כבר ב-2010, ואולי עוד קודם, תכננה כלכלית בשליטת פישמן לבנות את מתחם המגורים והמשרדים החדש במזרח תל אביב על המגרש הריק הנמצא בידיה זה שנים. אחר כך נכנס פישמן לקשיים, ותוכניות הבנייה הוקפאו. לפני כשנתיים נמכרה החברה במכרז לקבוצת יזמים בראשות איש הנדל"ן החיפאי דוהר לוי.

אחרי שחלק מהקונים מכרו את מניותיהם, נותר בעל מניות גדול אחד, איש העסקים דוד פורר, העומד בראש קבוצת חברות התרופות ניאופארם. פורר ורעייתו מיכל הם בעלי 24.2% מההון. חברתו של זוהר לוי נשארה עם 5.7%. כ-34% מהמניות נמצאים בידי מוסדיים, ובראשם חברות הביטוח הפניקס והראל. 34% בידי הציבור.

נוצר מצב, שאינו שכיח בישראל: חברת נדל"ן גדולה שאין בה בעל בית, כלומר מי שמחזיק לפחות 25% מהמניות. בעל המניות הגדול ביותר עסוק מן הסתם ראשו ורובו בניהול חברות התרופות הגדולות שלו. נוצר מצב, שבעבר היה ידוע, לדוגמה, בחברת ההשקעות כלל ישראל: הבעלות מחלוקת בין רבים, והמנכ"ל הופך להיות המוביל.

זביידה, מבכירי החברה, מונה למנכ"ל לפני קצת יותר מחמש שנים, ב-24 במרס 2013. הוא חווה את כניסתו של בעל השליטה אליעזר פישמן לקשיים, ואת מכירת החברה. על כתפיו הוטלה המשימה העיקרית, להנהיג את החברה במסלול עסקי ורווחי נאות. כדי לעשות זאת, מקבלת חברת הניהול שלו, הנותנת שירותים לחברה, מיליוני שקלים - 7 מיליון שקל אשתקד.

דוד זביידה מכר נכסים של החברה, בין היתר בצרפת. הוא פעל לאיחוד שלוש חברות הנדל"ן של פישמן לשעבר במסגרת אחת. היום, כלכלית ירושלים היא בעלת 100% בשתי חברות הנדל"ן האחרות שהיו בעבר בשליטת פישמן, דרבן ומבני תעשיה. בבעלותה, ללא שותפים, גם שורת חברות נדל"ן אחרות, גם בחו"ל.

איחוד שלוש החברות חסך הוצאות רבות, ייעל את החברה, ויחד עם צעדים נוספים, עזר לה לעבור מהפסד לרווח. לפני ימים מספר דיווחה כלכלית ירושלים על מהפך בעסקיה: היא עברה מהפסד של 431 מיליון שקל ב-2016, לרווח של 108 מיליון שקל בשנה האחרונה.

מיזם הנדל"ן הגדול של כלכלית ירושלים, ממזרח למגדלי עזריאלי, הוא כיום תוכנית מרכזית של החברה. הראשון שעסק בכך היה כאמור אליעזר פישמן, ב-2010 הציג את התוכנית בפני התושבים באזור. שנה אחר כך הביא את התוכנית לדיון ואישור ראשון בעירייה. לאחר מכן הוקפאה התוכנית כאמור בגלל קשייו. יורשוֹ זביידה חזר והחייה את התוכנית, הכניס שינויים דרושים, והציג אותה מחדש בפני התושבים. בגלל הזמן שעבר – כל תוכנית בנייה עירונית מאושרת לתקופה קצובה - היה עליו להביא אותה לדיון מחודש בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

ביום רביעי, 22 בנובמבר אשתקד, ב-9 בבוקר, התכנסה הוועדה לבניין ערים, באולם האירועים של העירייה, בין היתר כדי לדון מחדש במיזם. יו"ר הוועדה, עו"ד דורון ספיר, שהוא גם מ"מ ראש העיר, הציג את התוכנית בפני שמונה מעמיתיו לוועדה (שלושה אחרים לא הגיעו), ובפני 16 פקידים ו-3 משקיפים שישבו באולם.

