אין ספק שהטאג' מהאל הוא יצירת המופת הארכיטקטונית מספר אחת של הודו – ויש שיאמרו: בעולם כולו. אבל הזמן וזיהום האוויר גובים את המחיר, וחזיתו הלבנה הולכת ומצהיבה. התיקונים התכופים מחייבים לסגור אותו לעיתים קרובות, והתוצאה היא צניחה של 35% במספר המבקרים – 480,000 בלבד בשנת 2015. העיר אגרה, בה שוכן הטאג' מהאל, דוחה את המבקרים; כוכב הכדורסל קווין דורנט עורר סערה כאשר פרסם תיאור גרפי מאוד של ביקורו בה בשנה שעברה.

שאשי ת'רור, דיפלומט הודי בכיר וחבר בפרלמנט הלאומי, אומר – בפרק מתוך ספרו המתפרסם בניוזוויק – שהדבר הגרוע ביותר הוא, שהטאג' מהאל הפך לכלי משחק פוליטי. המפלגה השלטת במדינת אוטאר-פרדש בה נמצא המבנה, מפלגת בהראטייה-ג'נאטה, החליטה שהיא לא רוצה שום קשר איתו. ראש הממשלה, יוגי אדיאנאת', החל את המחלוקת כאשר הפסיק את המנהג לחלק דגמים של הטאג' מהאל לאורחים רשמיים, בטענה שהוא אינו "משקף את התרבות ההודית", ובמקומם החל להעניק עותקים של הספר הקדוש להינדים. לאחר מכן השמיט משרד התיירות את המבנה מרשימת האטרקציות של המדינה, והממשלה הודיעה שלא תעניק לו מימון כלשהו.

גם התיירות הפנימית לטאג' מהאל הצטמקה ורבים מעדיפים את העיר וראנאסי הקדושה להינדים. וזה לא רק עניין דתי, מדגיש ת'רור: אחד מאנשי המפלגה השלטת טען שהמבנה הוקם בידי בוגדים ושאין לו כל מקום בהיסטוריה ההודית. כל אלו הם חלק ממסע של המפלגה נגד מאות השנים של שלטון מוסלמי בהודו. המפלגה ורבים אחרים רואים את אותה תקופה ככזו שבה סבלו ההינדים מעבדות ואפליה מצידם של כובשים זרים, אשר חמסו את אדמתם היקרה, הרסו מקדשים וארמונות, תקפו נשים הינדיות ואיסלמו בכפייה מיליוני הינדים. בתפיסתם, זה מה שהוביל בסופו של דבר לקריעתה של פקיסטן מעל הודו בשנת 1947.

לדעת ת'רור, מדובר בראיית שחור-לבן של היסטוריה מורכבת, בה היה הרבה יותר דו-קיום מאשר מלחמת דת – אבל לקיצונים ההינדים זה לא משנה. מבחינתם הטאג' מהאל אינו מסמל אהבה אלא כיבוש והשפלה. בעבר התיעוב כלפי מבנה שהקים שליט מוסלמי במדינה הינדית, היה רק חלקם של המטורללים בימין ההינדי. כעת הם בשלטון באוטאר-פרדש, ודומיהם שולטים בהודו כולה.

בעבר היה אדיאנאת' ידוע בנאומיו נוטפי השנאה למוסלמים ובכך שהוביל כנופיות שהתנפלו על יעדים מוסלמיים; ב-2007 אף נעצר ל-11 יום בשל הסתה דתית. הוא כינה את שאה רוח-חאן המוסלמי, כוכב הקולנוע המוסלמי והאהוב ביותר בהודו, "טרוריסט", וקרא לממשלת הודו לחקות את הגבלות הכניסה על מוסלמים שהטיל דונלד טראמפ.

ואולם, אפילו אדיאנאת' נאלץ להרים ידיים מול הזעם הלאומי במחלוקת על הטאג' מהאל. הוא ביקר בעיר אגרה והבטיח לתושביה הכועסים שממשלתו מחויבת להגן על המבנה ואף מצא לכך הסבר: "מה שחשוב זה שהוא נבנה בדמם ובזיעתם של איכרים ופועלים הודים". עם זאת, המחלוקת לא שככה לחלוטין: קבוצת-האם אליה משתייכת מפלגתו של אדיאנאת' קראה לאסור על מוסלמים להתפלל במקום. לפיכך, מבחינתם של הודים רבים, גילויי האהבה המחודשים של המפלגה לטאג' מהאל, מסוכנים כמו גילויי השנאה הקודמים.

ת'רור טוען, כי הטאג' מהאל הוא רק הקורבן האחרון במסע פוליטי שמטרתו לשכתב את ההיסטוריה של הודו ואת הרעיון העומד בבסיסה. במשך שבעת העשורים שחלפו מאז קיבלה המדינה את עצמאותה, ה"הודיות" התבססה על אמונה בפלורליזם שלה. מה שקורה כעת הוא ניסיון לומר שמדובר במדינה הינדית שנפלה קורבן לכיבושים בידי זרים – תוך החיאה של רגשות שנאה ישנים כלפי המיעוט המוסלמי. המהלך הזה, מזהיר ת'רור, מסכן את מעמדה הבינלאומי של הודו ואת הסדר החברתי והפוליטי השביר שלה.