עירית רמת גן בשיתוף המוזאון לתולדות העיר רמת גן בית אברהם קריניצי חברו יחד לפרויקט הצבת שלטי מורשת דקורטיביים ליד אתרים ומבנים היסטוריים בעיר. ליד כל אתר הוצב שלט הסבר המספר בעברית ובאנגלית את סיפורו של האתר. בכל שלט מופיע צילום עבר של האתר. ד"ר
אבישי טייכר, תושב רמת גן המתעד בצילומיו אתרים ומבנים היסטוריים בעיר, מספר לי כי המדובר ב-27 שלטי מורשת. יצאתי לסייר בעיר רמת גן בעקבות שלטי מורשת אלה ומבקש אני להביא בצורה מרוכזת ותמציתית את סיפורם של המבנים והאתרים ההיסטוריים הבולטים בעיר.
בית קריניצי - ברחוב קריניצי 64 שוכן ביתו של אברהם קריניצי שעמד בראש רמת גן בשנים 1926-1969. הבית נבנה בשנת 1925 והיה מבתי האבן הראשונים בעיר הגנים. לאורך שביל הכניסה המקורית נטועים עד היום עצי הוושינגטוניות מסמלי העלייה השנייה. בחצר הבית היו עצי פרי ובריכת דגים. בבית ביקרו ראשי ממשלה, דיפלומטים וצמרת צה"ל. בשנת 1988 הוקם בו המוזאון לתולדות העיר ולהנצחתו של קריניצי. בשנת 2003 נפתח בבית ארכיון לתולדות רמת גן.
כופר הישוב - מבנה היסטורי במפגש הרחובות קריניצי ביאליק ברמת גן - בשנים 1936-1938 עת הוקמו יישובי "חומה ומגדל" עלה צורך במימון הוצאות ההגנה על הישוב. הוועד הלאומי הקים את המפעל הציוני "כופר הישוב" ויצא בקריאה לכל בני הארץ לתרום כספים תכשיטים ועוד. סניפו הגדול ביותר של "כופר הישוב" אשר חלש על גוש-דן ת"א עד חדרה הוקם ברמת גן בשנת 1938. על חזית המבנה ששימש כ"גימנסיה העברית" התנוססה כרזה "כופר הישוב" הכל קראו לכיכר - הצומת שממול המבנה כופר הישוב על-אף שזה לא היה השם הרישמי שלה. ב-1954 ניתן לה שם רשמי "כיכר העצמאות" אולם עד היום הכל קוראים למקום כופר הישוב.
התחנה המרכזית רמת גן - ברחוב צומת לבבי סמוך לכיכר רמב"ם (אורדע) שכנה תחנת האוטובוסים המרכזית של רמת גן. כיום שוכן במקום בית קפה. התחנה הוקמה בשנות ה-30. הנוסעים יכלו לצאת ממנה אל פתח תקוה, תל אביב וחיפה. מבנה התחנה שימש את נהגי שכונת בורכוב ורמת גן ("רגב") ואת נהגי פ"ת ("איחוד") והקימו את חברת "איחוד רגב" בהמשך התאחדו הנהגים עם נהגי תל אביב ("המעביר") ולימים הוקם הקואופרטיב" המשותף דן.
בית הכנסת הגדול - שוכן בכיכר רמב"ם (אורדע). נוסד בשנת 1926. ראשיתו בצריף וכבר אז כונה "בית הכנסת המרכזי", על-אף שהיו צריפים ששימשו כבתי כנסת בסביבה. אבן הפינה למבנה המקורי הונחה בתרצ"ה 1934 ובנייתו הושלמה ב-1938. בשנת 1952 הונחה אבן הפינה למבנה החדש ובו שוכנים משרדי המועצה הדתית והספרייה התורנית.
