"פעם, בימי קדם, זאת אומרת בשנת 1979, רצינו לנסוע לטיול בספרד. כל המשפחה. אז לא היו טיסות ישירות מלוד לנתב"ג והיינו צריכים לטוס באל על לפורטוגל. שם הזמנו מכונית לנסוע לספרד ולשוב לפורטוגל כדי לחזור אחרי שבוע לארץ. התאכסנו במלון קטן בבירת פורטוגל וידענו שבערב מתקיימת בירושלים תחרות האירוויזיון, אבל היינו עייפים, זוגתי ואני.
הילדים, בני 15 ו-12, ביקשו להישאר ערים. מכיוון שהטלוויזיה של המלון הייתה בקומת הקרקע, בבר, ביקשנו מהברמן להניח לילדים לשבת על הכסאות הגבוהים ולצפוֹת. הם לא הפריעו לאורחים, שאינם דוברי עברית, לשתות בירה בכמויות. אנחנו ישנו היטב ולא שמענו את האירוע המופלא. רק בבוקר קפצו עלינו שני הקטנים בשמחת אין קץ:
הללויה! האירוויזיון שלנו! מסתבר, שלא רק נטע ברזילי זכתה השבוע בליסבון עם שירה
טוי. גם אנחנו היינו באותה עיר ממש כאשר הללויה זכתה לפני 38 שנים.
אחת מתוך ארבע הפעמים שבהן זכתה ישראל. בוויקיפדיה מצאתי, שישראל נמצאת במקום הרביעי בטבלת הזכיות של התחרות, יחד עם הולנד. שיאנית הניצחונות היא אירלנד עם שבעה אירווויזיונים. כשיצאנו באותו בוקר אביבי אל השוק של ליסבון, שהיה סמוך למלון, הופתענו מאד. כמעט כל השוק השמיע את "הללויה" מעל קסטות. ספרד, שהייתה אז במקום השני, זכתה רק במעט השמעות בשוק. שמחנו מאוד בזכיה ואחר כך גם בטיול. מלהקת
חלב ודבש, ששרה עם את הללויה, לא נפרדתי. קוראיי הנאמנים קראו את הפוסט שכתבתי לפני קצת למעלה מחודש בלבד על ביצועה של להקה זו בנגינתו של המלחין קובי אושרת בפסטיבל עין גב.
הקפיצה אסורה
בהר הקפיצה בנצרת (הנוף נהדר) מצאתי את השלט: "הכניסה לסוסים אסורה". לאופניים דווקא מותר. אגב, הנוצרים מאמינים שישו ברח לכאן וקפץ מן ההר (397 מטר מעל פני הים) אל עמק יזרעאל. לפי האמונה, הוא הסתתר במערה שלמרגלות ההר. בה נמצאו שרידים חשובים של האדם הקדמון, אבל לא של הנצרות.
בעיית חניה
כתב לי ידידי אלי זך: בחניון של מפעל הפיס בתל אביב, ראיתי לפני שבוע נהג זועם, שמכוניתו נחסמה על-ידי מאן דהוא. הנהג הסתכל כה וכה, שלף עט ונייר, כתב משהו ותלה במגב והסתלק מהמקום. התקרבתי לראות מה זה. בפתק היה כתוב: נבזה!!!
