|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הוא לא יכול יותר לשאת את ה"השמצות" והסביר בזעם: "ביבי צודק. ביבי הוא גבר! רק אדם כזה יכול להגיד דברים ולחזור בו
|
בישיבת הפרלמנט עלה, כמובן, הנושא של טקס הדלקת המשואות. לא פלא שרוב המדברים חזרו על דברים שנאמרו בתקשורת על ראש הממשלה, שאינו מקיים את התחייבויותיו. היו דוברים מתלהטים, שאף נקטו במלים מפורשות, יותר קשות. לפתע התפרץ האגף הימני של השולחן. הוא לא יכול יותר לשאת את ה"השמצות" והסביר בזעם: "ביבי צודק. ביבי הוא גבר! רק אדם כזה יכול להגיד דברים ולחזור בו. רק גבר יכול לשקר". הנוכחים לא רצו לשמוע דברי כפירה. אבל הימני המשיך: "מה אתם רוצים? החבר הכי טוב של ביבי הוא טראמפ. נשיא המדינה החזקה ביותר בעולם והוא משקר בלי סוף ואינו מהסס לחזור בו מדבריו. הוא אומר בקלות רבה את ההפך ממה שאמר קודם. "וראש המעצמה השנייה, פוטין, הוא דובר אמת? הוא פתח במלחמה בצ'צ'ניה, צבאו נלחם באוקראינה. ועכשיו הוא רק דובר אמת בקשר לסוריה. "רגע, ומה עם כמעט-ידידינו הטורקים הנשלטים על-ידי ארדואן? שילמנו הרבה פיצוים על המרמרה והיום אנחנו מוקצים שם. ומנהיגם הוא דובר אמת ידוע. "אז דעו לכם, שביבי איננו איזה נחנח, שמקפיד על דבריו. הוא אומר ועושה ואינו מתחרט". ליד השולחן מישהו ציטט מעשרת הדברות: "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר", והוסיף: "לא נאמר בשום מקום שאסור לשקר. היה אפילו ראש ממשלה ( יצחק שמיר) שאמר למען ארץ ישראל מותר לשקר".
לכל אחד פינה שלו
בשירותים, בקומת המרתף של מוזאון תל אביב, נראית פינת החתלה לגברים, במקביל לפינת החתלה לנשים. מצד אחד יש עמדה לאימהות וזה שיגרתי. מצד שני יש עמדת חיתול לזקנים שיש להם חיתול.
או אני או ווטסאפ
איש אחד כתב לקבוצה בווטסאפ: אני מצטער לעזוב אתכם. אשתי אמרה לי או אני או ווטסאפ. אז אני עוזב אתכם לחמש דקות ועוזר לה לארוז. |
| תאריך:
|
24/04/2018
|
|
|
עודכן:
|
24/04/2018
|
|
יאיר דקל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
א.כ
|
26/04/18 11:26
|
|
|
|
2
|
|
יוא"ב
|
26/04/18 12:28
|
|
|
|
|
|
מה שבטוח
|
27/04/18 16:25
|
|
|
|
3
|
|
דקלון
|
26/04/18 17:47
|
|
|
|
|
|
יאיר דקל
|
30/04/18 17:36
|
|
|
|
4
|
|
שלמה-חיפה
|
29/04/18 08:15
|
|
בסוף אותו שבוע נסעו שולה ומאיר להתארח בבני-ברק, עירם של חכמי תורה מאז ומתמיד. בת משפחתו, הביטניקית לשעבר, שהייתה דודנית לאמו, התגוררה שם עם משפחתה. ברחוב בלטו בתי כנסת קטנים שהזכירו נשכחות. ניכר בולמוס של בנייה בכל אתר. כבר חלפו שנים רבות מאז הגיעה הדודנית ועדין נראית העיר בעיניה כמקלעת נמלים עמלנית. תורה, תורה ועוד תורה. כאילו הרודפים עדין מאחור מנסים להאיץ את מרוצם, לנאץ ולחסל ואנחנו משתדלים לעמוד בפרץ ולמלא את השורות, לחזק את הנטיעות, לחרוש ולזרוע, להגדיל תורה, להאדיר. להרכין ראש ביראה. כששמעה על מאמציו של מאיר להתמודד עם העולם הזה הציעה לו בחיוך פיסה מהעולם הבא. שבת. שוב ניאותה גם שולה בשמחה. מאיר הסדיר עם סדרני העבודה שייטול עליו עומס כפול בסוף שבוע הבא. כבר לא חיפש להצטיין ולהבליט את עצמו כאינדיבידואליסט נשגב אלא לעמוד במכסתו. הביטוי לחם-חסד שהיו משתמשים בו בתל אביב לגבי יהודים חרדים המתגוררים בירושלים, בין החומות, קרע את ליבו והכעיס אותו. הם הגיעו לתל אביב לתחנה המרכזית ומשם לבני ברק. בבני ברק הייתה עירו של החזון איש. אנשים נעשו בבת-אחת עטופים באותם בגדים שחורים שעשו אותם מנוכרים בארצם.
