עד כמה רוסיה של ולדימיר פוטין מסוכנת? היינו מצפים שהתשובה תהיה די ברורה בהתחשב בכך שפוטין עומד להיכנס לכהונה הרביעית שלו כנשיא (החמישית, אם נביא בחשבון את התקופה בה משל כראש הממשלה), אבל דומה שהוא נעשה יותר תוקפני וחסר זהירות ככל שעובר הזמן.

הפעלת גז עצבים קטלני בחוצות בריטניה בידי רוסיה היא שלב חדש ומסוכן, כותב גדעון רקמן בפייננשל טיימס. ארה"ב האשימה לאחרונה את רוסיה במתקפות סייבר על תשתיות חיוניות שלה. פוטין עצמו הצהיר שבידי ארצו דור חדש של טילים גרעיניים חמקניים שיכולים לפגוע בכל מקום. והוא סיים את מסע הבחירות שלו בעצרת מתריסה בחצי-האי קרים, אותו כבשה רוסיה ב-2014.

אולם, טוען רקמן, פוטין הוא חסר זהירות – אך לא בלתי-רציונלי. העבר מלמד שניתן לרסן אותו. רק לפני שלוש שנים חשש המערב שסיפוח קרים יוביל לתוקפנות דומה גם כלפי חלקים אחרים באוקראינה ואולי אפילו לפלישה לבירתה, קייב. זה לא קרה. הקרמלין הופתע מעוצמת התגובה המערבית ומחריפות העיצומים, כמו גם מהאפשרות שהמערב יסייע צבאית לאוקראינה. ורק לאחרונה, רוסיה לא הגיבה כאשר עשרות רוסים נהרגו בתקיפות אוויריות בסוריה שנערכו בחסותה של ארה"ב. יש עימותים שגם רוסיה של פוטין איננה ממהרת להיכנס אליהם.

המסקנה, לדעת רקמן: פוטין מוכן ליטול סיכונים משמעותיים כאשר הוא סבור שהמערב לא שם לב, אבל כאשר הוא נתקל בהתנגדות ברורה – הוא נסוג. הסכנה האמיתית, לפיכך, נעוצה בעימותיהם בהם פוטין אינו יכול לשלוט. מעריציו סבורים שהוא אסטרטג מזהיר שהצליח לספח את קרים, לפעול בסוריה ולהתערב בבחירות בארה"ב – וכל זאת בלי לשלם מחיר.

מבט מפוכח מראה, שההתערבויות הללו עלו לו ביוקר: העיצומים על אוקראינה, החקירה של רוברט מולר, האבידות ברוסיה. אפילו הפרות קלות יותר של הכללים הבינלאומיים גבו את מחירן. סימום המוני של הספורטאים הרוסים לקראת אולימפיאדת החורף בסוצ'י הביא לסילוקם מאולימפיאדת החורף בקוריאה הדרומית. ואילו הרעלתו של המרגל לשעבר בבריטניה גררה תגובה אחידה ומפתיעה בחריפותה של המערב.

השורה התחתונה של כל הצעדים השגויים הללו מצידו של פוטין, היא שרוסיה הרבה יותר ענייה והרבה יותר מבודדת מכפי שהיא אמורה להיות. שנות הצמיחה המהירה שלפני 2008 הן זיכרון רחוק, והמונדיאל הקרוב לא ישפר את תדמיתה יותר מכפי שעשו זאת משחקי סוצ'י. לפוטין יש עדיין מעריצים במערב – אבל החולשה הכלכלית הניכרת לעין של רוסיה צפויה להוביל לכך שאפילו הם לא ינסו לפרק את האיחוד האירופי או את הברית המערבית. לממשלה רוסית המתמחה ברציחות ובאיומים גרעיניים אין יותר מדי מה להציע למעריציה מבחוץ, קובע רקמן.