פקידי ממשל, סוחרי נשק וחברות גנבו מיליוני דולרים ממדינות עניות במערב אפריקה תוך שימוש במקלטי מס – מגלה תחקיר משותף לעיתונאים ממדינות אלו ולקונסורציום של עיתונאים חוקרים, הגוף שגילה את מסמכי פנמה ומסמכי פרדייז.

חברות במקלטי מס הוקמו עבור חברת הנדסה שפעלה בסנגל, ובדרך זו התחמקה מתשלום מיסים במיליוני דולרים לקופתה של אחת המדינות העניות ביותר בעולם. בצורה דומה פעלו יזם שזכה בצורה חשודה במכרז לבניית בית המטבחיים הגדול ביותר במערב אפריקה, וסוחרי נשק בעלי קשרים בצ'אד. ממצאי התחקיר מבוססים על 30 מיליון מסמכים שהשיגו העיתונאים מאז 2012.

האו"ם מעריך שמדינות מערב אפריקה מאבדות מדי שנה קרוב ל-20 מיליארד דולר בשל שחיתות, סמים, סחר בבני אדם, סחר בנשק ופעולות פליליות אחרות. היבשת כולה מאבדת מדי שנה 50 מיליארד דולר, והמדינות בה מאבדות סכומים הגבוהים פי שלושה עד פי עשרה מהסיוע הבינלאומי הניתן להן. הכסף הגזול שב ומופיע בכספות בבנקים באירופה, בנדל"ן יוקרתי בניו-יורק ובדירות מפוארות בפריז.

המסמכים שחשפו התחקירנים כוללים חשבון בנק סודי במפרץ הפרסי של אחד המועמדים לנשיאות מאלי בבחירות שיתקיימו השנה; חשבון בנק שווייצרי של מקורב למשפחת הדיקטטורית השולטת בטוגו; ונאמנות שהוקמה באיי סיישל בידי חבר ילדות של נשיאת ליבריה לשעבר וכלת פרס נובל לשלום, אלן ג'ונסון-סירליף. וגם אחרי הכמות העצומה הזאת של המידע, לא הכל ידוע: לעיתים כל שיש הוא קיומה של חברת קש, בלי הסבר מדוע הוקמה וכמה כסף זרם דרכה.

התחקיר מציין, כי בעוד כמה ממדינות אירופה פעלו לגביית מיסים בעקבות פרסום מסמכי פנמה ומסמכי פרדייז, הדבר לא נעשה באף מדינה אפריקנית. ככלל, לרשויות המס ביבשת אין אמצעים לחקור העלמות מס בינלאומיות מתוחכמות, ואם הן מנסות לחקור - הפוליטיקאים מוצאים דרכים לטרפד את עבודתן. המצב גרוע עוד יותר משום שרוב התושבים אינם מבינים את חשיבותו של המס למדינה בה הם חיים, אומר מפקח מס לשעבר בסנגל.

קחו לדוגמה את המתרחש בצ'אד. דייוויד אבטור, גיסו של הנשיא אידריס דבי, נטל חלק בעסקות מסוקים ונשק עם הצבא המקומי בשנים 2007-2006. באותה עת הייתה צ'אד אחת מעשר המדינות הכי לא מפותחות בעולם והמדינה המושחתת ביותר. היא ניהלה מלחמת אזרחים עם מורדים שקיבלו גיבוי מסודן ומסוקי התקיפה היו חיוניים במלחמה זו. בשנת 2008 הקים דבי בחשאי שתי חברות קש בפנמה להן היו חשבונות בנק בשווייץ; הן נסגרו ב-2013.

נעבור לניז'ר. יזם ניו-זילנדי בלתי מוכר, בריאן רואו, חתם על הסכם בהיקף של 31.8 מיליון דולר לבניית בית המטבחיים הגדול ביותר במערב אפריקה – אך לא סיים את הקמתו. תשע שנים מאוחר יותר לא ברור כמה שילמה ניז'ר תמורת הפרויקט שלא קיבלה באחד הענפים המרכזיים ביותר בכלכלתה (14% מהתוצר). רואו הקים שבע חברות באיי הבתולה הבריטיים; אחת מהן הוקמה בפברואר 2009, חודשיים לפני חתימת העסקה.

המסמכים עוסקים גם בחברת קש שהקימה באיי סיישל קלוונדה ברייט-פרקר, חברת ילדות של הנשיאה הליברית לשעבר סירליף, ששימשה כשגרירה אישית שלה. החברה נושאת את השם
Greater Putu Foundation והיא הוקמה במקביל לחילוקי הדעות שהתגלעו בין חברה קנדית לבין ממשלת ליבריה בנוגע לפיתוחו של מכרה פוטו. יתרה מזאת: ברייט-פרקר הועסקה בידי החברה הקנדית, Mano River Resources, לשם "הגנה על האינטרסים שלה בדרגים הבכירים ביותר" מפני לחצים של כמה שרים להפקיד את המכרה בידי חברה גדולה יותר, כפי שאומר גיי פאס, ממייסדי החברה.

חברת SNC-Lavalin הקנדית, אחת מחברות הבנייה הגדולות בעולם, זכתה בחוזה שנוי במחלוקת בסנגל והצליחה להתחמק מתשלום מיסים בסך 8.9 מיליון דולר. היא השתמשה בחברה ריקה מתוכן הרשומה במאוריציוס כדי לקבל 44.7 מיליון דולר עד 2012, תמורת בניית מפעל לעיבוד חול. מס החברות הרגיל בסנגל הוא 20% - אבל הסכם בינה לבין מאוריציוס מאפשר לחברות רב-לאומיות לעשות בדיוק את מה שעשת החברה הקנדית.

אולי בכל זאת משהו ישתנה. בחודש מארס השיק "פורום רשויות המס במערב אפריקה" קמפיין להגברת שיתוף הפעולה בין ממשלות האזור במלחמה בהעלמות מס. נציגי הרשויות נפגשו בבית מלון בניגריה ודנו בדרכים להשיג מטרה זו, ומזכיר הפורום, בבטונדה אולאדופו, נשמע אופטימי: "כולנו שותפים בהתהוות. אנחנו כאן כי ביחד נוכל לעשות את זה".