|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

מאבק על ההגמוניה והריבונות

המפתח להגברת ההתלהמות התקשורתית בחודשים האחרונים, הוא מאבק המאסף של השמאל ושלוחותיו במרכז לשימור ההגמוניה במגזר היהודי, בשילוב עם ניסיון סרק לעצור את החלת הריבונות הישראלית על איו"ש ניתן להפסיק זאת על-ידי מהלכי תחיקה ומימוש, בהליך דמוקרטי למשעי של האג'נדה הלאומית ללא דיחוי נוסף
24/04/2018  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   תגובות
"שטיפות מוח" [צילום: סרגיי אטאי/פלאש 90]

במאמרו "ראש ממשלת ביביסטן ונשיאת בג"ציסטן"1, כותב אהוד פרלסמן: "שנאת האחים חסרת התקדים מאז קום המדינה היא תוצר של הרשתות החברתיות, שבהן מתלהמים משני הצדדים ומלהיבים זה את זה. שנאת אחים זו איננה מאפשרת דיון רציני ושקול בדמות הראויה לדמוקרטיה הישראלית". זהו הסבר אפשרי למערכת היחסים הקיימת בין שני הגושים הפוליטיים הגדולים בישראל: ימין-מרכז ושמאל-מרכז. אינני סבור שזהו ההסבר המהותי למציאות בה אנו חיים. אותן מחלוקות בסיסיות התקיימו בתוכנו זמן רב לפני שהרשתות החברתיות השתלטו על חלק מרכזי של השיח הציבורי. הואיל וחלק נרחב מהשיח הזה מתנהל כיום ברשתות החברתיות, אופיין של אלה מאפשר לנהל אותו ברמה אינטלקטואלית נמוכה מדי וברמה אמוציונלית גבוהה מדי; אולם אלו המאפיינים הטכניים ולא המהותיים של השיח.

רשתות חברתיות אינן מיועדות לנהל "מסעות שכנוע". הן בנויות לנהל "שטיפות מוח" או להפעיל תהליכי שינוי עמדות תת-מודעים. לתהליכים כאלה מתאים שיח שטחי ומתלהם הרבה יותר משיח מעמיק ורציונלי. בחברה רדופת-שינויים, הישגיות, תכליתיות וקוצר רוח, השכנוע נדחק הצידה מפני הצורך לתוצאות מידיות - "להכריע בדיון" או "לכפות עמדות". אלא, שהכול יודעים שעמדות שיסודן בגסות רוח, התלהמות וקנטרנות עד כדי עלבונות אישיים, לעיתים מזומנות מחוללות את ההפך הגמור ממה שנועדו להשיג.

יחסים אמוציונליים מתוחים היו ביישוב היהודי בארץ עוד בימי טרום-מדינה ובוודאי גם בימים שאחרי הכרזת העצמאות. כאשר האימרה הבן-גוריונית הידועה: "בלי חרות ובלי מק"י" ביטאה בדרך בן-גוריונית טיפוסית, את הרצון לדחוק לשוליים את החוגים שהשיגו על "ההגמוניה הפועלית" של אותם ימים. מציאות זו השתנתה במהירות אחרי מהפך 1977. המהפך התחולל בעיקר על יסוד התוצאות המרהיבות של "מלחמת ששת הימים" (1967) והשלכותיהן, מצד אחד, והתוצאות הקשות מאוד של מלחמת יום הכיפורים (1973) מן הצד האחר. הימים הם ימים שלאחר עידן בן-גוריון. ימים שבהם מפלגת העבודה מעמיקה את ההיסוס בשאלת הריבונות וההתיישבות באיו"ש והימין מקבל לגיטימציה לאומית; ובגין הופך לראש ממשלה2.

לצרכי המאבק הפוליטי על ההגמוניה במדינה - שימור או חידוש, תלוי היכן מתחילה ה"ספירה" - הגוש הסוציאל-דמוקרטי שנותר נאמן למגמה הציונית (המחנה הציוני, ללא מר"צ), הבין שבהתמודדות על האופי הכלכלי-חברתי של ישראל, אין לו שותפים מחוץ למחנה הציוני. נותרה בידיו מנטרה בודדת: "המאבק לשלום", כביכול. במאבק זה, ה"קלף היחיד" שלו הוא רעיון חלוקת הארץ - נגזרת אנכרוניסטית של תוכנית החלוקה מ-1947. היאחזותו באלה דומה לאחיזתו של הטובע בקש.

