מנכ"ל אלטשלר שחם, גלעד אלטשולר, תוקף את מדיניות שר האוצר
משה כחלון ואומר: "מה שכחלון עושה הוא הסתכלות קצרת טווח, והוא לא מטיב עם העם. מה זה הבולשיט הזה של ההגרלות האלה? צריך פה עבודה ארוכת טווח - פיתוח כבישים ותשתיות. לא פותרים את הבעיות האמיתיות עם הגרלות - כנראה שהעיקר הפך להראות משהו סינטטי; אין התחלות בנייה וזה אסון - הציבור צריך את הדירות האלה".
הוא דיבר (יום ד', 11.4.18) במהלך חבר-דיון בכינוס השקעות בכפר המכבייה בנושא חלופות ההשקעה ומצב השווקים נכון להיום, והתייחס לשאלה בעניין המתיחות שנוצרת לאחרונה בין השר כחלון לבין הנגידה
קרנית פלוג.
"לצערי", המשיך אלטשולר, "כחלון מסתכל על הבחירות הקרובות בלבד במקום לטפל בתשתיות פה. לא ייתכן שעובדים שצריכים לבזבז שעה וחצי לכל כיוון ביום בדרכים בשביל להגיע לעבודה – ההסתכלות של כחלון היא קצרת טווח וזה אסון. עם ישראל צריך לחשוב על זה. נכון, הפירות של השקעה בתשתיות לא היו במלואם בקדנציה שלו, אבל זה מה שטוב לבנק ישראל. ההגרלות האלו עולות לנו הון תועפות וזה היה צריך ללכת לתשתיות. אם הייתה פה כבר רכבת קלה היא הייתה מורידה פה את מחירי הדירות ולא דרך ההגרלות האלה".
סמנכ"ל הכספים של אל על לשעבר, ניסים מלכי, שהנחה את חבר-הדיון, שאל האם אנחנו קרובים לאירוע של ברבור שחור אחרי שבע שנים חזקות בשוק והחיוך עומד להימחק.
יוסי לוי בעלי ומנכ"ל מור השקעות: "זה לא נכון לומר שאנחנו אחרי שבע שנים מטורפות, אבל אין ספק שהגענו לרמות גבוהות בעיקר באג"חים. ברגע שיש תיקון באג"חים והתשואות עולות יש אלטרנטיבה למניות, אבל זה דבר טבעי. כרגע בחודשים הקרובים אנחנו צופים המשך תנודתיות".
סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיננסים: "לא היו שבע שנים של עליות רצופות, כי ב-2011 חשבנו שאירופה מתפרקת, ראינו נפילות של הנפט, יש לנו זיכרון קצר של שנת 2017. עכשיו השוק חוזר למצב נורמלי ותנודתי יותר. אנחנו חיים עדיין בעולם שצומח כמעט מקיר לקיר, כולו. בחלק מהמקומות הריביות עדיין אפסיות, שמייצרות מחירים גבוהים לנכסים הפיננסיים, כשיש הפרעות לתוך השוק כמו ציוצים של נשיא ארה"ב. השווקים במחיר ראוי - אבל לא בועתי".
גלעד אלטשולר: "השוק עולה ויורד. מה שהשפיע בפברואר זו התאמת השוק למחירי ריבית חדשים והשוק מתאים את עצמו. בארה"ב, תשואות האג"ח ל-10 שנים עלו וכבר עומדות על 3%, וזו אלטרנטיבה מסוימת לשוק המניות. ברגע שהתשואות עלו השוק מתאים עצמו מעבר לצורך להירגע מנובמבר–ינואר. ברבור שחור? הוא מגיע פתאום. לא יודעים להתכונן אליו, הם מגיעים בלי שיש לנו יכולת להתכונן".
האם הצמיחה בישראל צפויה להימשך? אלטשולר: "המוח היהודי וההזנקים מייצרים עבודה והון עצום, זה נותן כוח. צצים המון משרדים בתל אביב, ואתה שואל מי ימלא את זה? אבל זה מתמלא. אני חושב שזה יימשך. הדרישה לידע בעולם תגבר. העשירים היו בעבר מי שהיה להם את החומר, העשירים החדשים הם הרוח והמוח.
