|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

סיפורו של "בית ברנר" בת"א

בית ברנר ברחוב ברנר 5 בתל אביב, היה מבצרה של ההסתדרות בתל אביב כאן שכנו במשך שנים רבות משרדי מועצת פועלי תל אביב הבית הנקרא על שמו ולזכרו של הסופר יוסף חיים ברנר נחשב לאחד המבנים הציבוריים החשובים בתולדות העיר לפניכם סיפורו של הבית
23/05/2018  |   אלי אלון   |   כתבות   |   תגובות
נשיא המדינה אפרים קציר במועדון בית ברנר [צילום: יעקב סער/לע"מ]

בניין בית ברנר כיום, מאי 2018 [צילום: אלי אלון]


הקמת "בית ברנר"

בבוקרו של האחד במאי שנת 1934 הונחה אבן הפינה לבית ברנר - בית מועצת פועלי תל אביב. הבית כולו נבנה מתרומותיהם של פועלי תל אביב-יפו ש"נידבו שכר יום עבודה אחד עד שלושה ימים".

לשם הקמת בית ברנר ומבני ציבור נוספים של ההסתדרות העובדים במרחב תל אביב הוקמה עוד בשנות ה-30 חברה בשם בצר שתפקידה לארגן את בנית בית ברנר ולדאוג להחזקתו השוטפת. נפתחה מגבית -איסוף תרומות מעובדי תל אביב יפו למימון הקמת בית ברנר. כל תורם היה זכאי לדרוש בעד כל לירה ארץ ישראלית (לא"י) מניה אחת. מספרים לי, כי אי-שם בארכיונים מצוי ספר התורמים המכיל אלפי שמות של פועלים ופקידים שתרמו ממשכורתם, לרוב הצנועה, להקמת בניין בית ברנר.

במחצית שנות ה-30 הסתכם מספר חברי ההסתדרות בתל אביב יפו הרשומים בקרוב ל-20,000 פועלים ופקידים. הסתבר שרק 10,000 מבניהם תרמו להקמת "בית ברנר" ועל כן שלחה ההסתדרות נציגים מתרימים ושדלנים למפעלים ולמקומות העבודה כדי לשכנע ולזרז עובדים לתרום להקמת בית ברנר לפני שמבצע המגבית מסתיים. "חובת כל חבר וחברה לשתף את עצמם במפעל זה" נאמר בהודעת ההסתדרות.

בספטמבר 1934, כך מדווח עיתון דבר, הוחל בעבודות היציקה בקומה הראשונה של בית ההסתדרות ע"ש י.ח ברנר.

חנוכת בניין בית ברנר

ביום שלישי 20 באוגוסט 1935 נחנך בית ברנר בקבלת פנים ובטקס חגיגי בהשתתפות מוזמנים, נבחרי ציבור הפועלים ונציגי בא-כוח השלטונות. בין המוזמנים לפתיחה היו פועלים ערבים מיפו מ"חברי ברית פועלי ארץ ישראל בטקס. הונפו דגל הלאום ודגל העבודה. ולקול תופים הועלו לתרנים. פתח הטקס יוסף קיציס בשם מועצת פועלי תל אביב, שאמר ש"חנוכת בית ברנר משתלבת ביום אחד עם פתיחת הקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן". לאחר נאומו גזר זקן חברי ההסתדרות אז"ר (כנראה הכוונה לסופר אז"ר א.א) את הסרט. לאחר הטקס סיירו המוזמנים בבניין החדש והתכבדו ב"מזנון משקאות קל לאורחים". עיתון דבר בדיווח על האירוע מספר פרטים טכניים על-אודות הבניין: את הבניין "תכננו וביצעו האדריכל א. שרון והמשרד הקבלני השיתופי של פועלי תל אביב. הבניין החדש מכיל 40 חדרים וארבע אולמים (אולמות א.א). שטחו בשלוש הקומות והמרתף 3,000 מטרים. הוא משתרע על פני דונם אחד".