|
|
|
|
|
כאשר את אם ל-2 חיילים, יום הזיכרון מקבל משמעות הרבה יותר עוצמתית. משמעות הרבה יותר חזקה. להיות אם ל-2 חיילים זה שהטלפון מחובר אליי 24/7, וכל צלצול אני אומרת לעצמי בהתניה קלאסית, זה בטוח הם מהצבא. מאז התגייסו 2 בניי, ביולי 2017, חשבתי לעצמי שלא אהיה כאותן אימהות על סף היסטריה תמידית, שמנסות לחבר כל צלצול טלפון לבנם שבצבא. מסתבר שטעיתי. אני כנראה נכנסת בהחלקה ישירה לחבורת ההורים המודאגים שמחכים בכל רגע ורגע לפיסת תקשורת עם הבנים המרוחקים. מרוחקים עד כדי חוסר שליטה גמור על מה שקורה להם, עובר עליהם או מפלסים דרך באמצעותו.
|
|
|
|
|
'שולם' הייתה משפחה צעירה, ללא ילדים, בקיבוץ שלנו - שולה ומאיר, כמעט שלם. תמיד יחד, לא נפרדים, מגע עין בעין, חיוך משותף מרחף-מלטף מלא המיה. בדירת חדרם החלו לעיין, תחת מעטה או רשת הסוואה, בספר תורה. מדובר בחומש. יחדיו קראו את דברי פרשנותם של רש"י, הרמב"ן, 'אור החיים', איבן-עזרא, ספורנו וחכמים אחרים. הדברים הגעישו אותם בסודי סודות. הספר היה שייך למאיר מאז ומתמיד, הוא סיפר לשולה בחיוך, זו מתנה שנשלחה אליו מאמריקה לחגיגת בר-מצווה שלו. שלחה אותו דודה מוזרה, שלה בת מופרעת, אולי מסוממת, בניו-יורק. יום אחד, כמו באגדות, הגיעה הבת מאמריקה להשתכן בארץ הקודש. עדין מנוגבת מכל תרחיש מציאותי, עם בעל חרישי ומתגנב, בחרה להתגורר דווקא בין החניוקים בבני-ברק. המון שנים חלפו, מאיר לא פגש אותה מאז שעלתה. לא מזמן כשביקר אצל אמו 'נתקל' בחומש ששלחה אמה, החליט לקחת אותו לקיבוץ. איזה שימוש יש לזה בקיבוץ שלך? עקצה אמו.
|
|
|
|
|
שניים שהלכו לעולמם ואחד שאת פרס ישראל לקחת נשאר... אין ספק, שמי שהיה תמיד האיש החזק בכל ממשלה היה מוזמן בימינו, אם היה עדיין בממשלה, להצטרף אל נתניהו בביקורו אצל טראמפ
|
|
|
|
|
בשבועיים הראשונים של חודש ינואר היה ויכוח אם תהיה מלחמה. את מסכות האב"כ לקחנו. ושמרנו ליד הדלת. חדר אטום עוד לא עשינו. המלחמה הרי תהיה בעירק לא בישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים  זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