אמזון, גוגל – כלום חומר, הכל ראש. זה העולם החדש, והעוצמה הישראלית? אולי זה בגנים שלנו, וזה מחזק אותנו ואת הכלכלה שלנו. כנ"ל הצמיחה באוכלוסייה כאן – היא מייצרת צמיחה כלכלית וגם קצת נושא הגז. אני דווקא מסייג את נושא ההיי-טק – היום החברות הגדולות שואבות את הצעירים פה וקשה להזנקים למצוא כוח עבודה מיומן, וזה עשוי לעצור את הצמיחה בתחום".
בבקוב: "חלק ממה שקורה פה מושפע מהנאסדק. כל עוד טוב שם - זה משפיע כאן. העסקות הגדולות, כמו מובילאי - אתה מקבל דולרים, הופכים לשקלים וזה מחזק את השקל ובנוסף יש עודף בחשבון השוטף של ישראל. אבל תמיד זוכרים, שאנחנו לא חיים בשוויץ, השכנים לא אוהבים אותנו, לכן הדברים יכולים להשתנות וישראל ממשיכה לקבל פרמיית סיכון. ההנחות שלנו הן שגם 2018 וגם 2019 תהיינה שנים טובות".
אז אנחנו נשענים על אקזיטים חד-פעמיים? או שנמשיך לראות את זה לאורך שנים? בבקוב: "המאקרו-כלכלה הישראלית תלויה במה קורה בעולם. אם יש מסחר ער, ישראל צומחת עם הפעילות הזו. 70% מהכלכלה האמריקנית היא צריכה פרטית, גם בסין זו המגמה. אנחנו תלויים בעולם ובמה שקורה בעולם, ונכון לעכשיו העולם צומח. האקזיטים משפיעים על ההכנסות ממיסים. נראה שהתופעה הזו יכולה להימשך, אבל אי-אפשר להסתמך עליה בנושא הגירעון של תקציב הממשלה".
יוסי לוי: "חברות מסין באות לפה ורוצות להבין מה אנחנו עושים בחברות ההזנק. החוצפה החיובית שלנו הוא חוסר פחד ומהירות תגובה - וזה לא מושפע מהבורסות בעולם. התנודתיות בכלכלה בישראל שונה ממקומות אחרים בעולם. המשרות מושפעות פה מדברים שלא משתנים ויוצרים יציבות. לגבי נושא הנדל"ן – אנחנו אחרי עליות חזקות, וזה דווקא נושא שיכול לדעתי להגיע להתקררות אבל לדעתי זה לא ישפיע דרמטית על הכלכלה שלנו".
ייתכן שימי הממשלה קצובים, בעולם של חוסר יציבות. האם אתם יכולים לומר משהו לציבור בהסתכלות שלכם בתיקים במצב לא יציב? בבקוב: "בעיקרון, אנחנו מנהלים חיסכון ארוך טווח. הראייה שלנו חייבת להיות כלכלית נטו, וצריכה לנסות לסנן רעשים שיש להם מהות כלכלית. יכולה להיות אי-יציבות פוליטית מסוימת, אבל בגדול המשוואה הפוליטית לא תשתנה אם הבחירות יוקדמו. אנחנו מושפעים ממה שקורה בעולם. המשבר שקורה פה לא ישנה כלום בעולם, כל עוד זה המצב, אנחנו נמשיך באותה מדיניות".