באותו יום בערב נערך טקס חנוכת הבניין בהשתתפות הקהל הרחב ב"אמפיתיאטרון התערוכה". אלפים רבים מילאו עד אפס מקום את אמפיתאטרון התערוכה". במרכז שולחן הנשיאות הוצבה תמונת חיים יוסף ברנר. הסופר יהודה בורלא נשא דברים בשם אגודת הסופרים ונאם על ברנר האיש והסופר ועמד על שלוש מידות של ברנר: א'. החרדות הגדולה על ערכי האדם, הלאום והספרות ב. הנאמנות ג. השלמות. מתוך אלה נבע גם אומץ רוחו בלכתו בשביל המיוחד מבלי לנטות ימין ושמאל. יצחק בן צבי, שהיה אמור לשאת דברים בשם הוועד הלאומי נאלץ לבטל השתתפותו באירוע ל"רגל נסיבות חשובות" ויפה את כוחו של דב הוז לדבר גם בשמו. בין הנואמים בטקס הרבט מוריסון ראש המועצה של עיריית לונדון רבתי, שהתקבל בתשואות ו"נשא במשך שלוש רבע שעה נאום מזהיר שבו עמד על יחסי תנועת הפועלים בארץ ישראל ואנגליה. בחלק האמנותי הופיעו מקהלת הפועלים התל אביבית בניצוחו של הח' למפל. לאה דגנית מ"האוהל" קראה קטע מ"שכול וכשלון" של ברנר, מאיר מרגלית מ"האוהל" קרא "רחמים והסבל" מאת חיים הזז. האמנים בקמן (כינור) הופמקלר (צ'לו) ומרת הלמן (פסנתר) ניגנו. תזמורת הפועל סיימה את החגיגה וליוותה את הקהל היוצא בנגינה.

לשכת עבודה והגנה על זכויות העובד

בבית ברנר, כידוע, שכנו משרדי האיגודים המקצועיים של פועלי תל אביב. מכאן יצאו מאבקים על הגנת זכויות עובדים ולשיפור תנאי שכרם ועבודתם. כאן שכנו, מלבד מזכירות והנהלת מועצת פועלי תל אביב, שלל איגודים מקצועיים וועדים גדולים כמו ארגון פועל המתכת, ארגון פועלי הבניין ארגון פועלי העץ ועוד. מידי פעם נערכו ברחבת הבניין הפגנות והתפרצויות מחאה של עובדים. לא פעם פרצו עובדים נזעמים לתוך המשרדים במחאה על פיטוריהם או פגיעה בתנאי עבודתם וזכויותיהם. כך למשל, עיתון דבר מיום שיני 9 באוקטובר 1939 מדווח: "אתמול בבוקר באה קבוצת חברים לבית ברנר והפריעה בכח להרשמת מחוסרי עבודה. המתקהלים פרצו לחדר הוועד הפועל של המועצה אגב קריאות גנאי כלפי ההסתדרות ועסקניה. נשמעה דרישה: לחם מיד! מ.נמירובסקי (מרדכי נמיר, א.א) הסביר למתקהלים עד כמה החמיר המצב בחודש האחרון (אוגוסט 1939) עד כדי 3,000 איש. "גם במושבות גבר חוסר העבודה", הסביר נמיר לעובדים הזועמים.

בבית ברנר אורגנו ונערכו בחירות למועצת הפועלים בתל אביב ולאיגודים המקצועיים השונים. כאן לרוב הוצבו הקלפיות הראשיות של בחירות אלה ונספרו הקולות.

בתקופת טרום הקמת המדינה שימש "בית ברנר" למעשה לשכת עבודה מרכזית לעובדי תל אביב והאזור. מאות עובדים פקדו את משרדי הבניין כדי להירשם למציאת וקבלת עבודה חלק מהם הופנו מכאן למקומות עבודה.

