סיפורו של המורה והמחנך ישראל ינאי

ישראל ינאי נולד בשנת 1914 בעיירה פראשקאו בפולין, בנם של צבי ושרה ינאיק. בגיל צעיר עבר עם הוריו ואחיו לגרמניה, לאחר שאביו צבי התקבל כשוחט ובודק בקהילה היהודית בברסלאו.

ישראל גדל בבית דתי ציוני, למד בבית הספר בברסלאו. בגיל 21 החל ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון בברסלאו. תוך לימודיו, בשנות העשרים המוקדמות שלו, החל ללמד עברית בבתים פרטיים בברסלאו. בין תלמידיו הייתה לאה לבית יוטקובסקי, שאביה אליעזר יוטקובסקי היה רופא ידוע ובעל שם בגרמניה. לימים תהפוך לאה יוטקובסקי לרעייתו של ישראל ינאי ולאם ילדיו.

לאה יוטקובסקי עלתה לארץ בשנת 1936 יחד עם אימה חיה-גרטה והן מתיישבות בתל אביב. אחותה של לאה, רחל אלדר ואחיה ישראל יוטקובסקי עלו לארץ זמן מה לפניהם. ישראל ינאי עלה ארצה "רק" בשנת 1938. עלייתו התעכבה עד לאותו שנה עקב רצונו לסיים לימודיו בבית המדרש לרבנים ובקונסרבטוריון.

בשנת 1938 ממש ברגע אחרון לפני סגירת שערי גרמניה ולמרות קשיים שהערימו הגרמנים, הצליח ישראל להשיג היתר עליה. לפני עלייתו קיבל הצעת עבודה מבית הכנסת "ישורון" בירושלים לבא ארצה ולשמש בעל קורא בבית כנסת יוקרתי זה. גם ללאה יוטקובסקי, אשתו לעתיד, ולאמה חיה גרטה יוטקובסקי "הייתה יד" בהשגת ההיתר לעליה ארצה ובקבלת המשרה בבית הכנסת ישורון בירושלים.

ישראל גדל כאמור בבית ציוני מובהק, אחיו הצעירים ממנו יעקב ינאי ז"ל, בלה ינאי ז"ל (ארליך) עלו ארצה כבר בשנת 1935-36 בהיותם נערים. אחות נוספת עברה בתום המלחמה למנצ'סטר שבאנגליה שם היא מתגוררת עד היום.

ישראל ינאי ולאה לבית יוטקובסקי נישאים ב-1940. החתונה נערכת בבית הכנסת "איחוד שיבת ציון" ברחוב בן יהודה בתל אביב השוכן עד היום באותו מקום. בלילה שלפני חתונתם הפציצו האיטלקים את תל אביב וישראל ינאי נפצע קל מהפצצה שהושלכה על ביתם. רבים ממוזמני החתונה שנערכה למחרת לא היו בחתונה בגלל השתתפותם בהלוויות שנערכו באותו יום.

בשנים 1940-42 גרו ישראל ולאה ינאי במושבה באר יעקב, שם נולדה בתם הבכורה שולמית. ישראל עבד כמורה בבאר יעקב. בשנת 1942 עקרו לבני-ברק וישראל עבר ללמד ב"בית הספר העממי "מזרחי" ברחוב העבודה בבני ברק, לימים נקרא בית ספר ממלכתי דתי מעלות. גם שם הרחוב שונה מרחוב העבודה לרחוב מימון. ינאי היה מחנך בעיקר בכיתות ז' וח'.

במקביל אחרי הצהרים לימד אנגלית בבית ספר "תלמוד תורה" ששכן ליד בית הכנסת המרכזי בבני ברק, ברחוב רבי עקיבא. בנוסף לאלה לימד נערים לקראת הבר מצוה לימוד הפטרות וכו'. הוריו של ישראל חוו את השואה. אביו צבי ינאיק היה במחנה בוכנוולד ואמו שרה ובתה (אחות של ישראל) היו במחנה שבויים. עם סיום המלחמה נסעו ללונדון ובשנת 1949 עלו ארצה עם בתם הקטנה והתיישבו בחיפה.

בשנת 1948-1949 עם הקמת "קול ישראל" הוצע לישראל ינאי על-ידי בנימין צביאלי (הרשקוביץ) אז מנהל המדור להווי ומסורת יהודית בקול ישראל, לשמש בעל קורא בתורה ובהפטרה בתוכנית הרדיו "קבלת שבת".