ביישום הגישה הוא מתנתק אינסטינקטיבית וטקטית מכל עדות עובדתית ומעשית, המצביעה על כך שהפתרון האוטופי של חלוקה איננו אפשרי עוד3. בצר לו, מחבר הגוש הסוציאל-דמוקרטי לפתרון הפוליטי, כל אידאה אפשרית אחרת ובכלל זה: הדמוקרטיה הישראלית, הסכנה הדמוגרפית, הלחץ הבינלאומי שאינו קיים, העקשנות הערבית שיש לפצחה על-ידי ויתורים מפליגים ועוד. בצר להם עוד יותר, הם מבקשים לשחזר את רעיון העוועים של הנסיגות החד-צדדיות מימי ראשית אוסלו ותוכנית ההינתקות מעזה (2005). כיום נקלע גוש זה למעגל קסמים שאינו יודע כיצד להיחלץ ממנו. בגבור המצוקה, הוא מגייס עזרה של גורמי חוץ - מדינות מאירופה שמדיניותן אינה שוחרת טובת ישראל דווקא; ארגונים יהודיים ואחרים שאמורים לספק משאבים למאבק ולהפעיל לחצים מסוגים שונים שייצרו רושם של דעת קהל עולמית ביקורתית; ועוד כהנה וכהנה "הברקות" חסרות תכלית.

מהלכים אלה ללא ספק מכעיסים את יריביהם הפוליטיים, משום שיסודם בצביעות ובשבירת הסולידריות, לצד חתרנות בפועל: רוממות הדמוקרטיה להלכה וניסיונות בוטים להתעלם ממנה ולעקפה באמצעות בג"ץ ושלטון הרחוב, למעשה. ככל שמחריף מצבם היחסי בציבור, גדלים מעשי ההתגרות והשתלחויותיהם ביריביהם הפוליטיים, בסיוע גורמים עוינים ואמצעים אנטי-דמוקרטיים. השיא הוא מסעות "הצלב" האישיים נגד בנימין נתניהו, משפחתו וגורמים שונים בצמרת הליכוד ומחנה הימין.

לפיכך, אני סבור שהאגרסיביות המשתקפת כיום במאבק הפוליטי בישראל בעיקר ברשתות החברתיות ובשלטון הרחוב, הוא על ההגמוניה במדינה. שלוש הסיסמאות הבאות מדגימות זאת היטב:

א. מי הקים את המדינה.

ב. מי רצח את רבין.

ג. מה זאת דמוקרטיה "אמיתית".

שלושת הנושאים מכוונים לעצב את סיפור ההיסטוריה, האתוס הלאומי והפרשנות החוקתית ברוח מנסחיהם ומצטטיהם "האדוקים". הרעש התקשורתי מכוון לניסיון נואל של מחוללי הוויכוח, ליצירת "העדפה" מלאכותית מדומיינת או רגעית שתאפשר "לאכוף" דעה אחת על רעותה במחטף פוליטי - אותו רעיון בסיסי שנוצל בהצלחה בתרגיל האישור של הסכמי אוסלו בכנסת. המאבק מחריף ככל שאנו מתקרבים להכרעות בלתי-הפיכות בשאלת השליטה ואופי השליטה בא"י המערבית. שלושת הנושאים הבאים ממחישים זאת שוב היטב:

א. תקומה יהודית, נכבה ערבית או "גם וגם" (תקו-נכבה לשני הצדדים).

ב. שתי מדינות לשני...

ג. מדינה יהודית, או מדינה דמוקרטית; ומהי מדינה יהודית ודמוקרטית.

הוויכוח בין שבט "ברק" בבית המשפט העליון לבין הקואליציה גביזון- פרידמן ושות', על פניו הוא ויכוח משפטי אך במהותו הוא מייצג את הפן החוקתי של הבדלי הגישה בין השמאל לימין.

הזרם הסוציאל-דמוקרטי מבקש להמשיך בדרכים, בנימוקים ובאמצעים מגוונים ולעיתים קרובות מוגזמים ומזיקים, את הדרך הסוציאל-דמוקרטית הישנה, מפני שכך גדל, לכך חונך והורגל וכך הוא משמר את עליונותו "ההיסטורית" ולכאורה גם המוסרית. המגמה המתאפיינת בדרכו של גוש הימין, מבקשת לשנות כוונים, דרכים ושיטות יישום בדגש יהודי-ציוני. את הימין מחברות שתי מנטרות אידיאולוגיות:

א. ארץ-ישראל שייכת לעם-ישראל ומדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומכאן יש לגזור את כל החוקים וכללי ההתנהגות הרלוונטיים.

ב. במדינה יהודית אין רבותא למי שעמד בראש המדינה בעת הכרזת העצמאות, מול מי שעומד בראשה כיום; האמת ההיסטורית, כבודה במקומה מונח. כיום, המפתח לקביעת דרכה של מדינת לאום יהודית הוא בשוויון בסיסי בין אזרחי המדינה היהודיים החיים בה. בכל מקום שעקרון זה אינו נשמר כהלכתו, יש לתקן זאת לאלתר.