זמן קצר לאחר הקמת בית ברנר נפתחה בו לרווחת העובדים, מסעדת פועלים גדולה (מסעדה קואופרטיבית של מועצת פועלי תל אביב) במחירים עממים. המסעדה פעלה שנים רבות במקום. פרט פיקנטי ומעניין הקשור למסעדה זו מצאתי בעיתון דבר המדווח בשנת 1936 כי "מסעדת בית ברנר מרחיבה את פעולותיה ובמסעדה מוגש גם אוכל צמחוני כדי לאפשר לחברים הצמחוניים ארוחות בסביבה הנוחה להם". לא להאמין, המדובר בשנת 1936, לפני 82 שנים. מסתבר שכבר אז הייתה קיימת תופעה של צמחונות.

מדי שנה ב-1 במאי-חג הפועלים נערך באופן מסורתי ב"בית ברנר" טקס הנפת הדגלים דגלי הלאום ודגל העבודה מעל בית ברנר בהשתתפות אלפי מתכנסים. באירוע השתתפו נציגי איגודים מקצועיים מהארץ ומהעולם ונשאו דברים ראשי ההסתדרות ומועצת פועלי תל אביב. בית ברנר נקשר לא רק באירועי חגיגות וקבלת פנים. מכאן יצאו במשך שנים הלוויותהם של אישים שונים לבית הקברות טרומפלדור או לבתי קברות אחרים. ארונות הנפטרים הוצבו בבניין והקהל עבר על פניהם. כך למשל ב-24 במאי 1938 יצאה מבית ברנר הלוויתו של אליהו אבטיחי ש"נפל בידי מרצחים בשובו מעבודות כיבוש בצפון הארץ". הוא נטמן בבית הקברות בטרומפלדור.

ימים ספורים לאחר שנחנך הבניין באוגוסט 1935 נפתחה במקום תערוכת יוסף חיים ברנר בה הוצגו מכתביו ויצירותיו של הסופר הדגול. נמסר כי קהל רב-פקד את התערוכה ואף חתם בספר המבקרים שהוצב בתערוכה.

בית ברנר היווה לאורך רוב שנותיו מרכז תרבות פעיל. במסגרתו נערכה פעילות תרבותית אינטנסיבית, כמו הרצאות, השקות ספרים, קונצרטים אזכרות אירוח פוליטיקאים, אנשי סיפרות, אנשי מוזיקה ועוד. הנה מקצת דוגמאות: ב-13 במרץ 1937 נערך באולם בית ברנר קונצרט מוזיקה קאמרית. בליל שבת 5 בנובמבר 1937 נערכה בבית ברנר מסיבה לכבוד יובלו של המשורר יעקב שטיינברג. באירוע השתתף שאול טשרניחובסקי "שהתקבל בתשואות רמות". סעדיה דמארי קרא שניים משירי יעקב שטיינברג. הערב הסתיים בשירה בציבור בהדרכת ד.סמבורסקי. ביום חמישי 29 במרץ 1951 נערכה בבית ברנר אזכרה לצייר אהרון אבני במלאת שבעה למותו. בליל שבת 6.2.1954 נערכה בבית ברנר חגיגה למשורר ולמבקר יעקב פיכמן מחבר השיר הידוע "אגדה" (על שפת ים כנרת) לרגל זכייתו בפרס ביאליק. רשימת האירועים שנערכו במסגרת בית ברנר עוד ארוכה ורבה ו"קצרה היריעה" מלהכיל את כולם.