איזו פרופורציה צריכה לתפוס ההשקעה בנדל"ן בתיק שלנו? לוי: "אם היו הולכים לשילוב ידיים עם הגורמים המוסדיים, למשל בתחום השכירות, זה היה מועיל יותר. נדל"ן זו אלטרנטיבת השקעה בשוק ההון. כרגע יש נזילה כלפי מעלה של הריביות על המשכנתאות בעולם ובארץ. הנכסים הריאליים היום במחירי שיא, ולכן אני חושב שנראה בחלק מהמקרים ירידה. איש לא שיער שכל כך הרבה משרדים ייבנו פה וכולם יתמלאו. גם היום נדל"ן מניב זה מקום שטוב להיות בו. אנחנו רואים חברות שנכנסות לפה ולוקחים הרבה משרדים. הנדל"ן למגורים דווקא בארץ פחות מעניין – אנחנו לא נביאים כן? אבל בשנים האחרונות הייתה עלייה של 100% להגיע היום לדירה שעלתה פעם מיליון והיום מצריכה משכנתה כפולה - אני לא חושב שכדאי להשקיע היום בדירות כאן. למרות שגלעד אמר שלא בונים ויהיה מחסור, הכל עניין של מחזורים ועיכול מחירים חדשים. בטח שהדירות להשקעה יירדו מבחינת רווחי ההון בתקופה האחרונה. בראש העין יש ירידות של בסביבות 10% במחירים! וגם זו תוצאה של היעדר תשתיות. לגבי נדל"ן מניב? הייתי מציע את חברות הריט, עדיף להיות בחברות האלה, זה גם נזיל וגם משיג תשואה, זה מקום נכון להשקיע בו".
אחרי התוצאות הטובות ב-2017, האם אתם שוקלים שינויים לאור כל מה שאתם רואים? אלטשולר: "לא שינוים משמעותיים. אסטרטגיה לא משנים כל שני וחמישי. ההחלטות הטובות? מספיק להחליט פעם ב-5 שנים. ההישגים שלנו באו בעקבות כמה ההחלטות טובות בצמתים מסוימים. למשל, זה שזיהנו נכון את הריבית בכיוון מטה בישראל ו-10 שנים לא עשינו שום שינוי בגלל זה. או היציאה בזמן שלנו משוק האג"ח הקונצרני. צריך לקבל החלטות אמיצות בנקודות מסוימות מאוד, וזה לא קורה כל שני וחמישי".
סיכונים עיקריים שאתם רואים? לוי: "התשואות הנמוכות ברמה היסטורית ואנחנו לא חושב שנחזור לזה. אין מה לעשות, האג"חים האלה של החברות יירדו בסופו של דבר ככל שהריבית תעלה. צריך להזהיר וללכת על דירוגים גבוהים בעיקר. בחירות או מלחמת סחר? מלחמות – השוק חוזר לעצמו מאוד מהר וכנ"ל לגבי בחירות. אני לא רואה ממשלה אחרת עולה, ושתהיה גרועה מהממשלה הזו כלכלית. עליית הריבית בארה"ב תשפיע על כל העולם וזה הסיכון הכי משמעותי נכון לעכשיו מבחינתי".
מה לגבי כיוון המט"ח? אלטשולר: "אי-אפשר לחזות את הכיוונים. פערי ריביות? הם לא קובעים את הכיוון, המיתוסים של זה מתנפצים. קחו את האירו – הריבית שלילית, ותראו מה קרה? האירו התחזק נגד הדולר בכ-17% - מה שקובע זה תנועות הון עולמיות. סין משחקת תפקיד מרכזי בכלכלה העולמית היום – הכל מתחיל ונגמר שם. אם בסין יקרה משהו, משם תבוא הבעיה – זה לטובה כשסין צומחת ולרעה אם יקרה שם משהו שלילי. הסינים חושבים 50 שנה קדימה ולא כמו כחלון על הבחירות הבאות".
מנכ"ל השיא בוטיק, מארגני הכינוס, והכלכלן הראשי של מנורה מבטחים לשעבר, חיים נתן, התייחס לבעייתיות של התייחסות המאסדר באשר לשקיפות הגופים המנהלים את כספי הציבור: "אנשים ביעוץ השקעות לפעמים אפילו לא יודעים מה התשואה על הכסף שלהם. זה מופרך שהמאסדר מחייב את חברות ניהול התיקים וחברות הביטוח בדיווחים אחידים, ואותו המאסדר לא מחייב את הבנקים בחשבונות מיועצים לשלוח דוחות מסודרים על הביצועים ועלויות של הכסף שלהם".
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
