מתן תורה

מתן תורה חל בחודש סיוון, שהוא החודש השלישי. מהו הקשר בין התורה למספר שלוש? חז"ל אמרו: תורה משולשת (תורה נביאים כתובים) לעם משולש (כוהנים, לויים וישראלים) בחודש משולש (חודש סיוון שהוא החודש השלישי).

לכל חודש ההנהגה שלו. החודש הראשון הוא חודש ניסן. בחודש זה יצאו בני ישראל ממצרים וזכו לגילויו של מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, אליהם. בחודש ניסן מונהגים בני ישראל מלמעלה. העבודה אינה תלויה בהם, הם זוכים לנסים ולנפלאות וה' הוא זה שמוציאם ממצרים.

בחודש השני, חודש אייר, מוטלת עבודה על האדם. אנו סופרים ספירת העומר ומתכוננים לקראת קבלת התורה. בזמן הספירה מבררים את המידות ועולים מדי יום במעלות הקדושה.

שני החודשים ניסן ואייר, מיצגים שיטות מנוגדות. בניסן ההתעוררות באה מלמעלה, ה' מנהיג את האדם ומכוונו, ובאייר ההתעוררות באה מלמטה, מהאדם עצמו. הקישור והאיחוד מגיע בחודש השלישי, בחודש סיוון, על-ידי מתן התורה. התורה מאחדת את האלוקים נותן התורה עם בני ישראל מקבלי התורה. זה הקשר בין מתן תורה לחודש השלישי.

כאשר באו בני ישראל לקבל את התורה, נאמר: ויחן שם ישראל נגד ההר. לא כתוב ויחנו אלא ויחן, בלשון יחיד. בני ישראל היו באחדות אמיתית, השלום ששרה ביניהם הוא ההכנה הנאותה למתן תורה.

הבעל שם טוב הסביר: היהודים הם התפילין של הקדוש ברוך הוא. גם הקדוש ברוך הוא מניח תפילין. תפילין של ראש של הקדוש ברוך הוא - אלו הם היהודים החכמים, בעלי ההשכלה ויכולת ההבנה. תפילין של יד של הקדוש ברוך הוא - אלו הם היהודים הפשוטים שמקיימים את המצוות. ומה קודם ? הנחת התפילין של יד קודמת לזו של ראש! מכאן מסביר הבעל שם טוב עד כמה חשובה אהבת ישראל לכול יהודי, גם ליהודי פשוט. הנחת תפילין של יד - יהודים פשוטים, קודמת לשל ראש - יהודים חכמים.

כתוב במדרש, שבשעה שנתן הקדוש ברוך הוא את התורה לבני ישראל, בקש שבני ישראל יתנו לו ערבים, שיבטיחו שבני ישראל אכן ילמדו את התורה ויקיימו את מצוותיה. אמרו בני ישראל: "אבותינו ערבים בעדנו" והקדוש ברוך הוא לא הסכים לקבל את האבות בתור ערבים. אמרו בני ישראל: "נביאנו ערבים בעדנו" - וגם לכך לא הסכים הקדוש ברוך הוא. אך כשאמרו ישראל לקדוש ברוך הוא: "בנינו ערבים בעדנו" - הסכים הקדוש ברוך הוא לקבל את הילדים כערבים, וניתנה התורה.

לשם מה התבקשו ערבים? הרי זה העם הנבחר? אולם הקדוש ברוך הוא יודע שבזמן שבני ישראל יהיו טרודים, הם עלולים שלא להבחין במעלת התורה, ואז לא ילמדו תורה ולא יקיימו מצות. לכן התבקשו ערבים, כדי שיהיה השם בטוח שעל אף הטרדות יקימו את התורה.בני ישראל רצו את הזקנים,כי אמרו להם יש פנאי, הם ילמדו תורה. אבל הקדוש ברוך הוא, רוצה שכול בני ישראל ילמדו ויקיימו מצוות, גם אלה שעסוקים. הילדים התקבלו, כי ילד חוזר הביתה ומשנן את תלמודו. בערבותם של ילדי ישראל זכו בני ישראל לקבלת התורה.

מסופר במדרש שבני ישראל ישנו כל הלילה שלפני מתן תורה, ובבוקר היה צריך להעיר אותם. הם אחרו, והגיעו לאחר שהקדוש ברוך הוא כבר היה על הר סיני. לכן בכול שנה בחג השבועות בלילה, יש מנהג שלא הולכים לישון,אלא הולכים לבית הכנסת ולומדים תורה.

לחג השבועות קשורים שלושה צדיקים: משה רבנו, דוד המלך, והבעל שם טוב.

משה רבנו - על ידו ניתנה התורה בחג השבועות.

דוד המלך - בעצרת מת דוד. נפטר בחג השבועות.

הבעל שם טוב - נפטר ביום רביעי, ו' בסיוון - בחג השבועות.

שלושתם היו ראשונים. משה- המנהיג הראשון, דוד- המלך הראשון, הבעל שם טוב - הנשיא הראשון בשושלת החסידות.

שלושתם היו רועים. משה היה רועה את צאן יתרו. דוד את צאן אביו ישי. הבעל שם טוב, היה מוליך תינוקות בדרכם אל החדר.

משה רבנו - קיבל את התורה ומסרה לישראל.

דוד המלך - עבודה (תפילה) חיבר את ספר תהילים.

הבעל שם טוב - גמילות חסדים. על-ידי מעשי חסד זכה לשם טוב.

ושיהיה לכולנו חג שבועות שמח.