הגמוניה פרטנית, תהיה סיבתה אשר תהיה, איננה מה שנחוץ לעם ישראל. ליבת הקיום הלאומי היא הציונות, שהוגשמה בחלקה על-ידי הקמת המדינה. עליה להימשך ולהיות מוגשמת באמצעות ריכוז העם בארץ וחידוש משותף של המשמעות המודרנית של עם יהודי, ריבוני, במדינת הלאום שלו.

שנאת האחים, כביכול, המשתקפת מהרשתות החברתיות, נובעת לדעתי מטעות אופטית-פוליטית, המניחה שהמאבק על א"י טרם הוכרע והחלפת השלטון בשעה ה-12, עשויה עדיין לשנות את כיוונו4. מרגע שיובן הדבר, או תמומש החלטה לאומית עקרונית לגבי הריבונות היהודית בא"י המערבית, תעלם האשליה ויתחיל תהליך מהיר של השלמה ושיקום מערכת היחסים הפנימית. אפשר שבשוליים החברתיים ילווה הדבר בצעדים קיצוניים של קבוצות שוליים, אבל זהו מחיר שראוי לשלמו ואפילו ראוי לקדמו.

הערות

1 "ראש ממשלת ביביסטן ונשיאת בג"ציסטן", אהוד פרלסמן, 17.4.18, News1.

2. תוך זמן קצר נטרפים קלפים חזקים נוספים של הגוש הסוציאליסטי בפוליטיקה הישראלית, כאשר בגין כורת הסדר שלום עם מצרים (במחיר החזרת סיני) ומתווה אוטונומיה כהסדר הפוטנציאלי באיו"ש. הדמוגרפיה מתחילה ל"דבר" וציבור תומכי הימין: לאומיים, דתיים, יוצאי עדות המזרח, ומאוכזבי מפלגת העבודה שאחרי עידן בן-גוריון - שלו חשבון גדול עם הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית, נערך במודע או שלא במודע למאבק על ההגמוניה בישראל. מנהיגי הדור השני והשלישי בעבודה ושלוחותיהם בזרועות הממשל והארגוני המפתח הציבוריים- תרבותיים מתחילים להבין זאת ולהיאבק על שימור טביעות האצבע היסודיות שלהם בהווייה הישראלית. זהו "מאבק בלימה, עם הגב למעלה ההר". תהליך זה נמשך עד עצם היום הזה ובמהלכו אנו עוברים שני מיני-מהפכים קצרים, שמהווים עיכוב זמני במהלך ההיסטוריה אבל אינם משנים אותו מיסודו: עליית רבין לשלטון ב-1992, וחזרת אהוד ברק לראשות הממשלה ב-1999. רבין ופרס, יריבו הגדול ושותפו המניפולטיבי מבינים את יסודות התהליך ההיסטורי, ומחפשים דרך להפוך את המגמה, או לפחות לעכב אותה עיכוב משמעותי. על-רקע זה נחתם הסכם אוסלו (1993) ובעקבותיו נרצח רבין (1995). עוד אדווה פוליטית מתרחשת כאשר ברק מנצח בבחירות 1999, ומבצע מהלך הרפתקני משולש: היציאה מלבנון (מאי, 2000), המפגש עם ערפאת בחסות קלינטון בקמפ דויד (יולי, 2000) ושבירת הכלים עם הפלשתינים המוליכה לפרוץ האינתיפאדה השנייה (ספטמבר, 2000). האתנחתה היחידה מאז בשלטון הימין, מתחוללת עם הקמת קדימה ע"י שרון והמשך דרכו ע"י אולמרט. השמאל הסוציאליסטי המוצהר מורחק מעדת השליטה בפוליטיקה הישראלית כבר כ-18 שנים. לפי המצב הקיים כיום, השמאל הסוציאליסטי של ימי ראשית העצמאות, חרף מלחמתו הנואשת, איננו עומד לחזור לשלטון בטווח הזמן הנראה לעין. ריחוקו מהשלטון, מאלץ אותו לנהל מאבק בגוש הימין הפוליטי שמתייצב בעוצמתו על 65 עד 67 ח"כים. את המאבק לשימור עמדותיו והשפעותיו הוא מבסס על נכסים ועמדות כוח שצבר בעבר: המערכת הכלכלית, האקדמיה, התקשורת ומוסדות התרבות שמטבעם נוטים לאוונגרד ולאסקפיזם באמצעות פונדמנטליזם ואופוזיציה לממסד. האופוזיציה המכנה עצמה מרכז, היא גוש פוליטי משתנה בהרכבו ועוצמתו האלקטורלית, המחפש לעצמו עמדת כוח פוליטית באמצעות שותפות קואליציונית עם כוחות אחרים המתנגדים לגוש השליט. בינתיים תקוות אלה נכזבות.

