תפקיד מנהל התקשורת בבית הלבן היה פנוי במשך חודשיים מאז התפטרותה של הופ היקס, אך למעשה הוא היה מאויש – בידי
דונלד טראמפ. הנשיא מילא את התפקידים של רבים מבין עוזריו הבכירים בחודשים האחרונים, והותיר להם רק לבצע את שליפותיו ורעיונותיו. כך בדיוק אוהב טראמפ את האגף המערבי, כותב וושינגטון פוסט.
הקבוצות היריבות ששלטו בבית הלבן בשנת הנשיאות הראשונה נעלמו, ובמקומן נמצאים יחידים – רבים מהם בעלי קשר אישי עם טראמפ – המנסים לבצע את עבודתם ולשרוד. טראמפ הביא קבוצה של בכירים המאמינים בו אישית ואשר השקיעו בהצלחתו הפוליטית יותר ממי שאיישו את הבית הלבן בשנה הראשונה. עם זאת, השינויים טרם הובילו להצלחות בכמה מן הזירות העיקריות המעסיקות את הממשל, כגון היחסים עם סין ו
קוריאה הצפונית.
במקום לנסות להביא את טראמפ לפעול בהתאם לסדר היום שלהם, הבכירים הנוכחיים מתמקדים בניסיון לממש את האימפולסיביות שלו, תוך ניהול החזון שלו והתמודדות עם תופעות הלוואי. בראשם עומדים היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון (בן 69); היועץ הכלכלי לארי קודלוב (בן 70); ורודי ג'וליאני (בן 74), עורך דינו האישי של טראמפ. ככלל, הם מסתדרים איתו טוב יותר מאשר קודמיהם, בין היתר משום שהם בני דורו של הנשיא בן ה-71 וזכו לאמונו בשל הגנתם המלאה עליו בתקשורת לאורך השנים.
לאחרונה החל טראמפ במצוד אחרי מדליפים, אותם כינה "בוגדים ופחדנים", בדרישה שיאותרו וייענשו. בשיחות פרטיות עם עוזריו, דרש טראמפ למצוא "מישהו שניתן לעשות ממנו דוגמא". הדרישות הללו, כותב הפוסט, הגבירו את החשש בבית הלבן מפני ניעור כולל של הסגל.
כאשר הצטרף בולטון לצוות בחודש אפריל, כיועץ לביטחון לאומי השלישי בתוך 15 חודשים, נתן לו טראמפ הוראה פשוטה וברורה: "הפסק את ההדלפות ופטר את המדליפים". בולטון החל בכך שפיטר כמה מעובדי המועצה לביטחון לאומי, בטענה שזה מה שטראמפ רוצה – למרות שהנשיא לא סימן איש מהם. בולטון צמצם את מספר המשתתפים בדיונים כדי לצמצם את סיכוני ההדלפה; הוא לא כינס את הוועדה הרלוונטית של המועצה לפני החלטתו של טראמפ לסגת מהסכם הגרעין עם אירן, אלא קיים שורה של פגישות והוביל להסכמה על צעדו של הנשיא. גורמים אחרים בבית הלבן אומרים, כי למעשה בולטון הוא שחקן קבוצתי, היודע ליצור בריתות עם הכוכבים העולים בממשל ובמקביל להישאר בקשר קבוע עם הנשיא.
לטראמפ יש קשר טוב גם עם קודלוב, בין היתר בשל ההיסטוריה המשותפת הארוכה שלהם בניו-יורק. קודלוב ניסה להרגיע כמה מהדחפים הלאומניים של טראמפ, למשל כאשר טען שהרעיון להטיל מכסים הוא גרוע. בנושאים אחרים השניים רואים עין בעין, אומרים מקורות בממשל. לדברי ג'וליאני, טראמפ וקודלוב כמעט תמיד "נפגשים באמצע".
ככלל, טוען הפוסט, הבית הלבן הוא מערכת שמש בה טראמפ ניצב במרכז, ועוזריו ויועציו חגים סביבו – אבל ללא מסלול קבוע. כך למשל, ג'וליאני מתבטא בנושא אירן – למרות שהוא גויס כדי לייצג את טראמפ בחקירת הפרשה הרוסית. לפחות שניים ממקורביו של טראמפ – האחד שעודנו עובד בבית הלבן והאחר שכבר פרש – מוצאים מקבילה אחרת: משחקי הכס, בגלל אווירת הבלבול הכללית וסצינות העינוי.
ראש הסגל,
ג'ון קלי, נעלם יחסית מהעין הציבורית בהשוואה לחודשים הראשונים של כהונתו, בהם הגנרל לשעבר ניסה להשליט משמעת צבאית על התנהלות כאוטית. מקור בבית הלבן אומר, שטראמפ לא איבד את אמונו בקלי, אלא רק רוצה לשמוע יותר קולות בדיונים הפנימיים. כמה מהפקידים אומרים, כי נשקל ארגון מחדש של תחום התקשורת, אם כי טרם התקבלה החלטה סופית; בינתיים יישאר פנוי תפקידו של מנהל התקשורת, וכאמור – בשלב זה טראמפ הוא הקובע את אופיו של המסר.
למרות שטראמפ ממשיך לזעום על חקירתו של
רוברט מולר, נראה שלפחות כרגע הוא מרוצה מהצוות המשפטי שלו, הכולל את ג'וליאני ואת אמט פלוד מלשכת היועץ המשפטי לבית הלבן. טראמפ היה יוצא אדום-פנים מזעם מפגישותיו עם צוותו המשפטי הקודם, ואילו היום הוא נראה רגוע יותר אחרי פגישות דומות – במיוחד בזכותו של ג'וליאני, המנהל את המערכה הציבורית נגד מולר.