ד"ר צבי מרום, באחרונה נבחרת לקדנציה השנייה שלך כיו"ר איגוד ההיי-טק, שפועל במסגרת התאחדות התעשיינים. איך אתה מסכם את הקדנציה הראשונה? "בשנתיים האלה התמקדנו בעבודת תשתית - ריכוז והכנת תובנות מה דרוש לתעשיית ההיי-טק, והיכן הממשלה ואנחנו צריכים לשים את הז'יטונים. המשימה המרכזית היא להסביר למגזר הציבורי טוב יותר מה דרוש לנו ולהם, ואיך גורמים לכך שיהיה פה מגזר יצרני מוטה טכנולוגיה, ולא כזה שמסתמך רק על אקזיטים וסטארט-אפים".
מה הושג ומה צריך לעשות בשנים הבאות? "אני חושב שהצלחנו ליצור תובנות לגבי הצורך הלאומי לייצר פה תעשיה מוטת טכנולוגיה - קודם כל אצל ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, וממנו דרומה, אצל כל מקבלי ההחלטות. לפני כמה חודשים נתניהו נפגש עם ראשי תעשיית ההיי-טק במשך ארבע שעות והקשיב היטב להצעות ולדרישות שלהם".
האם בעקבות אותו המפגש התקבלו החלטות אופרטיביות שנתניהו דחף? "כן, בהחלט. המהלך הראשון הוא תקציב שנתניהו גייס עבורנו מהממשלה בסך 80 מיליון שקלים לפיתוח, לימוד ויישום נושא המחשוב הקוונטי - דבר שלא קיים עדיין במערכת ההשכלה הגבוהה ושיש לו דרישה עצומה. צריך לציין שמחשוב קוונטי הוא מחקר המבוסס על טכנולוגיה של מכפילי כוח, ויש לו הרבה מאוד השלכות על העולם הטכנולוגי ועל התעשיה.
בנוסף, הגענו להבנות עם רשות החדשנות על קידום תחום הביו-מד. אנחנו חושבים שצריך לקדם את הנושא הזה, כחלק מההיערכות להזרמת דם חדש לתעשיה".
הבעיה המרכזית של התעשיה היא המחסור בכוח אדם. איך אתם מציעים להתמודד עם זה? "הבסיס הוא יצירת אקו-סיסטם בכל מה שקשור לכוח אדם, על-מנת לאפשר לכמה שיותר אנשים להצטרף לתעשיה. למשל, כדי שאינטל (Intel) תוכל לייצר את השבבים שלה היא צריכה שיהיו הרבה בעלי מקצוע מתחומי ההנדסה, האלקטרוניקה, המכניקה ועוד שורה של מקצוענים. קשה מאוד להשיג אנשים כאלה וזה חלק מבעיית המחסור בכוח אדם".
את זה אמרו גם קודמיך, אבל הבעיה עדיין קיימת. איך גורמים לשינוי? "יש לגשת לפתרון הנושא המורכב הזה בשתי פאזות שונות - בטווח הקצר ובטווח הארוך. בטווח הארוך, חייבים להתחיל לתגבר את לימודי המדעים החל מבית הספר היסודי, ואם אפשר קודם - מה טוב. בטווח הקצר, צריך לתגבר את התעשיה במומחים שונים שחסרים, כדי שיתפסו את מקומם של אנשי המקצוע שהביולוגיה עובדת גם עליהם והם יוצאים לפנסיה".
יש רעיון לייבא מומחים מחו"ל. האם אתה בעד? "אין ברירה. אבל מדובר בהיקף מאוד מצומצם, לא יותר מ-3,000 מומחים מכל התחומים, כדי שיכשירו את הדורות הבאים עד שייכנסו לתעשיה. תעשיית ההיי-טק אינה שונה מכל תחם אחר. תאר לעצמך שבית חולים ידחה ניתוחים חשובים בטענה שאין לו רופאים מתאימים".
במלאת 70 למדינה - האם ישראל תמשיך להיות אומת החדשנות? "תשובתי היא לא. אם נמשיך כך ולא נשפר ולא נפתור את האתגרים שמניתי, בכלל לא בטוח שנמשיך להיות מובילי היי-טק. על פרוסת הלחם הזו ששמה חדשנות מתחרות מדינות רבות. אנחנו כבר לא הזולים ביותר ונכון הוא שחברות באות לפה בגלל ההון האנושי, אבל אי-אפשר לבנות על זה. אם נמשיך רק לשמור על הקיים ולא נטפל בבעיות העתיד, לא נוכל להיות מובילי החדשנות בעולם".
מה חלקה של הממשלה? "אין ספק שלממשלה יש חלק חשוב בפתרון בעיות העתיד של התעשיה. אני רוצה שיהיו פה עוד אנשים כמו
גיל שויד ו
בני לנדא, וחברות כמו טבע, ללא קשר למה שקרה לה, וסאייטקס. אבל הממשלה לא מספיק מודעת לזה. היי-טק מצטלם יפה, אך היכולת לממש תוכניות שחוצות משרדים היא כמעט בלתי אפשרית. הביורוקרטיה פה היא לשם הביורוקרטיה, והיא מבריחה משקיעים ויזמים. חלק מהשרים מציגים לציבור מצגות שמראות עלייה במו"פ. אלה מצגות שווא, כי בפועל, המו"פ הממשלתי יורד כל הזמן והמו"פ הפרטי-אזרחי גדל. אני מקווה שבשלוש השנים הבאות נצליח לשנות את הגישה ולשפר את המצב, כי בסך-הכל יש לנו תעשיה נהדרת ואנשים נפלאים.