3. די להזכיר בעניין זה: את סירובם של הערבים להכיר במדינה יהודית ובזכותה להתקיים, את ארגוני הטרור המנהלים מלחמת שמד נגדה, את השינויים הפוליטיים באזור, המחייבים גבולות ברי-הגנה שונים מבעבר, את האיום האירני, אל שבירותה ושחיתותה של הנהגת אש"ף שאינה מציבה אותה בעמדה של צד אמין למו"מ שמסוגל לעמוד בהתחייבויותיו ועוד.

4. אצל קבוצת שוליים הוא מבטא בנקודה זו שאיפה לנקמה על רצח רבין, מעשה שקבוצה זו מייחסת לימין כקולקטיב.

תאריך:  24/04/2018   |   עודכן:  24/04/2018
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מאבק על ההגמוניה והריבונות
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
25/04/18 11:54
 
קונסול
26/04/18 09:48
2
אהוד פרלסמן
27/04/18 03:50
3
תודה לכותב המאמר
28/04/18 21:28
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אז זהו, שיש. ומדובר בתופעה רחבה הרבה יותר ממה שמצטייר מעל דפי היומונים הקנאים 'יתד נאמן' ו'הפלס', הנלחמים בכל תוקף נגד כל מה שריח ציונות נוסף ממנו. התופעה המדהימה מקבלת אישוש מדעי מפתיע: סקר שערך מכון סמית למחקר בקרב מידגם מייצג של כלל הציבור היהודי במדינה ישראל, לרגל שנת ה-70 למדינה, מעלה נתון מרעיש: 45% מקרב המשיבים שהגדירו עצמם בשאלון חרדים, רואים עצמם גם ציוניים. סקר אחר שערך המכון לדמוקרטיה העלה ש-60% מהמגדירים עצמם חרדים הינם גם ציונים. ועם העובדות אי-אפשר להתווכח: כמחצית מהציבור החרדי, שייך בעצם לקבוצה שלא הוגדרה עד כה – ציונות חרדית.
24/04/2018  |  מנחם רהט  |   מאמרים
סוף-סוף חברינו היקר יאיר לפיד המיועד לתפקיד ראש הממשלה הועיל לפצות את פיו. אבל טוב היה עושה לו היה ממשיך לשמור על השתיקה הרועמת ומצפה בסבלנות שהתקשורת תביא לו על מגש הכסף את כס ראשות הממשלה.
24/04/2018  |  יורי מור  |   מאמרים
בימים האחרונים, זעיר פה זעיר שם, מתוודע הציבור הרחב לתופעה המוכרת לרבים, אלא שיש מי שרואה לנכון לטאטא אותה מתחת לשטיח על-מנת שתוסתר מעין כל. כוונתי כמובן להפקרות המאפיינת חלקים נרחבים מאוד במגזר הבדואי, לא רק ב"ממלכת הבדואים" היא הנגב, אלא ברחבי הארץ כולה.
24/04/2018  |  בעז שפירא  |   מאמרים
בימים האחרונים אנו עדים לרוכבי אופניים חשמליים רבים שנפגעו או נהרגו בתאונה עם כלי רכב אחר. אי-הסדרת זכויותיהם של רוכבי האופניים החשמליים, מגדילה את הסיכון שהרוכבים הללו ובני-משפחותיהם, לא יקבלו אפילו שקל אחד כפיצוי על תאונות הדרכים בה היו מעורבים, רק משום שרכבו על-גבי אופניים חשמליים.
24/04/2018  |  נילי טבצ'ניק  |   מאמרים
רוצה לכתוב לך מכתב כי מאז שנפלת אין לנו כתובת, יש לנו רק חלקת אלוקים קטנה, מכוסה בקצת אבק ופרחי עונה שצמחו מהדמעות. שמו של הנסיך הקטן מפלוגה ב' היה שלומי. שמו נכתב על כרית האבן שנפרשה עבורו על המצבה. אבל אני מרגישה שאני מוכרחה לספר לך על שנת 2018, על תקופה אחרת. מלחמות דומות ודור שגדל. על מדינה בת 70. על הנהגה מגוונת ועל הדברים שהשתנו. על שני בניי שהם ודור. גבוהים, שורשיים, לבושי מדים עם כומתה ירוקה ואפורה, הם ממלאים אותי באור.
24/04/2018  |  ציפורה חלפון  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il