|
דה-אנג'לו. אחרי 40 שנה [צילום: ריץ' פדרונצ'לי, AP]
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר נעצר ג'וזף דה-אנג'לו, בחשד הוא הרוצח מגולדן סטייט – רוצח סדרתי שפעל בשנים 1986-1976 בקליפורניה ומואשם כעת בשמונה מעשי רצח; ההערכה היא שהוא אחראי ל-12 רציחות ו-46 מעשי אונס. פריצת הדרך באה בזכות טכנולוגיית הדנ"א.
כיום – אומרים מומחים שמצטט לוס אנג'לס טיימס – אותה טכנולוגיה אמורה לאפשר ללכוד רוצחים לפני שהם הופכים לסדרתיים ובוודאי הרבה לפני שהם מגיעים לגיל 72 כמו דה-אנג'לו. "כיום רוצחים סדרתיים ואנסים מקבלים תעודת זהות הרבה יותר מוקדם", אומר פרקליט המחוז לשעבר, סטיב קולי.
לעיתים, לבלשים העוסקים בתיקים ישנים ("קרים") יש חשוד והם משתמשים בדנ"א כדי לוודא את זהותו. במקרים אחרים הם מחפשים התאמה במאגרי דנ"א לאומיים. התאמה חלקית יכולה לרמז שאת הפשע ביצע בן-משפחה של מי שנתוניו מצויים במאגר. האחרונה, המכנה "דנ"א משפחתי", מצויה במחלוקת בשל בעיות של פרטיות, אבל כבר שימשה לפתרון תיקים רבי חשיבות לצידם של תיקים שלא זכו לתשומת לב תקשורתית.
במקרה של הרוצח מגולדן סטייט, החוקרים הרחיבו את החיפוש והשתמשו במידע גינאולוגי (משפחתי) שהועלה לרשת בידי גורמים פרטיים, אשר סיפרו על משפחותיהם. מהלך זה עורר שאלות נוספות בנוגע לשמירת הפרטיות, מציין העיתון.
בשנות ה-70 וה-80 פעלו בקליפורניה שלושה רוצחים סדרתיים שהטילו את אימתם על הציבור, בעיקר משום שדומה היה שהם רוצחים לשם ההנאה בלבד. היו נוספים שאותם לא פרסמו רשויות האכיפה או שלא זוהו כרוצחים סדרתיים. באותם ימים, תיקי רצח נחקרו בשיטות הישנות והראיות הפורנזיות התמקדו בטביעות אצבעות ובסוגי דם. את הרוצח שכונה "העוקב הלילי" ניתן היה לתפוס אילו היה אז מאגר דנ"א, משום שבדיעבד התברר שמדובר בפושע מורשע.
בשנת 1986 נעשה לראשונה שימוש בדנ"א בפענוח פשע. דגימות זרע קשרו את קולין פיצ'פורק לשני מעשי רצח בכפר אנגלי קטן וזיכו אדם אחד שהואשם באותן עבירות. בלוס אנג'לס משתמשים כיום הבלשים במאגרי דנ"א לא רק כדי לפענח תיקים "קרים" של רוצחים סדרתיים אלא גם של מעשי רצח בודדים שנעלמו לפני זמן רב מעין הציבור. לעיתים מתברר שהפושע כבר מת או כלוא בשל עבירות אחרות.
עקבות דנ"א מבקבוק משקה קל או מפרוסת פיצה עשויות להספיק לצורך זיהוי. אפילו פיסת עור זעירה עשויה לספק את כמות הדנ"א הדרושה. וגם טכנולוגיית טביעות האצבעות רשמה התקדמות ניכרת. אשתקד זיהו החוקרים קורבן מן המהומות בלוס אנג'לס בשנת 1992 שגופתו נשרפה עד לבלי הכר, תוך שימוש בטביעה חלקית מהאמה של ידו השמאלית. וכמובן, הדנ"א משמש גם לזכות נאשמים שחלקם ישבו בכלא שנים רבות.
לכידתו של פושעים אחרים היא תוצאה ישירה של מעשי הרצח המיוחסים לדה-אנג'לו. ברוס הרינגטון, שאחיו וגיסתו נרצחו בידי הרוצח מגולדן סטייט בשנת 1980, הטיל את כל כובד משקלו לפעילות למען חוק ולפיו פושעים מורשעים חייבים לתת דגימות דנ"א; החוק אושר במשאל עם בקליפורניה ב-2004.