במשך שנים רבות, משנת 1949 עד סוף שנות ה-60 שימש ינאי בעל קורא קבוע בתוכנית "קבלת שבת" ששודרה מדי יום שישי אחר-הצהריים, שהייתה "ספינת הדגל "של תוכניות הדת והמסורת בקול ישראל וזכתה לשיעור האזנה גבוה יחסית. ינאי קרא בתוכנית רדיו זו "קריאות בתורה ובהפטרה" ו"קריאות בטעמי המקרא". בפורים הועברה קריאתו של ינאי במגילת אסתר בשידור חי בקול ישראל.

בנו של ישראל ינאי, חזי ינאי, מספר לי כי במקביל להיותו בעל קורא בקול ישראל היה אביו ישראל ינאי במשך שנים, בעל הקורא הקבוע בבית הכנסת הגדול ברמת-גן ועד גיל 50 שימש כבעל קורא.

כשהוקם התיכון הדתי בבני ברק (1951) שפעל בשנותיו הראשונות במתחם בית הספר "מעלות", ברחוב מימון בעיר, לימד ישראל ינאי גם ב"מעלות" וגם בתיכון, בעיקר מקצועות לשון ומשנה.

בשנת 1964 בהיותו בן 50 הוצע לו לנהל את התיכון העירוני דתי בבני ברק. ינאי היה מנהל בית הספר מ-1964 עד 1981 ונחשב למנהל מיתולוגי מוערך ואהוב . בין תלמידיו של ינאי לאורך השנים היו יצחק מאיר, איש חינוך, סופר ולשעבר שגריר ישראל בבלגיה ובשוויץ, העיתונאי מנחם מיכלסון, אשת הפרסום ג. יפית ועוד רבים וטובים . ג. יפית שאז נקראה יפה מימון, מספרת כי מנהל בית הספר ישראל ינאי אמר לה "אני מצפה ממך לגדולות יש לך שם משפחה מחייב".

באפריל 1966 זכה במקום ראשון בחידון התנ"ך הארצי, הנער אליהו מועלם בן ה-16 בן זקונים למשפחה בת 10 נפשות, תלמיד מצטיין בכתה השביעית בתיכון הדתי בבני ברק. לאחר זכייתו סיפר הנער לעיתונות כי את הדחיפה לשקוד על לימוד התנ"ך קיבל ממנהל בית הספר ישראל ינאי. גם לאחר פרישתו מניהול בית הספר המשיך ללמד בו עד יום-יומיים לפני מותו.

בנו חזי ינאי מספר: "מומחיותו הרבה של אבי ישראל ינאי בקריאת התורה וכמורה לדקדוק עברי, הביא אותו לכך שבשנותיו האחרונות עד שעותיו האחרונות ממש ניקד את פירושו של רשי בהוצאת הספרים "דעת מקרא" בהוצאת מוסד הרב קוק ונפטר באמצע העשייה".

במוצאי שבת ערב ראש השנה בכ"ד באלול תשמ"ט,24 בספטמבר, 1989 נפטר פתע ישראל ינאי והוא בן 75 במותו. יומיים לפני פטירתו לימד כרגיל בבית הספר התיכון.

אבל כבד והלם ירד על בני משפחתו, מכריו ותלמידיו הרבים עם היודע דבר מותו. ישראל ינאי הובא למנוחות בבית העלמין סגולה בפתח תקוה. על קברו נחקק: "פ"נ המורה המחנך ישראל ינאי ברב' צבי ז"ל. נולד בפראשקא (פולין) ח' במר חשון תרע"ה. נפטר בא"י כ"ד באלול תשמ"ט תנצב"ה".

ינאי הותיר אחריו את רעייתו לאה ושלושה ילדים: הבכורה שולמית ינאי ברדוגו שהייתה מורה במשך שנים רבות, אליעזר (חזי) ינאי היה מרכז פנימייה בכפר בתיה שליד רעננה ומורה בתיכון. עמרם (רמי), מרצה בחוג לתנ"ך במכללת הרצוג ומתגורר באלון שבות. בת נוספת ציפורה (ציפי) פסטרנק כאמור נפטרה זמן מה לפני פטירתו.

ב-1999 נפטרה רעייתו של ישראל ינאי לאה והיא בת 78 במותה.