"כיכר אורדע" - הכיכר המרכזית ברמת גן המהווה מקום מפגש מרכזי ומוכר בה מתקיימים אירועים ציבוריים. הכיכר הוקמה בליבו של "העמק" בין ארבע גבעות עין גנים בשנות ה-20, עת רמת גן מנתה כ-450 נפש. בשנת 1935 ניתן לה שמה ע"ש הרמב"ם לציון 800 שנה להולדתו, אך היא ידועה בשם כיכר אורדע בשל בית הקולנוע הגדול שהוקם בשטחה והיה לסמלה. לימים נוספה בה רחבה עגולה מול בית הקולנוע. בשנות ה-70 הורחבה ורוצפה. והוצבו בה במה, מזרקה ופסל האיילות. בשנת 2006 הוחלפה המזרקה בפסל המשורר הלאומי ח.נ ביאליק שהתגורר בבית מגורים סמוך בשנת חייו האחרונה.
קולנוע אורדע - בית הקולנוע הראשון ברמת גן נבנה בשנת 1936 בסגנון הבינלאומי, ב-21 באפריל 1937 פתח את שעריו. היו בו כ-800 מקומות ישיבה, אולם, יציע ובמה גדולה למופעים. ב-1990 חדל לשמש כבית קולנוע וכיום פועלת בו חנות מסחרית.
בית האזרח - שוכן ברחוב ביאליק 42 ברמת גן. בנייתו החלה בשנת 1936 כמרכז תרבות.לאחר שהבניה הופסקה והמבנה עמד נטוש וחשוף עלה רעיון להפכו כאגף נוסף לבית הספר העממי הסמוך . הרעיון לא מומש. בשנת 1944 הושלם הבניין חלקו הקדמי היה לבית האזרח והתקיימו בו הרצאות בנושאי דת ספרות ופוליטיקה .לעיתים אף שימש כאולם אירועים ושמחות .בחלקו האחורי בין שתי הקומות נוסדה ב1945 הספרייה הציבורית הראשונה בישוב, ספריית "דביר-ביאליק" (שהפכה לימים לספרייה העירונית המרכזית ברחוב חיבת ציון בעיר).
בנין עיריית רמת גן - ברחוב ביאליק - המשרד הראשון של וועד מושב עין גנים שכן באזור שכונת הראשונים. בשנת 1926 לאחר שרמת גן הוכרה כמועצה מקומית הועברו משרדיה אל "העמק" אל ביתו של רופא הישוב ד"ר כהן. בשנת 1932 נבנה המבנה באגף המזרחי של ובשנת 1942 נחנך האגף השמאלי. עד היום שני מבנים אלה שעברו שיפוצים כאלה ואחרים מן הסתם כבית העירייה .הצמחייה המטפסת על קירות ושעון הפרחים בחצר הפכו לאחד מסימני ההיכר של בית עירית רמת גן.
"גן המלך דוד" - היה מראשוני הגנים הציבוריים ברמת גן. ניטע ב-1928. ביוני 1935 חג חצי היובל להכתרת המלך ג'ורג' החמישי נחנך הגן באופן רשמי. בשנת 1937 הגיע שטחו של הגן -13.5 דונם, הותקנו בו ספסלי ישיבה, מזרקת מיים ומרבדי דשא. בשנת 1948 הוסב שמו ל"גן המלך דויד".
שדרות הילד ברמת גן - מדרחוב רחב מרוצף עם צל תמידי של עצי פיקוסים עבותים. נמשך מכיכר רמב"ם דרך גן המלך דוד לדרך ז'בוטינסקי. בתחילה הייתה במקום תעלה עמוקה ורחבה שבה זרמו מי גשמים. היה קשה לעבור לאורכה והיה צורר להקיף את התעלה העמוקה. תושבי רמת גן נקראו להעביר את הפסולת שהצטברה בחצרותיהם אל התעלה כדי למלאה. כך אט, אט נתמלאה התעלה וכוסתה באדמה ממורדות הגבעות שמסביבה. בקצה השדרה צמוד לרחוב ז'בוטינסקי ניצב עד היום מבנה
"בית האופה" שנבנה ב-1925 על-ידי יצחק מוגילסקי בן למשפחת אופים שעלה מביאליסטוק פולין. בצד הבית הקים מוגיבלסקי מאפיה שסיפקה לחם לכל התושבים וגם הוביל לחם לתל אביב. בשנת 1947 נוספה למבנה קומה שניה. הבית שהיה מחוץ לישוב על הדרך לפתח תקוה היה לנקודת מפתח בהגנת הישוב ומרכז לשומרים שנהנו מריחות הלחם הטרי.
