתסבול כל החיים מהתיק הזה". שני עורכי הדין צועקים ורק בקושי היא מצליחה לקטוע את בא-כוח התובעים. "כלום אדוני סבור שההצעה שלי ניתנה כאשר חשבתי שבתצהירים יהיה כתוב משהו אחר? ההצעה שלי לא באה [מתוך הנחה] אם משקרים או לא. יש מומחה בתחום הפסיכיאטריה. אני עוד לא קבעתי ממצאים". עורכי הדין ממשיכים להתווכח בהרמת קול, ולבסוף סנדלר-איתן מצליחה לחתוך: "אנחנו חורגים מהזמן, תודה רבה".

"כמו ניסיון לאיים על הנתבעת"

בתיק הבא מתנצלת סנדלר-איתן על האיחור - מתחילים את הדיון ב-9:45 במקום ב-9:30 - בודקת מי נמצא ותוהה מדוע בא-כוח התובעים לא ביקש לדחות את הדיון אם לא הספיק להגיש תצהירים משלימים. "אדוני ביקש לזמן את אדריכל עיריית אילת? מה זה חשוב?", ממשיכה סנדלר-איתן. "למה זה אחד הנושאים המרכזיים בתיק? הרי יש פה הפרוצדורה במסגרתה נבחר התובע לבצע את העבודה - תקינה או לא תקינה, אני לא יודעת - וישנה הטענה שהתובע מביא בפני בית המשפט, האם שולמה כל התמורה".

בא כוח התובע ממשיך להסביר, אבל סנדלר-איתן לא קונה את הסבריו: "בכל הכבוד, אדוני, המטרה של הזימון של אדריכל העירייה - לפי מה שאדוני ציין בבקשה - זה להראות שבוצע נסיון לבצע תרמית מול עיריית אילת. זה נשמע יותר כמו ניסיון לאיים על הנתבעת. אדוני אומר 'עיכובים' ואדוני יכול להראות". בא-כוח הנתבעת משיב, סנדלר-איתן מעירה ומוכיחה שהיא בקיאה בפרטים, ובא כוח התובע שואל האם מרשו יכול לדבר בעצמו.

"בוודאי", משיבה סנדלר-איתן. "אבל מה יתרום לאדוני שאדריכל עיריית אילת יספר על המכרז? שאדוני נטל חלק בעניין ועכשיו אומר שזו הייתה תרמית ואוי אוי אוי? להביא בן אדם מאילת, לבזבז את זמנו. מה המשמעות של התרמית לעניין עילת התביעה? אדוני רוצה להוכיח עיכובים ויש דרכים להוכיח אותם. אילו היינו במסגרת הליך שבו מותקף המכרז, בא אדם ואומר: הייתי אמור לזכות אבל זה היה מכרז פיקטיבי - הייתי אומרת: נכון, שוד ושבר, צריך לברר כל טענה. אנחנו לא שם. כאן אדם אומר: בשבילי נתפר המכרז, ועכשיו אני רוצה לקבל פיצוי על ההתנהלות הקלוקלת של העירייה כאשר הזמינו ממני את העבודה".

לבסוף סנדלר-איתן שולפת את הנשק הכבד ביותר שלה: "אם אדוני עומד על הזימון של האדריכל, והוא ייטלטל עד ירושלים מאילת, ובסוף יסתבר לי שלא היה טעם בעדותו - אדוני ישלם לא רק את ההוצאות שלו, אלא גם על העדות". זה משכנע את בא-כוח התובע להבטיח שישקול שוב את בקשתו.

"קצת בוטה, אבל חובתי לומר"

"עכשיו כל שנותר לנו לפני שאנחנו ניגשים לתאריך ההוכחות, קראתי את התצהיר של התובע ואת התצהיר של ראש הישיבה - דווקא את החלקים הממורקרים אי-אפשר לקרוא ב'נט'. מתוך הקריאה של התצהירים זה תיק פשוט מאוד, ועל פני הדברים - אני מעריכה שהסיכוי של התביעה נמוך. אני אומרת את זה בצורה קצת בוטה, אבל חובתי לומר זאת". סנדלר-איתן בקיאה היטב בפרטים וממשיכה: "ראיתי [תביעות] מבוססות ממנה, ואני אומרת את זה אחרי שהוגשו תצהירים בתיק.

"ראיתי שבישיבה הקודמת [שלא התקיימה בפניה] הנתבעת הייתה מוכנה לשקול לוותר על התביעה שכנגד אם אדוני ימשוך את התביעה. אחרי שהגשתם ראיות - אני מקווה שעדיין פניה של הנתבעת להתקדם ולשכוח מהעניין ושעדיין האפשרות הזאת עומדת על הפרק. אני מציעה לכם את אותה הצעה, ויש לכם פה שני מותבים שקראו את התיק ומגיעים לאותה מסקנה. יש מחצית אגרה שנייה שעוד לא שולמה, יש אגרת פתיחת תיק שעוד לא שולמה. יש שאלה האם כדאי מבחינת התובע לנהל הליך על סכום נכבד כל כך, כשבסוף יש הוצאות, כשבית המשפט אומר לו שהראיות לא כל כך מבוססות.

"אני אשאל אחרת: או שנקבע ישיבת הוכחות, והיומן מאוד עמוס וזה יהיה בעוד לא מעט זמן, או שאתם רוצים לעשות ניסיון נוסף. לישיבת קדם משפט קל יותר לאתר ביומן זמן מתאים, ואולי בינתיים תשוחחו ותבררו מה הפערים, אם בכלל. נעשה ניסיון לסיים את זה, כי חבל בעיקר על התובע". בא-כוח התובע מסכים, וסנדלר-איתן פונה לבא כוח הנתבעת: "ראיתי שהיה ביניכם דיבור, אולי זה יימשך אחרי שתצאו מהאולם. תנצלו את הזמן. לפעמים כתבי הטענות לא משקפים באמת את המחלוקת שמסתתרת מאחורי הדברים. יכול להיות שיש כאן מחלוקת בהיקף צנוע בהרבה, שאולי אותה צריך לברר. אהיה מוכנה לברר את זה בישיבת קדם משפט מורחבת, שתאפשר לכם אפילו לקבל בחזרה את האגרה. ננסה לעשות את זה לפני פסח? לבער את החמץ".

סנדלר-איתן קובעת ישיבה ל-20.3.18 ומסיימת: "נעשה ישיבה מעט יותר ארוכה. זה [זימון האדריכל] באמת עושה רושם של ניסיון לדקור במקום שאינו רלוונטי לתיק. הקדם הבא הוא השלישי [והאחרון] ואני מציעה שתעשו ניסיון להגיע אליו עם נכונות לברר את הנקודות שבאמת שנויות במחלוקת".

השורה התחתונה: כמו תמיד בתיקי קדם משפט, להכנה של השופט יש חשיבות רבה - וסנדלר-איתן מוכנה היטב, והדבר ניכר בניהול הדיון. החולשה היחידה הייתה אוזלת היד שלה כלפי עורכי הדין בתיק הראשון, ובמיוחד כלפי בא-כוחו של התובע - אותו הייתה חייבת להעמיד מיד במקומו.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 7