למעלה מ-1,500 איש הופיעו ברשימת "פורבס 400" – עשירי ארה"ב – מאז הושקה ב-1982. איש מהם לא היה אובססיבי לגביה כמו דונלד טראמפ, טוען עורך המגזין, רנדול ליין.

ג'ונתן גרינברג, שעבד בפורבס בראשית שנות ה-80, חשף בשבוע שעבר הקלטות של שיחות בינו לבין טראמפ בימים שקדמו לפרסום הרשימה. התוקפנות, השקרים והספינים של טראמפ היו דרך פעולה שעורכי המגזין למדו להכיר לאורך השנים, כותב ליין, אבל גרינברג הוסיף עליהן את התחזותו של טראמפ לאיש יחסי הציבור שלו-עצמו, "ג'ון ברון". ליין עצמו בילה עם טראמפ מספר שעות במהלך הקמפיין, ודיבר איתו על עושרו ועל יחסיו עם פורבס, ויש לו גם תובנות משלו.

בשנה-שנתיים האחרונות למד העולם להכיר את הקשר הקלוש בין טראמפ לבין האמת, אבל פורבס נאבק מזה עשורים בהתנהלותו. למשל: "אני אראה לכם תזרימי מזומנים שאיש לא ראה", אמר טראמפ לצוות המגזין בשנות ה-80, ואז קיפל את המסמכים שבידיו כך שלא ניתן יהיה לראות את הטור הפיננסי. למשרדי המגזין הגיעו תמציות פיננסיות, לרוב בנייר מכתבים מוזהב הנושא את שמו של טראמפ כדי להגדיל את הרושם. "למדנו לקחת את המספר שקיבלנו ממנו כשוויו נטו, לחלק אותו בשלושה ולהמשיך משם", אומר הרולד סנקר, שערך את הדירוג במשך 15 שנים.

העסקים והמותג של טראמפ תמיד היו נטועים ב"הייפ", כותב ליין: הכי גדול, כי טוב, הכי עשיר. מכאן החשיבות שהוא ייחס לרשימת "פורבס 400", ולא רק טראמפ. ג'רי מור, שהיה היזם הגדול ביותר בלאס וגאס, הציע לליין עצמו – כאשר היה כתב מתחיל במגזין – משכורת שנתית בת שש ספרות "עם המון גולף" אם ידאג לקרב את המספר שלו למעמד המיליארדר.

יש סוגי מיליארדרים: אלו שרוצים להיות במקום גבוה יותר ברשימה ואלו שאינם רוצים להופיע בה כלל; רק בודדים מסכימים עם הדירוג של פורבס. טראמפ הוא דרגה בפני עצמה בין הראשונים: "הוא מתייחס לדירוג כמו אל התנ"ך", נרשם בפתק המצוי בתיקו של טראמפ במגזין, אשר נכתב בשנות ה-90 לאחר שהזמין את צוות המגזין לארוחת צהריים ולחץ להעלות את הדירוג שלו.

ליין עצמו אמר לטראמפ, כי ההבדל בין שווי של 4 מיליארד דולר לשווי של 10 מיליארד דולר, הוא חסר משמעות – כמו השאלה האם כוכב נמצא במרחק של 4 או 10 מיליארד שנות אור. טראמפ השיב: "אני לא נראה טוב. אראה טוב יותר בשווי של 10 מיליארד מאשר בשווי של 4 מיליארד. אתם תיראו רע. אני יכול לומר שפורבס הוא מגזין פושט רגל שאינו יודע על מה הוא מדבר. זה כל מה שאני יכול לומר, כי זה מביך עבורי".

ליין שאל האם טראמפ חושב שפורבס משתמש לגביו במתודולוגיה שונה מאשר לגבי יזמי נדל"ן אחרים, וטראמפ השיב בחיוב: "כן, בהחלטה, כי אני מפורסם והם לא. משום שכאשר [ריצ'רד] לה-פראק רוצה לאכול במועדון ג'ו סטון, הוא מתקשר אלי ושואל אם אני יכול לעשות בשבילו הזמנה".

בשנת 2007 אמר טראמפ בהליך משפטי, כי השווי נטו שלו משתנה מיום ליום; "אפילו מצב הרוח שלי משפיע", טען. בשנת 1990 כתב פורבס, כי ייתכן שהשווי של טראמפ אולי אפילו שלילי והוא נגרע מהרשימה במשך חמש שנים. טראמפ לא אהב את ההחלטה ופרסם מאמר בלוס אנג'לס תחת הכותרת "פורבס מנהל מסע נקמנות מודפס" וטען שהכתבה נגדו נועדה לצורכי רייטינג; בראיון לרשת ABC אף האשים את פורבס ברדיפתו במשך שנים. רק בשנת 2015 הודה טראמפ, כי הוא "מתח" את הנתונים בשנים הקשות שלו ושהיה מקום להוציא אותו מהרשימה. "מעולם לא התלוננתי", אמר. כאשר הזכירו לו את דבריו אז, ענה: "שיהיה".

טראמפ טען שוב ושוב באוזני פורבס, שהוא שווה 10 מיליארד דולר. הוא לא, קובע ליין – אבל הוא גם איננו תפרן. צוות המגזין השקיע אלפי שעות בניתוח הנתונים הפיננסיים של טראמפ והוא דבק בהערכתו: 3.1 מיליארד דולר. ובכן, שוב שליש מהסכום של טראמפ עצמו.