"אני מבטיח לתקן את זה" – אמר (יום ג', 10.4.18) מארק צוקרברג בהופעתו בסנאט בפרשת דליפת המידע של 87 מיליון ממשתמשי פייסבוק. הבעיה עם ההבטחה הזאת – כותבת ג'סיקה גויין ב-USA Today - היא שפייסבוק כבר הבטיחה שוב ושוב להגן על פרטיות המשתמשים, ולא עמדה בהתחייבויותיה.
בכל פעם בה הותקפה פייסבוק על שימוש בלתי ראוי במידע של הגולשים, צוקרברג החליק את העניינים בהבטחה לתת להם יותר שליטה על המידע האישי שלהם. אבל במשך יותר מעשור, דחף צוקרברג את המשתמשים לחשוף יותר על עצמם והפך את המידע לדלק המניע את חברת הענק שלו.
בשנת 2008 אמר צוקרברג: "אני משער שבשנה הבאה אנשים יחלקו כפליים מידע מאשר בשנה שעברה, ובשנה שאחריה – כפליים מאשר בשנה הקודמת". כעבור שנתיים הוא טען, ש"פרטיות שוב איננה נורמה חברתית". פייסבוק רוצה שהציבור ישכח שהיא הצהירה בגלוי במשך שנים, שברצונה שכל אחד מן המשתמשים יחשוף כמה שיותר מידע על עצמו.
בשנת 2006, אחרי שפייסבוק השיקה את הניוז-פיד שלה, היא החלה להעביר מידע על החיים האישיים של הגולשים לחבריהם. מיליון משתמשים התארגנו בקבוצות מחאה והיו שהפגינו מול משרדי החברה בעמק הסיליקון. צוקרברג הגיב: "עשינו עבודה גרועה בכך שלא הענקנו לכם שליטה על המוצרים החדשים".
בשנת 2007 נאלץ צוקרברג להתנצל על העברת מידע בנוגע לפעילויות וקניות של המשתמשים, בלא ידיעתם. באותה שנה הוא הזמין מפתחים חיצוניים לבנות יישומים שיעודדו את המשתמשים לבלות יותר זמן במדיה החברתית, והעניק להם גישה לכמות עצומה של מידע על המשתמשים.
בשנת 2009 השיקה פייסבוק כלים שלדבריה יתנו למשתמשים יותר שליטה על המידע, אך בפועל נטען שהם גרמו לחשיפה של יותר מידע. כעבור שנה נתפסה החברה כאשר שלחה למפרסמים מידע שאפשר להם לזהות משתמשים בלא הסכמתם; היא סגרה את הפירצה וצוקרברג הודה: "לפעמים אנחנו מתקדמים מהר מדי". בשנת 2011 הגיעה פייסבוק להסדר עם הממשל לאחר שהתברר, כי יישומים של צדדים שלישיים יכלו להגיע כמעט לכל המידע של המשתמשים; החברה הבטיחה לקבל את הסכמת המשתמשים לפני שתאסוף מידע ותחלוק אותו עם אחרים.
המשבר הנוכחי החל עוד בשנת 2014, כאשר 300,000 משתמשים הורידו יישומון פסיכולוגי בשם This Is Your Digital Life. החוקר שמאחורי היישומון הזה אסף מידע לא רק על אותם משתמשים, אלא גם על חבריהם בפייסבוק. המידע הועבר לחברת קיימברידג' אנליטיקה, שהשתמשה בו בשירות תומכי הברקזיט בבריטניה ו
דונלד טראמפ בארה"ב, כדי לדעת למי בדיוק כדאי להם לכוון את מאמצי התעמולה שלהם.
כבר ב-2015 גילה העיתון הבריטי גארדיאן, כי נתוניהם של עשרות מיליוני משתמשי פייסבוק "נקצרו" ונעשה בהם שימוש ללא ידיעתם. בחודש שעבר חשפו העיתונים אובזרבר וניו-יורק טיימס את השימוש הפוליטי שנעשה בנתונים, אך פייסבוק ניסתה להטיל את האחריות על קיימברידג' אנליטיקה. רק כאשר הסערה הלכה וגברה, הודו פייסבוק וצוקרברג באחריותם למחדל.
כעת היא מבטיחה להשקיע עשרות מיליוני דולרים בבדיקת אלפי יישומים שאספו כמויות גדולות של מידע, אך כבר הודתה שלא תוכל לדעת מה נעשה במידע זה. פייסבוק גם התחייבה שוב להקל על המשתמשים להתאים את מידת הפרטיות שלהם. אבל רק אחרי שנים בהם הוזהרה שוב ושוב מהסכנות הטמונות במתן האפשרות להכניס לפרופילים מספרי טלפון או כתובות דוא"ל לכלי החיפוש שלה, היא סוף-סוף ביטלה אפשרות זו. האם הפעם היא תקיים את הבטחותיה?
