לפני כמה שבועות הבעתי הערכתי לניצולי השואה, שעדיין לא שכחו את הידיים שהושטו להם בימי האופל והגישו להם סעד והצלה, לכן הם יצאו בקריאה-זעקה לא לגרש פליטים. הם הדגישו, שפיזורם וקליטתם של הפליטים בארץ היא חובה מוסרית לנוכח ההיסטוריה של העם היהודי. יש לפזרם ברחבי הארץ כדי לחלץ את האוכלוסייה החלשה בדרום תל אביב מנשיאה היחידה בעול הקליטה של האוכלוסייה החלשה מאפריקה.
כן הבעתי את מלוא הערכתי להתבטאויות המוסריות של טייסים בחברת "אל על", שהצהירו כי לא יטיסו פליטים למדינה השלישית, שיועלו על המטוסים בניגוד לרצונם. ועתה הסתבר שהמדינה השלישית אינה קיימת. מה שנותר זו רק ההסתה הפרועה והשקרית של ראש ה
ממשלה נגד הקרן החדשה.
אני ממשיך להביע את מלוא סלידתי מהפופוליזים וההסתה של ראש הממשלה
בנימין נתניהו. כשהיה בנימין נתניהו באופוזיציה הוא הצטרף לקריאה של חברי כנסת ל
אהוד אולמרט, מי שהיה ראש ממשלה לא לגרש למצריים את הפליטים, כי יש עדויות שעם חזרתם הם מעונים ונרצחים.
כשבנימין נתניהו היה ראש האופוזיציה הוא הצטרף לפנייה של חברי הכנסת למי שהיה ראש ממשלה, אהוד אולמרט לא לגרש את הפליטים בנימוק - "הפליטים שהגיעו הנה מסודן זקוקים להגנה ולמקלט, וקליטתם היא חובה מוסרית עליונה שלנו כאן בישראל לנוכח ההיסטוריה של העם היהודי וערכי הדמוקרטיה וההומניות".
עכשיו שבנימין נתניהו הוא ראש ממשלה. הוא שכח את החתימה שלו כאשר היה יושב-ראש האופוזיציה. עכשיו הוא מסמא אותנו בשקר, שקיימת "מדינה שלישית", שנכנעה לתכתיבי הקרן החדשה. רק הבעיה שהמדינה השלישית לא ידעה מעולם על קיומן של חתימות על הסכמים. רק הבעיה שאוגנדה ורואנדה חזרו והודיעו שאין הסכמים עם ישראל.
אני פונה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שכיום בהיותו ראש ממשלה, שיזכור את אבותיו, שהלכו בנתיבי הרעב מישראל לאפריקה, כשהם נסים מאימת הרעב. למרבה הכאב, היום נאלצים לגנוב גבולות בני אפריקה ובאותם נתיבי הרעב, שהלכו בעבר אבותינו, עשו דרכם מאפריקה לישראל כארבעים אלף פליטי רעב ואימת מלחמה.
בִּנְתִיב רָעָב יוֹרֵד מֵאֶרֶץ כְּנַעַן
לְמִקְלַט לַיְלָה בְּיַבֶּשֶׁת הַשְׁחוֹרָה
הָלַך אָבִי אַבְרָהָם
הָלְכוּ אֲבוֹתַי יַעֲקֹב וּבָנָיו
דָּשׁוּ אֶת הָאֹפֶק בְּדַרְכָּם לִשְׁבֹּר שֶׁבֶר בְּאַפְרִיקָה
הָלְכוּ בְּמֶרְחָב נֶאֱנָח בְּעִקְבוֹת לֶחֶם וּמַיִם.
מצער, שראש ממשלת ישראל שכח, שבאותם נתיבי רעב שהלכו אבותינו הלכו בשנים האחרונות פליטי רעב ואימת מלחמה אנשים חורגים לאדם, חורגים לאלוהים.
חובה עלינו להיות להם למקלט. אני מצרף את קולה של רעייתי לא לגרוש הפליטים מאפריקה. כילדה חוותה רעייתי חוויה קשה ומבעיתה של התכנסות כל יהודי פלובדיב בבולגריה בבית הכנסת בעיר במטרה לגרשם למחנות הריכוז, כשהרכבות כבר המתינו.
התגייסותם הנמרצת בעיקר של ראשי הכנסייה הנוצרית בפלובדיב, אנשי ציבור, עורכי דין ודעת הקהל הבולגרית נסוגו שלטונות בולגריה והחזירו את יהודי פלובדיב לבתיהם והרכבות חזרו ריקם.
מצער, שכיום רבנים וראשי הציבור הדתי בישראל אינם מביאים את עוצמת הערכים הדתיים למאבק נגד גירוש אנשים הזקוקים בימים אלו לעזרתנו.
הבה נחזיר לעצמנו את צלם האדם ולא נגרש את הפליטים. נהיה נאמנים לערכי היהדות ונושיט יד חומלת ואוהבת לשלושים עד ארבעים אלף בנים חורגים לאלוהים, רק שלא יהיו חורגים לערכינו.