בית ספר אוהל שם - הוקם לראשונה כגימנסיה פרטית בשם אהל שם על-ידי ד"ר אלכסנדר קולר מראשוני המתיישבים בעיר גנים. בטקס חנוכת הגימנסיה השתתף שאול טשרניחובסקי. בית הספר היה מרווח ומשוכלל ומשך תלמידים רבים למדו בו כיתות יסודי וכיתות תיכון בשל עומס התלמידים שנוצר. כבר בשנותיו הראשונות רכשה המועצה המקומית רמת גן את הבניין והפכה אותו לבית ספר העממי-יסודי יהל"ם (ע"ש יהודה לייב מצקין). תלמידי התיכון עברו ללמוד במבנה ישן ברחוב ביאליק פינת צומת לבבי. ב-1961 עברה הגימנסיה אוהל שם למשכנה החדש בשיכון ותיקים.
הבאר הראשונה - שכנה ברחוב נורדאו פינת סמטת הבאר. בחפירה הוחל בשנת 1922 לערך. הייתה זו באר דלה במים באופן יחסי אשר סיפקה כמות מצומצמת של מי שתיה לתושבים. מן הבאר הוזרמו לבריכה קטנה פתוחה שפעמים רבות התיישבו עוברים ושבים על שפתה כדי לטבול בה את רגליהם.
בית הבראה "החלמה" - מבנה בפסגת רחוב שרת נוסד בשנת 1934 בראשות ד"ר דורה בלוך. הבניין בין שתי הקומות פונה מדייריו באביב 1948 על-מנת לשמש את אנשי המטכ"ל של ההגנה בניהול מלחמת העצמאות. בחצר "בית החלמה" נערך ב-27 ביוני 1948 טקס השבעת הפיקוד העליון בצה"ל וצולמה התמונה המפורסמת של בן-גוריון ופולה ביחד עם צמרת המפקדים של צה"ל. המצרים ידעו ככל הנראה על מיקום המטכ"ל ברמת גן והפציצו אותו מהאוויר. בהפצצה היו הרוגים ופצועים ועד היום ניכרים סימני ההפצצה על הבית ברחוב הפרסה מס' 1... בשנת 1955 הועבר לכאן בית הספר שיל"ה. בשנת 1983 במלאת עשור למותו של בן-גוריון הוסב שם בית הספר על שמו לציון פעילותו במלחמת העצמאות.
בית בזרנו - ברחוב ז"ר-זלמן ריבלין 5, היה בית משפחת התעשיין בזרנו מבעלי בית חרושת "עסיס". הבית נחנך בשנת 1944 ותוכנן על-ידי בנימין צ'לנוב. הבית שימש בתקופת מלחמת השחרור כלשכתו של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. כאן התקבלו חלק מההכרעות האסטרטגיות הגורליות ביותר במלחמה על קיום המדינה.
גן אברהם - גן ציבורי השני שהוקם ברמת גן הוקם בשנת 1936. ממוקם על גבעת כורכר משני צדיו של רחוב שרת ונקרא על שמו של אברהם קריניצי. המשורר
חיים נחמן ביאליק, שהתגורר ברמת-גן משנת 1933, נהג לטייל באזור גן אברהם (בטרם ניטע הגן) ובשנת 1939, במלאת חמש שנים למותו, הוקם בגן ספסל לזכרו שעליו כתוב: "ציון למשוררנו ח. נ. ביאליק. מקום אוהב לטיוליו בימי שבתו ברמת-גן, התרצ"ט".