הרחבת "בית ברנר"

בשנות ה-50, לאחר קום המדינה גדל משמעותית מספר חברי ההסתדרות בתל אביב והסתכם בשנת 1955 בלמעלה מ-110 אלפי חברים כולל נשות החברים. בניין בית ברנר היה צר מלהכיל את מספר החברים הגדול והוחלט להרחיב את הבניין ולהוסיף לו אגף חדש מימינו של הבניין הקיים. טקס הנחת אבן הפינה לאגף החדש נערך ביום שלישי 18 בינואר 1955. האגף החדש כלל שלוש קומות וקומת מרתף. בקומת המרתף נבנה אולם אספות ואירועים ל-500 איש. כמו-כן נעשו עבודות שיפוצים באגף הישן ושני האגפים אוחדו והפכו לבניין גדול ומרשים. בסוף שנות ה-50 נפתח במקום "מועדון בית ברנר" שאירח פוליטיקאים שרים, חברי כנסת, אנשי תרבות ועוד.

במסגרת מימוש הנכסים של ההסתדרות היא מכרה את הבניין ליזמים בסכום של כ-6 מיליון דולר (כך דווח בעיתונות) וכיום משמש המבנה ההיסטורי והנוסטלגי כבית משרדים. ראוי להציב בפתח הבניין לעוברים ולשבים שלט מורשת שיספר את סיפורו של המבנה ההיסטורי.

תאריך:  23/05/2018   |   עודכן:  23/05/2018
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סיפורו של "בית ברנר" בת"א
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אביתר בן-צדף
24/05/18 12:05
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בתי הדין הרבניים נוקטים אמצעים שונים במאבקם נגד סרבני גט. מספר פסקי דין שניתנו לאחרונה מסמלים את עליית המדרגה במאבק נגד סרבני גט. זאת, גם באמצעות הפעלת לחץ על בני משפחה של סרבני הגט, אשר מעניקים לסרבני הגט תמיכה מוסרית וגיבוי כלכלי. סרבנות גט הינה תופעה שיש לעוקרה מן השורש, בהיותה פוגעת בזכויות היסוד הבסיסיות ביותר של האישה, וגורמת לנזקים עצומים. זכותה של כל אישה להשתחרר מעגינותה, ולממש את זכותה לאוטונומיה, כבוד וחיי משפחה.
22/05/2018  |  ורד כהן  |   כתבות
השופטת: עידית ברקוביץ, בית המשפט המחוזי בתל אביב
22/05/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
כולנו ליווינו היום בהתרגשות בהצגה היפה ביותר בתבל נכון להיום את חתונת הנסיך הארי ובת זוגו בשנים האחרונות, מייגן מרקל. אין ספק שהעובדה שבת תמותה רגילה יכולה ביום בהיר אחד להפוך לסינדרלה ולהתחתן עם נסיך אמיתי, מעוררת אצל כולנו את החלומות והפנטזיות וגורמת גם לציניקנים ביותר להזיל דמעה מהתרגשות.
21/05/2018  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
עיריית ירושלים אישרה בשבוע שעבר מיזם לבניית 484 דירות במסלול פינוי-בינוי, אחד הגדולים בבירה. מאחורי המיזם עומד איש העסקים והנדל"ן מאיר פלא (61) הנחשף כאן. בראיון בלעדי הוא מספר על פעילותו ותוכניותיו. News1 חושף לפחות חלק משותפיו, וגם יזם ותיק שנכנס לבנייה במסלול זה.
18/05/2018  |  אלעזר לוין  |   כתבות
מבט רחב יותר על ביטול הסכם הגרעין עם אירן מעלה שאלות עקרוניות בדבר היחס שבין כיבוד הסכמים לבין אינטרסים חיוניים. כדאי להביא בחשבון, שאין זה ההסכם החשוב היחיד שביטל טראמפ
18/05/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
טובה חוכמת השיח המדיני מהפעלת כלי הקרב, לשם כך יש גם לאמץ הצעת ארה"ב, מדינה ידידותית לישראל
עולם מוסלמי [צילום: ג'ון מינצ'ילו/AP]
שי גולדשטיין
הערבים הם כוח הולך וגובר באירופה ואמריקה ולכן העולם המערבי מפנה לנו את גבו    אין לנו ברירה אלא להבין שאנחנו הולכים ומבודדים מול עולם מתאסלם
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il