גן מניה שוחט נחנך ביום א' 6 בפברואר 1966 בשעות אחר-הצהריים במעמד חגיגי, בהשתתפות ראש העיר חיפה דאז אבא חושי, בני משפחת שוחט, ותיקי "השומר", חברי "ההגנה" ואישי ציבור. הגן היה ידוע בעבר כגן (חורשת) טברנה. בפיתוח המזרקה והגן הושקעו 30 אלף לירות, אשר חלק מסכום זה נתרם על-ידי דודניתה של מניה שוחט, אוייגן וילבושיץ, ויתרת הסכום על-ידי עירית חיפה.
ביקרתי בימים אלה בגן מניה שוחט. שטחו של הגן הוא כ-10 דונם אולי קצת יותר (הערכה גסה). במרכזו מדשאה מעוגלת משהו המוקפת שביל אספלט (או דומה לאספלט). לצידי שביל זה ובמרחבי הגן פזורים למעלה מ-20 ספסלי ישיבה (ספרתי). לא ראיתי בגן שולחנות, ואני מניח, שהסיבה לכך שלא הותקנו שולחנות בגן היא כדי למנוע מחובבי המנגלים להפוך את הגן ואת המדשאה המוריקה לאתר מנגלים.
המזרקה בגן ממוקמת בצדו המזרחי-צפוני של הגן, קול שישקוק המים הבוקע מהמזרקה נשמע היטב ומשרה אווירה פסטורלית ורוגע. בצידה של המזרקה שלט הנצחה לזכרה של מניה שוחט עליו נכתב: "גן מניה שוחט, 1961-1880 מראשי ארגון השומר ופעילה מרכזית בהגנה, ממייסדי קיבוץ כפר גלעדי".
למרות שהגן שוכן בצמוד לרחוב ראשי סואן למדי (רח' שדרות מוריה), בשהותך או בעוברך בו אתה כמעט ואינך מרגיש את רעש המכוניות החולפות ברחוב הסמוך, אולי בשל תכנון ומבנה הגן. הגן מצד אחד פתוח ו"מזמין" אבל מצד שני נותן תחושה לעוברים ולשוהים בו שהם בפינת טבע מנותקת, מרוחקת מלב ישוב. בגן נערכים מידי פעם אירועי תרבות כמו פסטיבלים וכדומה בחיק הטבע.
חורשת (גן) טברנה
רבים אולי לא יודעים, כי בשטח הגן הייתה בעבר חורשת אורנים עוד מתקופה הטמפלרים שנקראה חורשת (גן) טברנה וכן בית קפה. עדיין ניתן לראות בגן כמה עצי אורן שנותרו מהחורשה. מיכה. ר שנולד וגדל בחיפה, מספר: "אני זוכר איך כל יום בשעה 17:00, כל היקים מהכרמל, לבושים בהדר, היו ישובים לשתיית קפה ועוגה בבית הקפה שהיה במקום. על במת הריקודים, רקדו זוגות לצלילי תזמורת, איזה זיכרונות ילדות יפים".
ותיקי העיר חיפה מספרים כי בזמן המנדט שכן לא רחוק מהחורשה מחנה צבאי בריטי, ואנשי המחנה גם הם נהגו לבלות בחורשה.
מי הייתה מניה שוחט
אי-אפשר בלי לספר כמה מילים על מניה שוחט שהגן נקרא על שמה. סיפור חייה מרתק ורב עלילות, ולא פעם רב הנסתר בהן על הגלוי. מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט נולדה ב-1880 ברוסיה הלבנה למשפחת וילבושביץ האמידה. בינואר 1904 עלתה לארץ ישראל על-פי הזמנת אחיה איש התעשיה נחום וילבושביץ. בהמשך ב-1908 נישאה לישראל שוחט איש העלייה השנייה. בני הזוג הקימו התארגנות שיתופית של פועלים יהודים, בשם "הקולקטיב" בחוות סג'רה (אילניה) ובהמשך הקימו את הארגון החשאי "בר גיורא" (1907), ואת ארגון "השומר" (1909).
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורשו מניה וישראל שוחט על-ידי העות'מאניים לטורקיה יחד עם מנהיגי ופעילים מרכזיים בישוב ולאחר סיום מלחמה זו שבו ארצה. בהמשך הייתה מניה ממייסדי קיבוץ כפר גלעדי ופעלה לקירוב בין יהודים לערבים. בארכיון העיתונות אני מוצא כי בינואר 1948 נעצרה מניה שוחט על-ידי ערבים באזור הערבי של חיפה והועברה לחקירה ב"משמר הלאומי הערבי" ולאחר מכן שוחררה, כעבור כחודש וחצי "נחטפה" ו"נשבתה" על-ידי אנשיה כנופיות ערביים בשעה שנסעה במונית בירושלים והועברה לחקירה בבניין מטה הכנופיות הערביות בירושלים. לאחר חקירה הועברה לשלטונות הבריטיים. רב הנסתר בפרשות אלה. מניה התגוררה עם ילדיה בכפר גלעדי שנים לא מעט, ובסוף שנות ה-40 עברה להתגורר בתל אביב והצטרפה לבן זוגה ישראל שוחט שהתגורר שם ועסק בעריכת דין.
לאחר הקמת המדינה בשנת 1948, הצטרפה מניה שוחט, למפלגת מפ"ם, והקדישה את מרצה לפעילות חברתית ולכתיבה.
מניה שוחט נפטרה ביום שישי 17 בפברואר 1961. ארונה הוצב ביום א' בבית הוועד הפועל של ההסתדרות התל אביב שם עברו על פני הארון. נשיא המדינה יצחק בן צבי ורעייתו רחל בן צבי, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, יו"ר הכנסת, קדיש לוז, ותיקי השומר וההגנה, על-יד הארון הספידה אותה נרגשות רחל ינאית בן צבי שנמנתה עם מייסדי "השומר" יחד עם מניה שוחט.
מבניין "הוועד הפועל" יצא מסע ההלוויה לחוות השומר סג'רה (אילניה) שמניה נמנתה עם ראשוני עובדיה, שם חלקו לה כבוד ותיקי המושבה וילדיה, ומכאן המשיך מסע ההלוויה לבית הקברות בכפר גלעדי שם נטמנה בחלקת השומרים. למניה וישראל שוחט נולדו שני ילדים - אנה וגדעון. גדעון (גדע), היה טייס בחיל-האוויר הבריטי וממקימי חיל-האוויר הישראלי ולאחר שחרורו מצה"ל בדרגת אל"ם, היה איש משרד החוץ קונסול ושגריר. הוא התאבד ב-1966 כמה מאות מטרים ליד ביתו. בתו של גדעון, אלונה הייתה רעייתו של הזמר
אריק איינשטיין.
באוקטובר 1969 הונפק בול דואר עם דיוקנה של מניה שוחט, לציון 60 שנה להקמת ארגון השומר. מלבד גן מניה בחיפה, הונצחה מניה שוחט בשורה ארוכה של רחובות הנקראים על שמה.
