יום ה-14 במאי הוא היום האלים ביותר ברצועת עזה מאז מבצע צוק איתן שבו נהרגו כמה עשרות פלשתינים ונפצעו יותר מאלף אחרים בעימותים עם כוחות צה"ל על גדר הגבול עם ישראל.
תנועת חמאס הובילה במשך חודש ימים, בהשראה ובמימון אירני, את "קמפיין "צעדת השיבה" ששיאו מתפרס על 2 ימים, ה-14 במאי יום העברת שגרירות ארה"ב לירושלים וה-15 במאי שהינו "יום הנכבה" הפלשתיני, במילים אחרות, 70 שנים להקמת מדינת ישראל מה שנחשב מבחינת הפלשתינים ל"אסון לאומי". יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה, הגדיר את שני הימים האלה כ"ימים מכריעים בהיסטוריה הפלשתינית".
כהונתו של הנשיא האמריקני טראמפ תירשם כתקופת "כהונה שחורה ואסונית" בהיסטוריה הפלשתינית, הנשיא טראמפ הכריז על ירושלים כבירת ישראל והוציא אותה משולחן המשא-ומתן המדיני, העביר אליה את שגרירות ארה"ב והחל בצעדים שמטרתם לבטל את "זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים, הוא קיצץ את התקציב לאונרא והחל במגעים עם מנהיגים ערביים על יישוב הפליטים הפלשתינים במקומות שבהם הם מתגוררים במדינות ערב.
מבחינת הפלשתינים, הנשיא טראמפ הכריז מלחמה על "הקוים האדומים" (ת'וואבת-בערבית) של הפלשתינים שנחשבים ל"קווים קדושים" ששום מנהיג פלשתיני לא יכול לוותר עליהם.
יאסר ערפאת טירפד את פסגת קמפ דיוויד עם הנשיא קלינטון וראש הממשלה
אהוד ברק ביולי 2000 בגלל חוסר נכונותו להתפשר על הקווים האלה ומחמוד עבאס עומד לפרוש מהזירה הפוליטית הפלשתינית מבלי לוותר עליהם.
הפלשתינים יישארו תקועים עם חלום השמירה על "הקווים האדומים" אך ללא שום פתרון. מדינות ערב והמדינות האיסלאמיות לא היו מוכנות להסתכסך עם ממשל טראמפ בגלל הפלשתינים, הם השמיעו הרבה "מס שפתיים" אך אפס מעשים גם כשמדובר היה בנושא ירושלים. כמה מהמנהיגים הערביים היו מוכנים אפילו לאמץ את הרעיון שאבו דיס תהפוך לבירה הפלשתינית בתנאי שייבנה גשר עילי ממנה למסגדים על הר-הבית.
יום המחאה הפלשתיני על העברת השגרירות האמריקנית לירושלים הפך ליום עקוב מדם מכיוון שהנהגת חמאס ניסתה להחדיר מאות פלשתינים לשטח ישראל ולבצע פיגועים נגד אזרחים וחיילים, כוחות צה"ל פעלו כמתחייב כדי להגן על מדינת ישראל, הטענה הפלשתינית כי מדובר ב"טבח" הינה שקרית, ישראל מזהירה את הפלשתינים כבר במשך חודשיים ימים להתרחק מגדר הגבול ולא לנסות לחדור לשטח ישראל, הכתובת הייתה על הקיר אך הנהגת חמאס התעלמה ממנה, היא רצתה במספר נפגעים גבוה כדי לעורר רעש בינלאומי ולהעלות את הבעיה הפסלטינית לסדר היום העולמי.
העולם הערבי והמוסלמי שמר על שתיקה גם אחרי שהשיח'
יוסף קרדאווי, המנהיג הרוחני של "האחים המוסלמים" יצא ב-14 במאי לאמצעי התקשורת ומתח ביקורת על השתיקה של מדינות ערב והאיסלאם בעניין העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. "מהי פלשתין ללא ירושלים"? שאל קרדאווי, "מדוע מדינות ערב והאומה המוסלמית שותקים?"
"יום הנכבה" הפלשתיני ב-15 במאי אמור להיות השיא של קמפיין "צעדת השיבה" למרות שתנועת חמאס מתכננת להאריך אותו עד ה-5 ביוני שהוא "יום הנכסה".
חמאס תנסה להביא לגבול עם ישראל ברצועת מספר מקסימלי של תושבים מהרצועה כדי להציג הפגנת כוח מרשימה וחסרת תקדים נגד חיילי צה"ל שבודאי תוביל למספר הרוגים ופצועים גבוה בצד הפלשתיני.
הנהגת חמאס מוליכה שולל את תושבי הרצועה, היא יודעת היטב כי קמפיין "צעדת השיבה" לא יבטל את ההכרה של ארה"ב בירושלים כבירת ישראל ולא יחזיר את השגרירות האמריקנית לתל אביב. היא גם יודעת שמימוש "זכות השיבה" הוא בלתי ריאלי, זהו מתכון להשמדת מדינת ישראל.
אף מדינה לא הייתה מסכימה לחזרת 7 מיליון פליטים לשטחה ולשינוי המפה הדמוגרפית שלה. מדינת ישראל היא מדינה חזקה שלא ניתן לכפות עליה את "זכות השיבה". לכן, קמפיין "צעדת השיבה" הינו תרגיל תעמולה פלשתיני והפגנת כוח חמאסית-אירנית, המטרה האמיתית שלו הינה לשבור את המצור הישראלי המוטל כבר 11 שנים על הרצועה.
הנהגת חמאס רוצה ליצור באמצעותו "רעידת אדמה" ביטחונית שתיצור גל הדף אזורי שיזעזע את היציבות במצרים ובירדן, שילחיץ את ישראל מפני פיצוץ גדול ברצועת עזה ושידחוף את הקהילה הבינלאומית לאלץ את ישראל לבטל את המצור המוטל על הרצועה.
חמאס איחרה את הרכבת,ירושלים הוכרה כבירת ישראל ע"י ארה"ב ובקרוב ע"י מדינות נוספות, היא לא תוכל להחזיר את הגלגל לאחור. צה"ל הצליח לבלום עד עכשיו כל נסיון לחדור לישראל ולבצע פיגועים במהלך קמפיין "צעדת השיבה" וזהו הישג גדול, האתגר הגדול נותר "יום הנכבה" שבו בוודאי תנסה חמאס להשיג הישגים שעד כה לא הצליחה להשיג.
