|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רבותי- לעיוורון כזה, ל"שיקול דעת" מעוות כזה, לאובדן דרך ואובדן שכל כאלו, אין אני יכול להתרגל ולעולם לא אוכל להסכין עמו ● זוהי החלטה המעידה על ניתוק מהמציאות, זו החלטה המעידה על אטימות לב, זוהי החלטה המעידה על אובדן שיקול דעת מינימלי ונטישת חוש הצדק ואפילו השכל הישר
|
|
דקירת סכין אחת [צילום: גרשון אלינסון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
לימדונו שיש לחוש כבוד כלפי בית המשפט ולבטא כבוד זה במילים ובמעשים. והרי הזדמן לנו מקרה בו אי-אפשי לנהוג כך. עסקינן כמובן באחת ההחלטות השערורייתיות שיצאו תחת ידם של שופטים בישראל. בכל מקרה, לא זכורה לי החלטה כה מבישה ומקוממת, כה שגויה על פניה וכה מעליבה. כזו המתנגשת חזיתית עם השכל הישר. מתנגשת ומתנפצת.
והרי לפניכם המקרה: לפני כשנתיים וחצי, בצומת גוש-עציון, הסתער רוצח ערבי על אישה יהודייה ותוך שהוא צועק את "קריאת הרצח" של אחיו הרוצחים הערבים "אללה הוא אכבר" נעץ סכין בגופה. להב הסכין נשבר והרוצח ברח. בהמשך נתפס.
האישה נפצעה קשה ולאחר טיפול ראשוני במקום פונתה לבית החולים. האבחנה - פציעה קשה בעמוד השדרה, בגינה היא מצויה בטיפולים עד היום. ישבו על המדוכה המשפטית שופטי בית המשפט הצבאי סא"ל צבי היילברון, סא"ל אתי אדר ורס"ן חיים בלילטי.
לפני ימים אחדים החליטו מוכי העיוורון הללו המעזים לכנות עצמם שופטים כי יש לזכות את הרוצח בפוטנציה מאשמת ניסיון לרצח. תחת זאת הרשיעו אותו בעבירת גרימת חבלה חמורה. אה כן, גם בהחזקת סכין...
קריאת פסק הדין מעלה כי ה"שופטים" ניהלו התפלפלויות משפטיות מדהימות כדי ללמד על המחבל זכות בכל דרך אפשרית, ותוך סתירת כל היגיון. בין היתר מדגישים השופטים כי המחבל דקר דקירה "יחידה", ומציינים כי "נדירים היו המקרים בהם הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת רצח או ניסיון לרצח בגין דקירת סכין אחת.
פעם אחת
ועוד מפסק הדין: "טוענת התביעה, כי עקב שבירת הקת לא היה ביכולתו של הנאשם לשוב ולדקור את המתלוננת פעמים נוספות, אלא שאין בעובדה זו כדי ללמד שהיה ברצונו לעשות כן", טוענים "השופטים".
"אדרבה, בהעדר כל ראיה לכך שהנאשם ביקש לדקור את המתלוננת שוב ושוב, אין אלא להניח לטובתו כי לא ביקש לעשות כן. לא זו אף זו, באמרתו המשטרתית עת נשאל כמה פעמים תכנן הוא לדקור, השיב בפשטות: "פעם אחת"".
ועוד: "בנוסף לכך יש לציין את התנהלות הנאשם מיד לאחר הדקירה. הנאשם דקר את המתלוננת ומיד ברח. בריחתו זו של הנאשם עשויה ללמד על כך שהנאשם חדל מרצונו לדקור את המתלוננת או למצער להקים ספק ביחס לכך".
ובהתייחסם למיקום הדקירה (בגבה העליון של הנפגעת) קבע בית המשפט: "מבלי למעט מן הכיעור שבמעשה וחומרתו, ככל שהיא נוגעת לכוונה להרוג, מחזקת את הספק בדבר קיומה של כוונה להרוג".
הבנתם את זה? המעשה אומנם "מכוער" אך יש ספק (המתחזק מהעובדה שהפגיעה הייתה בגב העליון) בכוונת הערבי להרוג!
אטימות לב
מה אומר ומה אדבר... כדבר הזה טרם היה לנו. ערבי תושב חברון מתנפל על יהודייה באזור בו היו פיגועים רבים, לרבות מעשי רצח. בעשותו כן הוא צועק את קריאת הרצח "אללה הוא אכבר" ובד בבד או מיד בסמוך תוקע סכין בגב האישה. מאחר שהסכין נשבר והלהב נתקע בגבה, פנה הרוצח בפוטנציה לברוח.
רבותי- לעיוורון כזה, ל"שיקול דעת" מעוות כזה, לאובדן דרך ואובדן שכל כאלו, אין אני יכול להתרגל ולעולם לא אוכל להסכין עמו. זוהי החלטה המעידה על ניתוק מהמציאות, זו החלטה המעידה על אטימות לב, זוהי החלטה המעידה על אובדן שיקול דעת מינימלי ונטישת חוש הצדק ואפילו השכל הישר. האמת היא שאין די מילים לתאר את החרפה הזו!
