שוב נרצחו ילדים ביריות בבית ספר בארה"ב – הפעם בעיר סנטה-פה שבמדינת טקסס – ושוב מתעורר הוויכוח על הנשק. ג'יל לורנס, עורכת בכירה ב-USA Today, החליטה לחזור למקור: האבות המייסדים של ארה"ב, אלו שקבעו בתיקון השני לחוקה את הזכות לשאת נשק. מה הם היו אומרים?

ראשית, 12 מבין 39 החותמים על החוקה היו אבות שכולים; הם איבדו 24 בנים ובנות. שנית, האבות המייסדים היו ממחוללי השינויים הגדולים ביותר בהיסטוריה, והם לחמו בפועל כדי ליצור עתיד המנותק מן העבר. אי-אפשר לטעון ברצינות, סבורה לורנס, שהאבות המייסדים התכוונו שארה"ב תחיה לפי מסמך בן 230 שנה. אי-אפשר לחשוב לרגע, שהם היו תומכים בתיקון השני אם ילדיהם-שלהם היו נמצאים בסיכון בבתי הספר, בקניונים, בבתי קולנוע ואפילו ברחובות הערים. הם היו סומכים את שתי ידיהם על קביעתו של השופט העליון האגדי אנטונין סקאליה: ליחיד יש זכות לשאת נשק, לממשלה יש זכות לקבוע את התנאים לכך.

האבות המייסדים לא יכלו לצפות את היקפם של חוסר השקט החברתי, מחלות הנפש וההקצנה הדתית במדינה בת 328 מיליון תושבים. הם לא יכלו לצפות כיצד התקשורת ההמונית והמדיה החברתית ישקפו את המציאות הזאת וביותר מדי מקרים יעודדו בפועל את השימוש בנשק. הם לא יכלו לצפות את פיתוחם של כלי נשק קטלניים ואת האפשרות למכור אותם בקלות לכל דיכפין. הם לא יכלו לצפות שהתיקון השני יוליך לעשרות שנים של מאבק פוליטי.

התיקון השני מדבר על הזכות לשאת נשק בשל הצורך לקיים מיליציות מאורגנות לשמירה על הסדר. ההקשר שלו הוא צבאי-ציבורי, לא פרטי-אישי. השופט העליון בדימוס ג'ון סטיבנס הציע להוסיף ארבע מילים: "כאשר הם משרתים במיליציה". לורנס טוענת, שזו בדיוק הייתה כוונתו של ג'יימס מדיסון כאשר ניסח את הסעיף, כפי שניתן ללמוד מהטיוטה שלו. התיקון השני נכנס לחוקה – כמו כל חבריו לעשרת התיקונים הראשונים, "מגילת הזכויות" – משום שהוא היה אנטי-מלוכני.

כיום יש בידי האמריקנים עשרות מיליוני כלי נשק שיכולים להרוג עשרות בני אדם תוך דקות – מרחק של שנות אור מכוונתם של האבות המייסדים, טוענת לורנס. ג'ורג' וושינגטון, תומס ג'פרסון, בנג'מין פרנקלין וחבריהם היו אנשים מבריקים – והם גם יהיו הראשונים להודות שהמסמכים שניסחו בשלהי המאה ה-18 לא היו מושלמים. הם שיקפו את נסיונם, זמנם, חילוקי הדעות שלהם, הפשרות הקשות שהיה עליהם לעשות. והם יצרו בעיות אין-ספור לעידן המודרני – מהסיבה הפשוטה שלא יכלו לצפות את העתיד, כמו גם בשל רצונם להשלים את המלאכה ולהקים מדינה בעלת חוקה.

האבות המייסדים ניסו לפתור בעיות שיצרו מלוכה ואימפריה. אם היו כאן כיום, אולי הם היו בוחנים את אלימות הנשק בארה"ב לעומת מקבילותיה במדינות אחרות, וחשים את הדחיפות שיותר מדי פוליטיקאים בני זמננו אינם חשים. הם היו מבינים את משמעותו של אובדן ילד. אלכסנדר המילטון איבד את בנו פיליפ שנהרג בגיל 19 בדו-קרב אקדחים – בדיוק העתיד הצפוי לו עצמו. "מעולם לא ראיתי אדם שקוע ביגון כה כבד", העיד חברו לקולג', רוברט טרופ.

גם הנשיא השלישי, ג'ון אדמס, היה מבין זאת היטב. בשנת 1776 – כאשר היה הרחק מביתו – החליטה אשתו אביגיל לחסן את עצמה ואת ארבעת ילדיהם מפני אבעבועות. החיסון היה מסוכן, אבל ההימור השתלם: המשפחה כולה שרדה במגיפה שהיכתה את אזור בוסטון. אין ספק שהיום אביגיל אדמס הייתה יוצאת לרחובות נגד החזקת הנשק. "זכור את הנשים", כתבה לבעלה באותה שנה. היום יש לומר: "זכור את את הילדים".