ספיר ועמיתיו עיינו בפרטי התוכנית. מדובר במתחם בן 23.7 דונם – 21.4 דונם בבעלות (פורמלית: חכירה) החברה הכלכלית, ועוד 2.3 דונם בבעלות העירייה. המתחם נמצא בין דרך השלום מדרום, המשך רחוב תובל מצפון, ההשכלה ממזרח, הסוללים ממערב. כיום נמצאים במקום מחסנים ומבנים ריקים, העתידים להיהרס.

המיזם מדבר על בניית ארבעה מגדלים, שנים למשרדים ושנים למגורים. השטח הכולל ברוטו (עם שטחי שירות) יהיה 98,000 מ"ר - כשני שלישים למשרדים ושליש למגורים, ועוד 2,200 מ"ר מבני ציבור, ועוד שני חניונים.

מגדלי המשרדים יהיו בני 31 ו-40 קומות, עם שטחי מסחר קטנים. מגדלי המגורים יהיו בני 35 קומות. בשניהם יחד יבנו 360 דירות בנות כ-120 מ"ר בממוצע. זה יהיה מתחם המגורים הגדול ביותר עד היום באזור זה של מגדלי משרדים. לכל מגדל יהיה חניון תת-קרקעי. בנוסף, יהיה על היזמים לכרות ולהעביר לבעלות העירייה חניון ציבורי בן 250 מקומות, וכן שטחי ציבור.

מהנדס העיר עודד גבולי והיועצת המשפטית עו"ד הראלה אוזן חתמו שבוע קודם לכן על מסמך, שבו אישרו את התוכנית מבחינה הנדסית ומשפטית. הם אף קבעו – וזה פרט חשוב מאוד! - שאין צורך להביא את התוכנית לדיון ואישור בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, דבר שיגזול זמן רב. הסיבה: התוכנית היא בהתאם לתוכניות הקיימות והמאושרות של הבנייה בעיר.

לאחר דיון לא ארוך, אישרה הוועדה פה אחד את המיזם. היא שולחת אותו להפקדה ולעיון חוזר של תושבי הסביבה, לפני אישור סופי הצפוי בתוך זמן קצר.

אלא שהוועדה דרשה מכלכלית ירושלים להכניס כמה שינויים במיזם. שתי הדרישות העיקריות הן להגדיל את שטחי המסחר ל-2,100 מ"ר לפחות (כדי להבטיח שירותי מסחר מתאימים למאות המשפחות), ולהבטיח מעבר רציף ופתוח 24 שעות ביממה להולכי רגל, בין המגדלים. הוועדה דרשה מכלכלית ירושלים לערוך את השינויים בתוך ארבעה חודשים מיום קבלת הפרוטוקול, אחרת יבוטל האישור.

המסר העירוני הגיע למשרדי החברה הכלכלית לאחר כחודש ויותר. השבוע, ככל הנראה, היה המועד האחרון. זביידה ועמיתיו בדקו את דרישות העירייה. השבוע הודיע זביידה לעירייה, שהחברה עשתה את כל השינויים הדרושים.

מה עכשיו? לכאורה, ההליך כמעט שהסתיים, כפוף להפקדה לעיון התושבים ולאישור סופי חוזר. אין צורך בדיונים ובאישור במחוזית. על כלכלית לסיים ככל הדרוש את התכנון האדריכלי (משרד יסקי) ולדאוג לתקציב מפורט ולליווי פיננסי, הלוואה בנקאית או גיוס אג"ח בשוק ההון. הדוחות הכספיים הטובים ודאי יקלו על השגת הכסף. במקביל, צפויה החברה להוציא מכרז או לנהל מו"מ לבחירת קבלן ראשי, וכן לבחור מנהל פרויקט. אחרי כל אלו, אפשר יהיה לצאת לדרך, בניצוחו של דוד זביידה.

כמה זמן ימשיך עוד דוד זביידה לנהל את החברה? אם וכאשר יפרוש פעם, יקבל מענק פרישה של כ-3.5 מיליון שקל, ועוד "מענק התמדה" של כ-4 עד 5.8 מיליון שקל (צמוד לשינויים בשכר) על-פי מספר שנות מנכ"לותו. נדמה, שכל עוד טוב לו וטוב לבעלים במצב הנוכחי, ימשיך לקדם את עסקי החברה.