ג'ולייט סמואל, בעלת טור בדיילי טלגרף, סיקרה הפגנות רבות לאורך ווייטהול וליד הפרלמנט בלונדון, אבל זו שארגנו בשבוע שעבר שתי קבוצות יהודיות נגד האנטישמיות הגוברת במפלגת הלייבור – הייתה יוצאת דופן. "יכולת לראות בבירור שמדובר בכאלו שאינם רגילים למחות", היא כותבת. "מצב הרוח היה מלא חיים אך חסר הכוונה. מערכת ההגברה הייתה כה גרועה, עד שלא ניתן היה לשמוע את הדוברים. ולחצי מהנוכחים לא היה מושג מה לעשות עם עצמם". גבירותי ורבותי – כותבת סמואל בציניות – קבלו את היהודים השפלים! התמלאו בפחד! זקני ציון צועדים!
למחרת פרסמה בפייסבוק אחת מתומכיו של יו"ר המפלגה, ג'רמי קורבין, מכתב גלוי אליו שקיבל למעלה מ-2,000 לייקים. "אתמול ראינו את מלוא הסתערותה של קבוצת בעלי אינטרסים רבת עוצמה, אשר גייסה נגדך את מלוא כוחה האדיר. ברור שהקבוצה הזאת יכולה לגייס את כל עוצמתו של ה-BBC, כדי להבטיח שקולה יישמע בצורה רמה וברורה". כמי שהייתה בהפגנה אומרת סמואל, כי דבר אחד ברור: קולה של אותה "קבוצת בעלי אינטרסים" ממש לא היה "רם וברור".
כמה ימים מאוחר יותר, בתגובה לזעם שעורר מכתבה, אותה תומכת של קורבין כתבה שוב. לא התייחסתי ליהודים, טענה, אלא לקבוצות אחרות – אך לא אמרה למי. היא נדהמה לראות שהפוסט שלה קיבל פירושים מוטעים. אבל גלגול מהיר בפוסטים שלה גילתה, שבעבר היא הביעה תמיכה בציור קיר אנטישמית ידוע לשמצה שתיאר "בנקאים יהודים המשחקים מונופול על גבם של העניים", וטענה שהגנתו של קורבין על הצייר הייתה במסגרת "
חופש הביטוי" ושהיו"ר נפל קורבן להתקפות של "התקשורת, העשירים ורבי העוצמה". זוהי דוגמה קלאסית לטיעון החוזר על עצמו, מציינת סמואל: אין בלייבור בעיית אנטישמיות! זה הכל מעשה ידיהם של העשירים ורבי העוצמה השולטים בתקשורת!
סמואל מוכנה לצאת מתוך הנחה, שאותה תומכת של קורבין – פרנסס נאגס – לא התכוונה להגן בצורה סדרתית על האנטישמיות הקלאסית. אבל היא לא הייתה מסוגלת לזהות את האנטישמיות הזאת, משום שכמו רבים אחרים מתומכיו של קורבין – היא נכנסה להלך רוח קונספירטיבי. רבים מאנשי הלייבור סבורים, שהעולם אינו מתנהל כהלכה בשל שילוב של מגמות היסטוריות, אילוצים אמיתיים, חוסר יעילות, חוסר אונות, תוצאות בלתי מכוונות ואינטרסים מיוחדים. לדעתם, העולם נשלט בצורה מוחלטת בידי אינטרסים מיוחדים מושחתים, אשר בצורה קפדנית מתזמרים הכל – מהעולם הפיננסי ועד לתקשורת.
יש נחמה כלשהי במחשבה שמישהו או משהו יכול לשלוט בעולם, אפילו אם זה כוח זדוני – כותבת סמואל. תמנון ענק, מועדון אפלולי של מיליארדרים, פנתיאון של אלים או אל יחיד וכל יכול – המוח האנושי נראה כמתוכנן להאמין בכך. האנטישמיות היא גירסה נוספת של אותו הלך רוח. ובמילותיו של ז'אן פול סרטר: "אם היהודי לא היה קיים, האנטישמי היה ממציא אותו".
לעיתים נדמה כאילו הפוליטיקה הבריטית ניזונה מתיאוריות קונספירציה, שהיום אין קל יותר מאשר להפיץ אותה באינטרנט. האם ידעת שיש מזימה סודית להפריט את שירותי הבריאות? האם אין זה מוזר שהרעלתו של המרגל סרגיי סקריפל אירעה כה קרוב למרכז בו עוסקת בריטניה בנשק כימי? האם ידעת שהאיחוד האירופי משלם לכל הכלכלנים בבריטניה? האם לא שמעת שחבורה של אינטרנציונליסטים זוממת להפוך את הבקרזיט? מה, אתה לא יודע שהיהודים מממנים את כל זה?
ושוב במילותיו של סרטר: "דעה אנטישמית נראית כמו מולקולה שיכולה להתמזג עם כל מולקולה אחרת מבלי שאף אחת מהם תעבור שינוי כלשהו". הסיבה, מסביר סרטר, היא שאנטישמיות בעצם איננה דעה, משום שהיא אינה נובעת מניתוח של העובדה, אלא תשוקה, דרך להביט על העולם. כל מי שרואה את העולם בשחור-לבן, ממרכסיסטים ועד איסלאמיסטים, עשוי לאמץ את התשוקה הזאת.
זו הסיבה מדוע אנשים "תמימים" לגמרי, הרואים את עצמם טהורים מכל מחשבה גזענית, מוצאים את עצמם מפיצים את האנטישמיות. אולי הם לא חושבים שהרוטשילדים שולטים בכל, אבל הם כן חושבים שמישהו או משהו כן שולט, ושיש צורך רק בראש פתוח כדי להבחין בכך.
מובן שהאמת היא שהעולם הוא מקום דינמי שאיש אינו שולט בו. איש אינו "מתזמר" את הקמפיין נגד קורבין. רבים מסיקים מסקנות מכך שלאורך שנים הוא ניצב לצידם של אנשים מפוקפקים ושהוא אינו מוכן להיאבק בהם. גם קורבין אינו שולט ב"מפעל השנאה" כפי שתיאר אותו סאנדיי טיימס. איש אינו שולט בהמון, כשם שאיש אינו שולט בשוקי ההון. העולם מצוי בתוהו ובוהו תמידי, ערבוב של חוסר צדק, התקדמות ומאבק.