ב-1954 הוקמה בגן ביוזמת עיריית רמת גן. אנדרטה לחללי מלחמת העצמאות אותה עיצבו האדריכל אשר חירם והפסל יעקב לוצ'אנסקי עם השנים הוזנח הגן, אולם בשנים האחרונות נעשו עבודות לשחזורו וחידושו.
האמפיתיאטרון בגן אברהם - הוקם בשנת 1947 והכיל 550 מקומות ישיבה, ובמשך שנים שימש כמרכז פופולרי להווי תרבות ולאירועים שונים כמחזות מוזיקליים, מופעים, קונצרטים טקסים ועוד. כיום הוא עומד שומם ומוזנח.
מפעל עלית - הוקם בפאתיה המערביים של רמת גן בשנת 1933 על-ידי אליהו פרומצנקו, שהביא עימו מכונות ליצור שוקולד מליטא. ח.נ ביאליק שהתגורר באותה עת ברמת גן הציע את השם עלית. השנים הראשונות היו קשות למפעל שהתמודד עם יבוא ממתקים זול מהאימפריה הבריטית. עם מלחמת העולם השנייה נותקה הארץ והיבוא הזול פסק. מכאן נסללה דרכו של המפעל להצלחה מסחררת. על שם המפעל צומת עלית הסמוך, אולם שמה הרשמי הוא למעשה "כיכר הציונות" אבל הכל עד היום קוראים לצומת צומת עלית. מפעל עלית בסמוך לצומת עלית נסגר מזה כבר. חזית המבנה המערבית שומרה ונשמר צביונה המקורי.
קולנוע רמה - שכן ברחוב זבוטינסקי פינת ביאליק והיה בית הקולנוע השני ברמת גן. נחנך ב-28 במאי 1938 בפינת רחובות ביאליק וז'בוטינסקי ברמת גן. המבנה הכיל 1,000 מושבים ושימש בנוסף לבית קולנוע גם אולם כנסים ציבורי ותיאטרון. בשנים 1947-1945 נהג בית הקולנוע להקרין בכל יום חמישי סרטים ערביים ובעיקר מצריים, שמשכו מאות מתושבי הכפרים הערביים בסביבה.
בצמוד לקולנוע פעל בהצלחה רבה "קפה רמה" שהיה ידוע מאוד באותה תקופה ושימש כמקום מפגש מרכזי בו נהגו רבים לבקר. בית הקולנוע נסגר ב-1982.
גן שאול - ממוקם בפסגתה של גבעת כורכר, המתנשאת לגובה 60 מטרים מעל גובה פני הים, ולמרגלותיו נמתח רחוב ביאליק. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נקראה הגבעה "ג'בל אל-חרמיה" (הר הגנבים) על שם השודדים הבדואים שהסתתרו במערותיה ופשטו על שיירות ועל עוברי אורח במקום. במלחמת העולם הראשונה, במהלך כיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים, נאחזו הבריטים בגבעה, והציבו עליה את תותחיהם. משם ניהלו קרב עם חיילי הצבא העות'מאני שהתחפרו צפונית לנחל הירקון. גן שאול היה הגן הציבורי השלישי שניטע ברמת גן, לאחר גן המלך דוד וגן אברהם.
בשנת 1938 נחנך הגן בטקס רשמי בנוכחות מושל המחוז הבריטי קרוסבי, ונקרא "גן הנשיאים", על שם נשיאי ההסתדרות הציונית. בשנת 1943, לאחר מותו של המשורר שאול טשרניחובסקי, הוסב שמו ל"גן שאול".
בגן הייתה פינת חי ובה כלובי קופים, תוכים, טווסים, צבים, ארנבות ומיני חיות אחרים, כמו גם שובך יונים גדול. פינת חי זו היא שהעניקה לגן את הכינוי "גן הקופים".
