|
מערכת גדולה מדי [צילום: מרסיו סנצ'ז, AP]
|
|
|
|
|
משהו לא בסדר במדיה החברתית, וזה לא גילוי מרעיש – כותב קווין רוּז בניו-יורק טיימס. אנחנו יודעים שבצפייה ביוטיוב, ילדינו מצויים במרחק של כמה הקלקות ממאורת נחשים מלאה בתיאוריות קונספירציה. אנחנו רואים את הציוצים המאוסים בטוויטר. ואנחנו ערים לדליפת פרטינו האישיים בפרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה.
האהדה כלפי פייסבוק, טוויטר וגוגל (בעלת יוטיוב) ירדה בצורה משמעותית בארה"ב בחמשת החודשים האחרונים, אבל רוז טוען שאין סיבה להרים ידיים ולהניח שמדובר בגזירת גורל. לא צריך לנטוש החלום המקורי של המדיה החברתית – יצירת דיונים בריאים, שחרור צורות חדשות של יצירתיות, חיבור בין אנשים בעלי תחומי עניין דומים – בשל כשלונותיהם של מי שמובילים כיום את התחום. ועדיין קורים הרבה דברים חיוביים בזכות המדיה הזאת.
הבעיה הבסיסית של המדיה החברתית היא בהיותה גדולה מדי ולכודה במערכת מבוססת-שוק המחייבת אותה לגדול עוד יותר. פייסבוק אינה יכולה להפסיק לאסוף מידע אישי מאותה סיבה שסטארבאקס אינה יכולה להפסיק למכור קפה: זו ליבת העיסוק שלהן. חלק ניכר מהפתרונות המוצעים כוללים אסדרה, אך רוז טוען שהם אינם נוגעים בבעיות היסוד ועלולים לחנוק חברות הזנק עתידיות. אז מה כן? הנה שלושה רעיונות.
לתת את הכוח לציבור.
ג'רמי היימנס והנרי טימס כותבים בספרם "New Power", כי מתנהל מאבק בין המוסדות הריכוזיים הישנים שנבנו מלמעלה לבין המוסדות הביזוריים החדשים שנבנו מלמטה. פייסבוק היא דוגמה למוסד חדש המשרת אינטרסים ישנים: היא אוספת מידע של מיליארדים והופכת אותו למאגר שממנו לא נהנים אלו שמהם נלקח. הפתרון שלהם: שהמשתמשים ינהלו את הרשתות החברתיות.
קשה להניח שמארק צוקרברג יהפוך אי-פעם את פייסבוק לחברה הנשלטת בידי לקוחותיה. אבל, מאמין פרופ' נתן שניידר מאוניברסיטת קולורדו, הענקת יותר כוח למשתמשים אחראיים יכולה לסייע לפייסבוק לזכות בחזרה באמון שאיבדה בשבועות האחרונים ולאותת לגבי הערכים שלדברי צוקרברג הוא רוצה שפייסבוק תייצג.
ליצור פדרציה חברתית.
גישה רדיקלית נוספת תהיה להביא את הרשתות החברתיות לפעול כמו דוא"ל, כך שיישומים שונים יוכלו לעבוד זה עם זה על גבי פרוטוקול משותף. במקום פייסבוק אחת גדולה, יפעלו נקודות ממסר עצמאיות (אמאבוק, ספורטבוק, גיימבוק) שיתחברו לרשת אחת גדולה במקרים בהם יש בכך היגיון. ובמקום לקבוע מדיניות אחידה, כל קבוצה תקבע את הכללים המתאימים למשתמשיה, וכל אחד יוכל לבחור לאיזו להצטרף בהתאם למדיניות המתאימה לו. אם קבוצה כלשהי תהפוך לרעילה מדי, ניתן יהיה להסיר אותה מבלי לשתק את כל הרשת.
שיהיה ברור: לקבוצות כאלו יכולות להיות בעיות משלהן. יהיה קשה לפקח עליהן, שחקנים רעים עלולים להשתמש בהן, עלולות להיות להן אותן סוגיות פרטיות כמו לפייסבוק. אבל התנסות במודל מבוזר יותר יכולה לתת למשתמשים תחושה שהפלטפורמות משקפות את האינטרסים שלהם ולא את אלו של חברה נטולת פנים.
לקבוע תאריכי תפוגה.
ידידה רווקה של רוז אמרה לו פעם, שהבחינה בהבדל בין אפליקציות היכרויות חדשות לישנות. החדשות מושכות אנשים חכמים שבאמת מחפשים דייטים, בעוד הישנות מלאות בשרצים ובחיות טרף. לדעת רוז, הדבר נכון גם לגבי הרשתות החברתיות. בשנותיהן הראשונות היו פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם וסנאפצ'אט הרבה יותר נקיות מאשר היום. הגודל העצום הנוכחי שלהן מושך אליהן הרבה מאוד טיפוסים שליליים.
בשנה שעברה הציע משקיע ההון-סיכון האנטר ווק לקבוע בחוק חובה של כפתור "התחל מחדש", שבלחיצה עליו יוכלו משתמשי הרשתות למחוק את כל המידע שלהם ואת כל מה שהעלו ולהתחיל מחדש בחשבון נקי לגמרי. רוז מציע ללכת עוד יותר רחוק: להעניק למשתמשים אופציה של "ניקוי עצמי", אשר בצורה קבועה ואוטומטית ימחק את כל הפרופילים בהם אין הם משתמשים ואת המידע ששוב אינם רוצים לאחסן. בצורה כזאת, יהיה עליהם לנקוט בפעולה כדי שהמידע יישאר – ולא כדי שהוא יימחק.