רבבות שקלים מבוזבזים באלו הימים על פריסת מטרים ארוכים של מודעות בעיתונות וברשתות החברתיות תחת הכותרת: "בחרנו בך", כותרת צבועה בכחול. מעליה מככבת תמונת ראש הממשלה, לידה כותרת נוספת: "לא אותה", כותרת צבועה באדום. מעליה מככבת תמונת נשיאת בית המשפט העליון.
הקמפיין - המטפטף "בחרנו בך" ו"לא אותה", בחרנו בביבי ולא בחיות, מזכיר לי פרץ ביקורת בוטה של עיתון "דבר", עיתונה של הסתדרות העובדים, שכיום הוא בחזקת ז"ל. פרץ הביקורת הבוטה היה נגד בג"ץ שהעז לפסוק לפני 68 שנים לטובת ד"ר ישראל-אלדד שייב, מי שהיה בעבר אחד ממפקדי לח"י. בג"ץ פסל הוראה שרירותית של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, שבשנת 1950 דרש למנוע את העסקתו של ד"ר ישראל אלדד שייב כמורה לתנ"ך.
חיים זכאי, אחד מבכירי מערכת עיתון "דבר" ז"ל טען בשצף קצף, כי ראש הממשלה תפקידו למשול ובית המשפט אינו יכול למנוע ממנו למשול. להבנתו של עיתונאי, פוליטיקאי מטעם, אם דוד בן-גוריון, האמון על ביטחון המדינה, רואה באלדד שייב אדם מסוכן למדינה, עליו מוטלת האחריות לפעול כהבנתו ובית המשפט אינו יכול למלא תפקיד של כובל ואוזק באזיקים את ידי ראש הממשלה.
חיים זכאי ממפא"י הקדים את סמוטריץ'-בנט-
יריב לוין, כשחזר ושנה את האמירה, המוכרת לנו כיום. טענתו היתה,
שדוד בן-גוריון נבחר על-ידי העם. לא סביר שבית המשפט יפסול החלטה של מי שנבחר על-ידי העם לכנסת, והכנסת היא שבחרה בו ברוב גורף על-ידי נבחרי העם לכהן כראש ממשלה ולתפקיד הנכבד של שר הביטחון. להבנת עיתון "דבר" זכותו של בן-גוריון כמופקד על הביטחון למנוע העסקת מי שהוא רואה כאיום ביטחוני.
לשם גילוי נאות, אינני מסכים עם תוכן מאמרי אלדד שייב בכתב העת "סולם". אני מתנגד נמרץ ותקיף למטרותיו לכונן בארצנו את ממלכת ישראל השלישית. עליה חלם ולמען יישומה הטיף מעל כל במה ובפני כל אדם שרצה לשמוע את הרצאותיו.
כמי שסבור, שרעיון ממלכת ישראל השלישית נותן ביטוי למהלכים משיחיים ומסוכנים, אני סולד מהחלטת ראש הממשלה ושר הביטחון, הרואה בדעת אלדד שייב איום ביטחוני קיומי, ולכן יש לאסור העסקתו בבית ספר "מונטיפיורי", שהיה בית ספר פרטי. אני מצר, על כך שראש הממשלה עלה על שרטון, בו נעדרה הסבלנות והסובלנות כלפי דעה, שיש לנהל ויכוח ודיון מכובד עם המצדדים בה, ולא לראות בהם אויבים שמותר לגזול את פרנסתם.
ממלכת ישראל השלישית
דוד בן-גוריון התבסס על מילים וקטעי משפטים, שמצא בכתב העת "סולם" ומקטעי שיחות בעל פה שהובאו לידיעתו, לפיהן אלדד שייב חותר לכינון ממלכת ישראל השלישית וכל האמצעים כשרים בעיניו למימוש הרעיון.
שר ההיסטוריה מתפקע מצחוק, כי מי שהכריז ב-1956 שש שנים לאחר המשפט נגד אלדד שייב, על כינון "ממלכת ישראל השלישית" היה דווקא דוד בן-גוריון. הוא הכריז ונסוג מהר מאוד מהכרזתו בבושת פנים. כעבור מספר חודשים בלחץ משותף והדוק של ברית המועצות וארצות הברית ההכרזה על כינון ממלכת ישראל השלישית התאיידה, תוך כדי גביית מחיר דמים יקר, כשמאות פרחי עלומים יהודיים ואלפים רבים של עלומים מצריים נקטפו בחולות סיני.
בית המשפט הגבוה לצדק העמיד את דוד בן-גוריון על מקומו והבהיר לו, שהוא אינו יכול למנוע את פרנסתו של אדם שהביע דעה, אין לו זכות לפטר אדם על בסיס הבעת דעה בכתב-עת מקובל ומוערך מאוד בחוגי הימין ובמידה רבה גם בחוגים דתיים.
קביעת בג"ץ בענייניו של אלדד שייב משמשת עד היום תקדים משפטי חשוב. פסיקה, שביטלה הוראת ראש ממשלה ושר ביטחון בשנת 1950, משמשת תקדים המחייב שופטים בשורה ארוכה של משפטים כבר 68 שנים. תקדים משפטי האוסר פיטוריאדם ממקום עבודתו בשל דעותיו.
לבית הספר "מונטיפיור" לא הגיע אלדד שייב, אבל בזכות הבג"ץ זכו תלמידים במדינת ישראל ובמיוחד בטכניון בחיפה, במורה לתנ"ך בעל שיעור קומה. אותם טיעונים שמשמיע הימין נגד בג"ץ כיום, השמיע השמאל לפני 68 שנים נגד בג"ץ לנוכח פסיקה נגד ראש ממשלה ונגד הוראה המתירה לאלדד שייב להיות מורה.
לשמחתי, שוחרי הדמוקרטיה בישראל הפכו את השתלחות עיתון "דבר" נגד בג"ץ לאירוע חד-פעמי חולף, שירד מהר מסדר היום הציבורי. לצערי, שוחרי הדמוקרטיה בישראל אינם מהווים כיום סכר איתן ומשמעותי נגד פרצי ההשתלחות של חוגי השלטון בישראל נגד הבג"ץ.
ואינני מתייחס במאמר זה בפירוט הנדרש, שאם קיים כיום בישראל חופש עיתונות זה רק בזכות בג"ץ, שמנע מרשות מבצעת לסגור עיתון בעברית, "קול העם", ועיתון בערבית, "אל איתאחד", רק בשל הבעת דעה. ביטול הוראת שר הפנים ישראל רוקח ממפלגת הציונים הכלליים בהשראת דוד בן-גוריון ממפא"י על-ידי החלטה של בג"ץ היא שהעניקה לנו את חופש העיתונות.
חובה לשמור על הבג"ץ מפני עריצות הרוב. על כך מעידה הדוגמה של בג"ץ שמנע משררת רוב לפגוע בזכותו של הפרט, העונה לשם ישראל-אלדד שייב.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