לא רק שאני בז להחלטה הזו, בהיותה אכן מקוממת ובזויה, אלא שאני בז גם למקבליה, אלה המכונים שופטים. פשיטא שאנשים כאלה צריכים להיות מורחקים (ובמהירות) מכס השיפוט על-מנת שלא ימשיכו להתל ולהתעמר בכולנו. הדעת אינה סובלת "חשיבה" מעוותת שכזו, הלב אינו יכול לסבול רשעות והתעמרות מהסוג הזה, וחוש הצדק מתקומם בזעם נגד החלטה כזו העושה אותו ואת החוק, את המשפט ואותנו - חוכא ואטלולא.
באם מעוניינות הרשויות במניעת קריסה מוחלטת של אמון הציבור במערכת המשפט טוב יעשו אם ימהרו לערער על החרפה הזו שלבושתנו מכונה פסק דין ובמקביל יפעלו להרחיק את מקבליה מכל עמדה בה יוכלו להמשיך ולייצר עוולות.
|
| תאריך:
|
15/04/2018
|
|
|
עודכן:
|
15/04/2018
|
|
בעז שפירא
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ענעד
|
15/04/18 13:33
|
|
|
|
|
|
ע_הראל
|
19/04/18 16:32
|
|
|
|
2
|
|
סתם אחד
|
15/04/18 13:56
|
|
|
|
|
|
זנדברובסקי
|
15/04/18 18:26
|
|
|
|
3
|
|
אין שופטים בישראל
|
15/04/18 18:26
|
|
|
|
4
|
|
שלמה המגיב
|
16/04/18 16:57
|
|
|
|
|
|
נתין מדמנת ישראל
|
17/04/18 15:01
|
|
|
|
|
|
בעז ש
|
17/04/18 15:56
|
|
|
|
|
|
הירונימוס
|
18/04/18 10:13
|
|
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
18/04/18 10:22
|
|
|
|
5
|
|
קורןנאוה טבריה
|
17/04/18 06:05
|
|
|
|
|
|
ע_הראל
|
19/04/18 16:54
|
|
|
|
6
|
|
אקטואלי
|
21/04/18 08:32
|
|
תנועת השמאל, יש גבול, מסרה כי טקס הדלקת המשואות האלטרנטיבי ה-21 יתקיים במקביל לטקס הרשמי בהר הרצל, בכיכר על שם אמיל גרינצויג (מול משרד ראש הממשלה שבגבעת רם).
|
|
|
|
|
באירועי "יום שישי של שריפת דגל ישראל" (יום ו', 13.4.18) על גבול רצועת עזה, נהרג צעיר פלשתיני בן 28. כמו-כן, ישנם מאות פצועים. לטענת הפלשתינים, 12 מהפצועים הם אנשי צוות רפואי ועיתונאים. צה"ל טוען כי העיתונאים נפצעו מפגיעת מטען חבלה שהשליך איש חמאס.
|
|
|
|
|
אירועי הימים האחרונים בעזה הם שלב נוסף במאבק הישראלי-ערבי (פלשתיני) על השליטה הריבונית בארץ-ישראל. פעם היוזם הוא חמאס ופעם היא הרשות הפלשתינית ובסה"כ זו אותה גברת בשינוי מזערי של האדרת. המטרה תמיד זהה, השיטות, לפחות דקלרטיבית, לפעמים שונות.
|
|
|
|
|
כאשר כסילי הארץ טענו שהם מתביישים בישראליותם, על שיורים באויביהם, נזכרתי בדברי יצחק רבין שאמר פעם: הלוואי וכול עזה הייתה טובעת בים. והרי לא יתווכחו עם דברי רבין...
|
|
|
|
|
האירועים המדממים שאיפיינו שנה זו, החלו למעשה שנה קודם לכן, אף זאת בחודש אפריל. במקביל לחג הפסח ולחג הפסחא של היוונים האורתודוקסים (4 באפריל, 1920), ארגן המופתי דאז, כאמל אל-חוסייני, תהלוכת עולי הרגל לחגיגות נבי מוסא. המסגד שבמדבר יהודה, (מצוי כ-20 קילומטר דרומית) לירושלים. שני עסקנים ערבים נוספים, התסיסו ושילהבו את ציבור המתפללים. האחד אמין אל חוסייני, אחיו של המופתי, שהיה אז בתחילת דרכו, ועארף אל-עארף, עורך העיתון "סוריא אל-ג'נוביה". משנסתיימה התפילה המסורתית בתום החג, יצא קהל החוגגים הערבי המוסת, אל בתי היהודים בירושלים העתיקה. קריאות: "אדבח אל-יהוד" (לשחוט את היהודים), ו-"א-דאולה מענא הממשלה איתנו"... ליוו את דרכם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
שפת השפיות חייבת להיות שפת ההידברות ויש להוריד מסדר היום שפה בוטה וגסת רוח התובעת מישראל להגיב בנוסח - "בעל הבית השתגע"
|
|
|
|
|
ראובן דינור
חדר בבית מלון, ממומן בידי המדינה, או דירת מגורים זמנית אינה מענה הולם אלא אקט רנדומלי שמעצב ביתר שאת את הגלות בתוך הארץ
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
